רס"ם במילואים נועם אשרם ז"ל, בן 37 מכפר סבא, לוחם בפלס"ר 5352 בעוצבת ראם, נפצע קשה מאוד לפני שבועיים בקרב במרכז רצועת עזה. אתמול נפטר מפצעיו והותיר אחריו אישה, תמרה ביטלמן אשרם, ושלושה ילדים קטנים.

"הייתה לנו תקווה עד הסוף, למרות מה שהרופאים אמרו לנו במשך שבועיים", תיארה תמרה הבוקר, "אתמול קרה הגרוע מכל. ביום שישי לפני שבועיים הודיעו לי שנועם נפצע קשה ושהוא בדרך לבית חולים באשקלון. כשהגיע לבית החולים עבר ניתוח, ואחרי זה עוד ניתוחים בשבת, בשני ובשלישי. המצב שלו היה אנוש. הרופאים לא האמינו שהגיע בכלל לבית חולים. המצב הדרדר והוא הועבר לאיכילוב. בכל יום המצב שלו הדרדר עוד. ביום שישי האחרון הודיעו לנו שזה לקראת הסוף, עניין של שעות או ימים בודדים. אתמול בבוקר הוא הלך לנוח".

"נועם היה נהג האמר ביחידה. הם הורידו כמה חיילים בנקודה מסוימת וכשנסעו חזרה לנקודה הקבועה שלהם, מטען צד התפוצץ בצד שלו. נועם הצליח ללחוץ על הגז ולהתרחק מהנקודה עוד 100-200 מטרים ואז פשוט נפל. כשהמ"פ שלו ירד מהרכב הוא ראה שנועם שוכב על הרצפה והבין שהוא פצוע קשה. פינו אותו מהר מאוד מהשטח וככה הצליחו להציל את החיים שלו, אפילו שבסוף זה לא הצליח".

היו רגעים בשבועיים האלה שהאמנת שהוא יצליח להתאושש?
"כן, מהרגע הראשון. הוא לוחם, אנחנו יודעים כמה שהוא חזק וכמה אוהב את המשפחה, את החברים ואת החיים. היה לנו קשה מאוד לחשוב שיש מצב שלא ישרוד את זה, אבל אתמול, כשהייתי לידו, הבנתי שהוא צריך לנוח, שזה קשה לו כבר".

איך מתווכים לילדים את מה שקרה?
"יש משפחה תומכת מאוד, הם היו מהרגע הראשון עם הילדים. ההורים שלי הפכו להיות הורים 24-7. יש לנו ילדה בת שבע ושני ילדים קטנים, בני שנתיים וחצי ושנה וחצי. הקטנים יודעים שאבא פחות בבית, עוד לא הספקתי לדבר איתם. הם בגיל צעיר מאוד. הגדולה הספיקה להיפרד מאבא שלשום. הבאנו כמה ציורים שלה לבית החולים והדבקנו בחלון ליד אבא. היא ליטפה לו את היד ונפרדה ממנו. אתמול הסברתי לה שאבא כבר לא איתנו פיזית, אבל שתמיד יהיה איתנו בלב. זה קשה".

איזה אבא היה נועם?
"האבא הכי שטותניק, הכי זורם איתם, מתגלגל על הרצפה, זורק אותם באוויר, משחק איתם. היה כמו עוד ילד. בכל החגיגות והמסיבות בבתי הספר ובגנים, כולם הכירו אותו כמפעיל הילדים. כל הילדים מתו עליו. הוא אהב לשחק איתם. נועם היה אבא דואג, אוהב. כואב לי שהילדים שלי לא ייגדלו איתו, זה פספוס ממש".

כמה שנים הייתם ביחד?
"הכרנו ב-2013. בחודש הבא, בפברואר, היינו צריכים לחגוג יום נישואים. השנה החגיגה תהיה שונה קצת".

היו חששות שמשהו כזה יקרה?
"זה היה מאוד נוכח בשבוע שזה קרה. בסוף שבוע שלפני זה הוא היה בבית. חגגנו למאיה יום הולדת שבע ואבא הגיע בהפתעה. היא ביקשה ממנו לצאת כדי להיות במסיבה שלה, והוא הצליח. בשבת היה מפגש משפחתי, הוא נפגש עם כל המשפחה. זה יצא בפוקס, או שלא בפוקס, לא יודעת להגיד. ביום חמישי, יום לפני הפציעה, הוא התקשר אליי מבפנים. חשבתי שהוא מתקשר אליי כי יצא והוא בדרך הביתה, כמו בדרך כלל, אבל הוא הסביר שהשיג טלפון בפנים ורצה לשמוע אותי ולהגיד כמה הוא אוהב אותנו ורוצה לחזור הביתה. באותו הרגע הבנתי שהשיחה הזאת לא במקום, לא שייכת. למחרת התקשרו אליי להגיד שהוא נפצע קשה מאוד".