שנת 2013, סופת שלגים כבדה פוקדת את ירושלים. השלג, שהגיע בגובהו המקסימלי ל-70 סנטימטרים בחלק מהשכונות, חסם את העליות לבירה ורבבות אזרחים נתקעו במכוניות. "בגלל שאנחנו מחזיקים ביכולת של חילוץ מרכב, צוותים של חטיבת החילוץ הצטרפו ככוח עזר לאירוע, נעו לכל אורכו של כביש 443 וחילצו אנשים מהרכבים", משחזר סא"ל אלעד אדרי, מפקד בית הספר למקצועות העורף וגדוד הפיקוד של החטיבה, "הקור היה מקפיא, לפעמים היה צורך להשתמש בשרשראות גרירה, לפעמים החילוץ היה צריך להתבצע ברגל, זה היה קושי שאי אפשר לתאר במילים".
כשפיקד סא"ל אדרי על גדוד "קדם", התמודד שוב מול אתגר מזג האוויר, הפעם בתפנית מפתיעה ומסוכנת הרבה יותר. "בנובמבר 2016, פגשנו בגל שריפות שנגרם ממזג אוויר יבש יותר מהרגיל ומרוחות חזקות שליוו אותו", הוא מספר, "האש התפשטה לכל עבר, שני גדודים הוקפצו מתרגיל להר הכרמל ולשכונת רוממה בחיפה, ובמשך מהלך דרמטי של כמה שעות, הגדוד שלי סייע בפינוי תושבים ממבנים בוערים או מאלו שעלולים היו להישרף. פינינו שלושה בתי אבות ממש תוך כדי השריפה".
כחטיבה שמשימתה היא להציל חיים בכל מצב בו תידרש לכך, מזג האוויר משחק תפקיד לא קטן במשימותיהם של לוחמי ולוחמות חטיבת החילוץ. "משימתנו המרכזית באירועי החילוץ ככלל, ובפרט אלו שנגרמים ממזג אוויר בעייתי היא להיערך אל מול מבנים שעשויים לקרוס, כי אלו המצבים בהם יש לנו את ההשפעה המיידית הגדולה ביותר, ולכן אנו מתורגלים לכך ברמה גבוהה", מפרט המג"ד, "בנוסף, כמו במקרים בהם נתקלנו בעבר, חילוץ מרכב הוא יכולת שאנחנו מחזיקים בשורותינו, בנוסף ליכולות פינוי יישובים ובניינים שאנחנו מתרגלים באופן שוטף מספר פעמים בשנה, באירועים סוערים אלו אמצעים נזקקים ולכן אנחנו יכולים לסייע בהם בהקפצה מיידית".
"חטיבת המבצעים מנחה את הפיקוד לאן לשלוח את הכוחות, יש לנו צוותים מיידיים לכל גדוד בגזרות התעסוקה המבצעית, ובמידת הצורך אנחנו יודעים להביא גם חצי גדוד כשחצי ממנו נשאר בקו, תלוי בגודל ובמורכבות האירוע", הוא מסביר.
כשהגשם שוטף והרוחות מתחזקות, כך הולכים ומתרבים האתגרים העומדים בפני המחלצים והמחלצות הכתומים כאשר הם נדרשים לסייע, גם כאלו שההתמודדות איתם לא מצריכה חלפ"ס או מסכות נגד קור. "האתגר הראשון אותו אנו פוגשים תמיד הוא הפיקוד והשליטה על האירוע", טוען סא"ל אדרי, "בכל אירוע חילוץ, ועל אחת כמה וכמה בכזה שנגרם מתנאי סביבה לא פשוטים, יהיו גם תמיד כבאים, שוטרים ונציגי ארגוני חירום.תפקידנו הוא לתת את הכוח המשלים ליכולות המתקדמות של שאר הגופים, וכך להשלים את תמונת המצב בעזרת חילוצים מורכבים וסיוע בפיקוד ובשליטה".
אין ספק שהמכשול המרכזי שעומד בדרך למשימת הצלת החיים של החטיבה הוא הסערה עצמה, על כל השלכותיה. "כל חייל בחטיבה יודע שכשהוא מגיע לאירוע כזה הוא הופך ליותר מלוחם, המשימה השגרתית שלו הופכת עכשיו לצורך להילחם בתנאי הטבע הקשים", מצהיר המג"ד, "על אף כך, חשוב לציין שמזג האוויר הוא רק עוד משתנה בתוך היעד העליון של הצלת הלכודים, הוא לא מגדיר את משימותינו - המוטיבציה היא אותה מוטיבציה והיכולות שאנחנו מציעים הן אותן יכולות שמוגברות במידת הצורך".
