צה"ל הוא, כנראה, הקונצנזוס הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל. כולנו גדלנו על המיתוסים והאתוסים, על סיפורי הגבורה, על צבא חזק ועוצמתי ועל מצעד צה"ל. בדיוק באותו אופן, כולנו חונכנו לא להטיל ספק בצה"ל, בצרכים שלו, בעלות הגדולה שלו למדינה (למעלה מ-72 מיליארד ש"ח מתקציב מדינת ישראל מוקצים למשרד הביטחון; רוב הסכום מוקדש לצה"ל), ובעיקר – במודל "צבא העם" בו מתנהל צה"ל מיום הקמתו.
אך מודל "צבא העם" נשחק הן בישראל (רק כ-40% מכלל האוכלוסיה מתגייסים וכ-18% אינם מסיימים את שירותם הצבאי) והן ברוב העולם המערבי שם עברו לצבא מקצועי זה מכבר.
צה"ל מודע לתהליכים ועל מעבר מ"צבא העם" וגיוס חובה לצבא מקצועי-התנדבותי, התבטאו גם אנשי צבא בכירים בהם האלוף במיל גיל רגב, ראש אכ"א לשעבר, ותא"ל במיל' ששון חדד, כלכלן שהיה היועץ הכלכלי לרמטכ"ל. גם הרמטכ"ל בדימוס והמועמד לראשות הממשלה בני גנץ ציין במרץ 2018 כי הוא "אינו שולל את הפיכת הצבא למקצועי".
ישנן סיבות רבות למעבר המאסיבי של מדינות העולם מצבא העם לצבא מקצועי ולכל מדינה יש כמובן צרכים ושיקולים משלה. עם זאת, לא מעט סיבות חוזרות על עצמן.
הנה כמה מהן: צבא מקצועי מאפשר לחיילים להתמקצע ובכך להפוך לטובים ומנוסים יותר; כמות החיילים הגבוהה הקיימת בגיוס חובה כללי הינה נטל על הצבא; נוצרת אבטלה סמויה שגורמת לפגיעה במוטיבציה ("בשביל מה גייסו אותי אם אני לא עושה כלום?!"); הצבא נאלץ לבצע משימות שאינו אמור לבצע כדי להצדיק את כמות החיילים; הצבא מתעסק בבעיות משמעת כגון סמים, נפקדות וכליאה מרובה שאינן תורמות לביטחון (לפי הערכות שונות, צה"ל כולא למעלה מ-20,000 חיילים מדי שנה); היעדר למידה עמוקה של הצבא וחייליו עקב התחלופה הגבוהה והתמידית וסיבות רבות נוספות.
רופא מנוסה בחדר הניתוח וחייל מנוסה בחזית
הגישה במודל הצבא המקצועי הינה שחייל הוא מקצוע נרכש אותו יש ללמוד ולפתח לאורך זמן. זה מה שהופך את החיילים לטובים יותר, וכפועל יוצא - את הצבא לחזק יותר. צבא מקצועי מגייס חיילים הבוחרים במקצוע זה מרצונם החופשי לפי צרכיו ויכולותיו, ומשלם להם משכורת.
החיילים, מצידם, רואים בשירות הצבאי קריירה ולא משימה זמנית. הם עושים את תפקידם מבחירה ולא מכפיה, לכן הם מתמקצעים והופכים מיומנים וטובים יותר כחיילים. בדיוק כפי שתעדיפו שרופא מנוסה יטפל בכם, כך גם תעדיפו שחייל מנוסה יעמוד בחזית הלחימה.
זה גם מודל כלכלי יותר: כל עוד אנו עוסקים בצבא בגודל קטן עד בינוני, כמו צה"ל, העלויות של הפעלת צבא מקצועי נמוכות מהעלויות של הפעלת צבא חובה. גיוס החובה מוציא כוח אדם בהיקף גדול מהשוק האזרחי, מציב אותו בכפייה בשירות הצבאי - וכך גורם הפסד תפוקה גדול לחברה (לפי דו"ח משרד האוצר כ-51 מיליארד ש"ח). לכן מעבר כזה גם ייצר חיסכון עצום למשק.
ומה עם צבא המילואים, אתם שואלים? קודם כל, כיום, רק כ-1.5% מהאוכלוסייה עושים מילואים משמעותיים, וגם הם זוכים למעט מאוד ימי אימונים והכשרה, כך שמיומנותם נשחקת. צבא מקצועי בהחלט יכול לכלול צבא מילואים משמעותי. גם הכשרה בסיסית בלחימה של כלל האוכלוסייה בהחלט יכולה להיות חלק מצבא מקצועי.
צה"ל של ראשית המדינה הוא לא צה"ל של היום, עברו הימים של "גיוס חובה לכולם". יותר מחצי מהאוכלוסייה אינה משרתת בצה"ל. לכן, הגיע הזמן לשינוי – ואסור לנו לפחד ממנו. ברור שזה תהליך וכמובן שזה לא יקרה ביום. אפשר לבצע מהלכי ביניים שיגדילו את החלק המקצועי של הצבא, אפשר ליצור "פיילוט" באחת מיחידות השדה או באחד מגדודי צה"ל, ולהתקדם משם. צריך רק להתחיל איפשהו, והגיע הזמן לעשות זאת.
הכותב הוא מייסד תנועת "חזית – לוחמים למען צבא מקצועי-התנדבותי"