זו התחילה כעוד משמרת שגרתית עבור רב"ט עמית בלס, לוחמת מעברים בפלוגת כתר של גדוד "תעוז". "התפקיד שלנו, יחד עם לוחמי מג"ב הנמצאים במעבר, הוא להוות קו מסנן בין מי שיכול לעבור לשטח הארץ ומי שלא, מה יכול לעבור - ומה לא", היא פותחת את סיפורה, "אנחנו בודקים את הרכבים שעוברים ואת האנשים שעוברים רגלית - את הסחורות, את האישורים ואת תעודות הזהות. זה תפקיד מאוד אינטנסיבי".

"כבר בשלב ההכשרה אנחנו לומדים את הקווים הבסיסיים של אדם חשוד", היא מפרטת, "התנהגות מבולבלת או לחוצה, סימנים מחשידים על הרכב ועוד. כשהחיכוך הוא תמידי בינינו לבין האוכלוסייה במעבר חייבים להישאר ערניים לסימנים כאלו".

את המשמרת הנוכחית תפסה רב"ט בלס בכניסה לבית המשפט הצבאי שומרון וסמוך לכפר הפלסטיני סאלם שנמצא בשטחי A.

"במעבר הזה אנחנו מכניסים אחד אחד - כל אדם עובר במגנומטר, ואם הוא מצפצף הוא הולך אחורה ומעוכב לעוד בדיקה", היא מציגה ומתחילה לשחזר את אירועי היום, "בזמן המשמרת שלי, הגיע בחור שעבר את המגנומטר, ומיד התחיל להוריד את נעליו. זה נראה לי מעט מחשיד - הרי אף אחד לא ביקש ממנו להוריד את הנעליים, אף אחד לא עושה את זה ביוזמתו".

"החשוד נבהל והניח את המטען"

עמית הבינה מיד שמשהו לא כשורה ולא הסירה את עינייה מהחשוד - הוא מנסה להסיח את דעתה ודעת הלוחמים במעבר. "הוא עבר שוב במגנומטר והרים את הידיים למעלה - פה כבר נפל לי האסימון", היא נזכרת, "לא אמרתי לו לעשות את זה או הסברתי לו שזה מה שמתבקש. לפתע ראיתי דרך החולצה שלו משהו מבצבץ באיזור הבטן, בין החולצה למכנסיים".

כששאלה אותו 'מה זה?' בערבית, החשוד הכניס מיד את ידו למכנסיים וניסה להשליך את המטען לכיוונה. "קמתי, כיוונתי את הנשק לכיוונו וקראתי ללוחם מג"ב שהיה לצידי בעמדה. הוא דרך את הנשק כמתכוון לירות והחשוד נבהל והניח את המטען על הרצפה - עצרנו אותו באותו רגע, הוא נלקח לחקירה וחבלנים של מג"ב באו לטפל במטען עצמו".

"לא אשקר, הייתי מופתעת, אבל לא נתתי לזה לעצור אותי", היא מעידה בדיעבד, "הדריכות קיימת תמיד - מתרגלים אותנו מעולה בגדוד לקראת סיטואציה כזו, התמודדות עם ירי או ניסיון פיגוע מכל סוג שהוא, ואני יודעת שאסור לקפוא במקום ברגע כזה. תפעלנו את האירוע כמו שצריך ובמקצוענות".

מיד בסיום האירוע קיבלה רב"ט בלס פרגונים רבים מחבריה לפלוגה ואלו שחברו אליה במעבר בפרט. "לא כולם מכירים בכך שאנחנו לוחמים, וזה נותן לי תזכורת אמיתית למה אני מסוגלת באמת לעשות בתפקיד הזה", היא מתגאה.

"נלחמתי להישאר בתפקיד הזה מהרגע שהתגייסתי אליו, בגלל סיבות בריאותיות שהיו עשויות למנוע ממני לשרת בו", מסכמת לוחמת המעברים, "במיוחד אחרי האירוע הזה, אני לא רואה את עצמי בתפקיד יותר רגוע - אין איך להסביר כמה חשוב לי לעמוד במקום בו אוכל לעצור אירועים כמו זה שקרה לי היום כשאתקל בהם".

הכתבה פורסמה במקור באתר צה"ל