הידיים המחליקות והקור החודר לעצמות, מתגמדים לצד הבעיה המרכזית אותה צריכים לפתור המחלצים ומפקדיהם בשטח הסוער. "חלק מכלי החילוץ הם כלים מבוססי חשמל, ואם יירטבו, לא די בכך שהם לא יפעלו, הם עלולים לסכן את ביטחון המחלצים", ממשיך סא"ל אדרי, "לכן, אנחנו דואגים להביא לשטח מבעוד מועד כלים אוטונומיים - מסורי דיסק שמבוססים על מנועי סולר, או כלים הידראוליים שמבוססים על לחץ שמן".
ואיך יוכלו המחלצים לא לפגוע בחייהם שלהם בעין הסערה בשעה שהם עובדים על הצלת חייהם של אחרים הלכודים תחת ההריסות או בכבישים החסומים? ע"פ סא"ל אדרי, זה משתנה חשוב לא פחות מפעולת החילוץ עצמה. "בניגוד למצב בו מזג האוויר הוא איננו פקטור בחילוץ, כאן הלוחמים והלוחמות מחויבים להיקשר בחבלים להריסות שהם עובדים עליהן בתוך האירוע כדי למנוע סכנת החלקה", הוא מדגיש, "אין דבר כזה לעבוד חופשי, כל אחד מחויב בחגורת מותניים שמחוברת לאתר בשאקל".
"בתנאי גשם הכול מחליק: האלמנטים (הריסות) מחליקים, הכלים מחליקים מהידיים, האחיזה בקרקע היא הרבה פחות יציבה", ממשיך המג"ד, "העגינה לאלמנט היא תנאי מחייב להצלחת המשימה, גם אם ההרס הוא בגובה סנטימטרים בודדים מעל האדמה, אחרת נשלם באובדן של מחלץ או לכוד".
כשמתבקש המג"ד לספר על האירוע המרכזי ביותר מבחינתו שהושפע מתנאי מזג האוויר, הוא לא יכול שלא לציין מיד את משלחת החילוץ למקסיקו בשנת 2016. "עבדנו בגשם השוטף ולא הפסקנו, זה היה אירוע מתמשך ומזג האוויר היה נורא לא יציב", הוא נזכר, "ואם זה לא מספיק, כל העבודה הייתה בשיפוע והקריסות היו זוויתיות מאוד, השתמשנו הרבה בטג"ח (טיפוס, גלישה, חילוץ), שזו שיטה שמשתמשים בה הרבה באירועים מהסוג הזה, היא הכי בטוחה והכי יעילה".
האם אפשר בכלל לתרגל מצבים בלתי צפויים שכאלו, שלא נמצאים בשליטתו של האדם, אלא בשליטת הטבע? "מן הסתם אנחנו לא יכולים לזמן גשם", צוחק המג"ד, "אך אנחנו ללא ספק מתרגלים סיטואציות כאלו כל הזמן - מנתקים את החשמל בזמן תרגיל ומרגילים את הלוחמים להשתמש בכלים האוטונומיים, ואם יצא והתחיל גשם בזמן תרגיל, אנחנו לא מסתכלים על זה כמעצור אלא להפך, מגבירים את הוראות הבטיחות ומתחילים לעבוד כמו באירוע אמת. במצב כזה אנחנו מרוויחים מוכנות ולא מפסידים אותה".
"התחום הזה הוא כל הזמן בהתפתחות ובחינה ומשנה לשנה אנחנו לומדים על עצמנו ועל התפקוד שלנו במצבים כאלו יותר", מסכם סא"ל אדרי, "אנחנו מביאים לתוך האימונים ניסיון מאירועי אמת, ואת המסקנות משלבים בתורה ובטכניקה שלנו - אמצעי החילוץ שלנו הם קלים, חזקים ואפקטיביים יותר ומותאמים באופן מלא לחילוץ בתנאי מזג אוויר קשים, כך אנחנו יוצרים מסלול אימונים שמכוון לחילוץ בכל עונות השנה ובכלל מצבי החירום הנגרמים מהן, בידיעה שאף אחד מהם לא יעצור אותנו בדרך להצלת חיים".