ביום שני השבוע, דיווח "המרכז הסורי למעקב אחר זכויות אדם", כי ישראל הפעילה ירי ארטילרי לעבר מה שהוגדר כ"עמדת תצפית" של חיזבאללה סמוך לגבול ישראל-סוריה. בדיווח נטען כי למעלה מ-20 פגזים שוגרו לעבר העמדה, הממוקמת סמוך לכפר חאדר שבמחוז קוניטרה.
תקיפה דומה בוצעה, לטענת מקורות זרים, לפני שבוע. נראה שצה"ל מנסה למנוע מחיזבאללה התבססות לאורך הגבול הסורי, בדומה לזו שארגון הטרור הקים בלבנון ושאותה צה"ל לא הצליח למנוע.
בשנים האחרונות, מאז הסתיימה באופן יחסי מלחמת האזרחים בסוריה, חיזבאללה ומיליציות פרו-איראניות פועלים להקים מערך טרור לאורך הגבול הסורי-ישראלי ברמת הגולן. על פי פרסומים זרים, ישראל פועלת מדי פעם לתקוף את עמדות התצפית ומחסני האמל"ח (אמצעי לחימה) שהם השלב הראשון בהקמת המערך הזה.
בדומה לגבול לבנון, חיזבאללה מקים עמדות תצפית בגבול הגולן או משתמש בעמדות של הצבא הסורי. ישראל מגיבה מדי פעם בתקיפות ארטילריה, פגזי טנקים וירי מסוקים. מהפרסומים בסוריה עולה, שאחרי תקיפות כאלה צה"ל מפזר כרוזים (כאן למעלה הדיווח האחרון על אחד כזה), המזהירים את האזרחים והחיילים הסורים משיתוף פעולה עם חיזבאללה והאיראנים. אולם, נראה שישראל לא מצליחה למנוע את התהליך, אלא רק לעכב או לשבש אותו.
מערכת הביטחון הישראלית מבינה היטב שחיזבאללה, בהובלת איראן, מנסה להקים מערך דומה לזה שהוקם בלבנון. הלכה למעשה, החלטה 1701 של האו"ם שהתקבלה אחרי מלחמת לבנון השנייה, הקובעת שחיזבאללה וארגונים אחרים יתפרקו מנשקם ולא יפעלו במרחב שמדרום לליטני, אינה קיימת עוד בפועל.
לאורך גבול ישראל לבנון, ממש מטרים מהמוצבים של צה"ל, יושבים גדודי הכוחות המיוחדים של חיזבאללה - רדואן, הוקמו שטחים סבוכים מבוצרים בהם כמויות אדירות של אמל"ח (מכונה שס"מ בצה"ל) ובנוסף, לאורך הגבול נפרס מערך תצפיות ואיסוף מודיעין אדיר של חיזבאללה, המשתמש גם בתשתיות של צבא לבנון. צבא שנשלח לדרום לבנון כדי לאכוף את החלטה 1701 ולמנוע מחיזבאללה לפעול שם.
מה שעוד הוקם בגבול לבנון, הוא מה שמכנים בצה"ל "מערך פיגועים". מדובר בתשתית טרור בעלת יכולת מבצעית בטווח זמן מידי, למשל ירי צלף לעבר צה"ל, טילי נ"ט או ירי רקטי. חיזבאללה משתמש במערך הזה כדי "להתחשבן" עם צה"ל על הרג פעילים שלו בתקיפות המיוחסות לישראל בסוריה. המערך הזה משולב במערך התצפיות של חיזבאללה.
אין ספק שחיזבאללה, האיראנים וגם הסורים סופגים מישראל מכות קשות באותן תקיפות המיוחסות לה. אולם גם בצה"ל מבינים שבזכות הסבלנות, ההתמדה והיכולת לספוג מכות מישראל, הם מצליחים להקים את מערך התצפיות מול ישראל בסוריה.
חוקי משחק חדשים בצפון?
בירושלים יש דילמה כיצד להגיב לתהליך והאם להחמיר את אופי הפעולה הישראלי, מתוך הבנה שהשלב הבא יהיה הקמת מערך פיגועים נוסף ואחריו הקמת מערך חוליות טרור, טילי נ"ט ורקטות שישנו את המציאות בחזית זו.
הנכונות להגיב מסוריה ולבנון על אותן תקיפות המיוחסות לישראל הוא חלק ממה שהגדיר לאחרונה שר הביטחון יואב גלנט כ"תום עידן העימותים המוגבלים" ו"התלכדות הזירות". אם בשנים האחרונות התקיפות עברו "בשקט" יחסי, לפחות מבחינת תגובה גלויה של האיראנים וארגוני הטרור שהם מפעילים, כעת חוקי המשחק השתנו. על כל תקיפה עלול להיות ירי תגובה כלשהו, רקטות, ניסיון חדירת כלי טיס וכדומה. הוא יכול להגיע מלבנון, מסוריה או אפילו מעזה.
כזכור, בחודש מרץ האחרון מחבל שחדר משטח לבנון לישראל ביצע פיגוע בצומת מגידו באמצעות מטען רב-עוצמה המזכיר "כלימגור" כמו אלו שהיו מופעלים נגד כוחות צה"ל לפני שנסוגו מלבנון בשנת 2000. בפיגוע נפצע צעיר תושב הכפר סאלם. חיזבאללה לא לקח אחריות על הפיגוע, אך אין פעילות טרור היוצאת משטח לבנון ללא מעורבות כזו או אחרת של ארגון הטרור של חסן נסראללה.
בתחילת חודש אפריל נהרגו שני "יועצים" של משמרות המהפכה האיראנים בסוריה, לאחר תקיפות שיוחסו לישראל. בתגובה שוגר כלי טיס איראני משטח סוריה שחדר לישראל ויורט באמצעי לוחמה אלקטרונית על מנת שיהיה ניתן לחקור את שרידיו.
כעבור מספר ימים שוגרו מעל ל-30 רקטות משטח לבנון לישראל. חיזבאללה לא נטל אחריות גם על הפעולה הזו והשיגורים יוחסו לשלוחת ארגון חמאס בלבנון, אך בין הארגונים נעשו צעדי תיאום כשבכירי חמאס תועדו נועדים עם חסן נסראללה בסמיכות לאירועים.
בתגובה תקפה ישראל מטרות בלבנון אותן הגדיר נסראללה בזלזול כ"מטעי בננות", למרות שבפרסומים שונים יותר מנרמז כי היו פעולות נוספות גם מעבר לאותן תקיפות בשטחים פתוחים. לרמיזות אלו לא היה כמובן כל אישור רשמי מישראל.