86 מגויסים טריים סירבו להתגייס לחיל השריון בגיוס נובמבר האחרון. מחצית מהם נכלאו והיתר נעצרו. זה היה אירוע חריג הן מבחינת ההיקף והן מבחינת הענישה, אבל גם בצה"ל יודעים שהאירוע הזה הוא רק חלק מתהליך שנמשך מזה מספר שנים – הירידה במוטיבציה לשרת בשריון. לעומת היחידות המיוחדות שזוכות ליחסי ציבור מרשימים והילה, החיל נתפס כמיושן, הטנקיסטים נתפסים כ"טוחנים" והמלש"בים מחפשים אלטרנטיבות בהתאם.
אבל מתברר שאפשר גם אחרת. דווקא במחזור הגיוס האחרון, "מחזור הסרבנים", התגייסו לחיל השריון שני מורעלים שוויתרו על התפקידים הכי נחשקים שצה"ל יכול להציע רק בשביל להגיע לטנק – רון מיטרני, שוויתר על שירות ביחידה מסווגת בחיל המודיעין, וגלעד גנדלמן, שוויתר על גיוס לקורס חובלים. שניהם מעידים שהגיעו לחיל מתוך תחושת שליחות ומעוניינים לשנות את הסטיגמה שנוצרה לחיל, בעיקר אחרי הסירוב ההמוני שהם היו עדים לו בבקו"ם.
"היו לי סיבות ללכת ליחידה בחיל המודיעין, אבל בשריון היו לי יותר מטרות", אומר רון. "החלטתי ללכת עם המטרות, ולא בהכרח עם הסיבות שנשמעות לי טוב". זאת בתום תהליך מיון קפדני שעבר רון, שכלל מבחנים, ראיונות אישיים וסיווג ביטחוני. "קיבלתי את ההחלטה אחרי תקופה ארוכה מאוד של התלבטות. הוויתור היה קל מאוד, כנראה שיש לא מעט שעומדים בתור. זו יחידה עם ביקוש גבוה מאוד ומקומות מצומצמים".
ואיך היו התגובות? רון מספר שבעוד שבני המשפחה פרגנו וייעצו לו ללכת עם הלב, החברים תהו על הבחירה. "אמרו לי, 'מה אתה חושב בכלל, ברור שעדיף להתגייס למודיעין', אבל חברים קרובים יותר שהכירו אותי טוב יותר אמרו לי שיתאים לי להיות לוחם".
רון מספר שביום הגיוס הבחין שמשהו לא כשורה, והבין שמתרחש לנגד עיניו סירוב המוני. "זה לא העציב אותי, אני מקבל בהבנה את זה שהם במצב כזה. יש הבדל בין התדמית של לוחם בשריון לעומת תדמית של לוחם ביחידה מובחרת, זה לא אותו תגמול חברתי שאתה מקבל. חוץ מזה, יש גם כאלה שמחפשים לעזור בבית ומחפשים תפקיד פחות מחייב. אין בי כעס על זה, רק רצון לגרום לאנשים להסתכל על הדברים אחרת".
"הסרבנים הפכו לחיילים הכי טובים במחלקה"
כיום, חודשיים כבר לתוך הטירונות, רון מעיד שכמעט ולא ניתן להבחין ב"שאריות" הסרבנים. "חלק מהסרבנים חזרו, ולמפקדים היה קצת קשה להתמודד איתם בהתחלה ולגרום להם לעשות את הדברים יחד איתנו. היו גם הרבה שהלכו לתפקידים אחרים, כי קשה להשלים את כל החומר. עם זאת, המורל די גבוה", הוא מעיד. "יש כאלה שבאו כמוני, עם רצון להתגייס לשריון, ויש כאלה שפשוט זרמו. אני מאמין שבכל טירונות של לוחם יש רגעים קשים שבהם לא בא לך על המסגרת, אז מהפן הזה זה לא שונה משום מקום אחר, פשוט מרימים אחד את השני".
לעומת רון, גלעד ויתר על כמה וכמה תפקידים נחשקים: אחרי שהחליט לוותר על הזכות להשתתף בקורס חובלים, אחד ממסלולי ההכשרה הנחשבים ביותר בצה"ל שמציע לבוגריו קריירה כמפקד על כלי שיט, הוא סירב גם להתראיין ליחידות מובחרות כמו עוקץ, יהל"ם ודובדבן. בהמשך, הוא אף דחה את גיוסו ממחזור אוגוסט למחזור נובמבר, כי ידע שזו האופציה היחידה שלו להגיע לחיל.
"אני חושב שחיל השריון מוציא בסופו של דבר את המפקדים הכי טובים. יש הרבה מה ללמוד פה על מקצועיות ועל אחוות לוחמים, בטח שנמצאים כל כך הרבה זמן במקום קטן כמו טנק. אני חושב שאם כבר לעשות שירות כלוחם, המקום הכי טוב זה לעשות את זה בחיל הזה".
גלעד מספר שדווקא לא הבחין בתנועה גדולה של סרבנים ביום הגיוס, אלא רק כשהגיע לבסיס. "פתחנו את הטלפונים וגילינו על עניין הסירוב מהתקשורת, וגם אחד מהשני. אני לא ראיתי במהלך היום מישהו מסרב". לטענתו, מי שסירב לשריון פספס הזדמנות של ממש. "המורל היום במצב בסדר, כי אנשים הבינו שהמקום הזה הוא לא מה שהוא מצטייר מבחוץ. המפקדים נותנים יחס טוב ועניין ה"טחינה" פשוט לא נכון. היו סרבנים שהגיעו בסופו של דבר, והיום הם החיילים הכי טובים במחלקה".