סיפורי הזוועות מהאזורים באוקראינה ששוחררו משליטת הצבא הרוסי ממשיכים להיחשף, והם קשים מאוד. שלושה שבועות אחרי שצבא אוקראינה השתלט על העיר איזיום, במקום החלו להיחשף "אתרי עינויים" של הצבא הרוסי. בהתבסס על עדויות של חיילים, שוטרים ואזרחים משוחררים כמו גם כתבים במקום, רשת AP טוענת כי הצליחה לחשוף לפחות עשרה אתרים שונים, בהם היו עינויים ואף מקרי רצח של אוקראינים.
נכון להיום אותרו קברים בהם כמעט 500 גופות. על פי הדיווחים על כ-30 גופות היו סימני עינויים ניכרים לעין, פצעי ירי וידיים קשורות מאחורי הגב, סימני פציעה מסכינים, עצמות שבורות וסימני כוויות. ההערכה היא שיש עוד קברים רבים שלא נחשפו ובאוקראינה מציינים שהסימנים על הגופות מתאימים לעדויות של ניצולים, שסיפרו על החוויות שלהם בשבי הרוסי.
לפחות עשרה אתרי עינויים התגלו בעיר איזיום. אחד מהם בבית פרטי שהפך למתקן עינויים ואחרים במבני ציבור כמו בית ספר, תחנת משטרה ובית חולים, כמו גם מפקדת הכוח הרוסי בעיר שהפכה למתקן מסוג זה.
כוויות, אזיקים ושברים בעצמות
באוקראינה טוענים שקברי האחים שהתגלו, נמצאו במקומות בהם הרוסים גם פרסו מוקשים, כנראה כדי להקשות על גילוי הקברים וחשיפת הגופות. אחת מהעדויות שהגיעו ל-AP, היא של רופא בשם ד"ר יורי קוזנצוב שפעל באיזיום בזמן הכיבוש הרוסי.
הרופא סיפר שבכל יום הגיעו אליו מטופלים שעברו עינויים. בין השאר הוא תיאר פציעות שנגרמו מירי לרגליים, עצמות שבורות, כוויות ועוד. לדבריו, בזמן הטיפול כשהרוסים עוד היו שם, המטופלים שעברו עינויים סרבו לדבר. גם חייל אוקראיני שבוי שהובא על ידי הרוסים עם פצעי ירי ביד, כשהידיים שלו אזוקות, והוא סובל גם מכוויות ועצמות שבורות, סרב לספר ממה נגרמו לו הפציעות. "בזמן הזה השתיקה הייתה הנורמה", אמר הרופא.
עינויים בכל צורה במהלך סכסוך צבאי נחשבים פשע מלחמה על פי אמנות ז'נווה, בין אם של שבויי מלחמה ובין אם של אזרחים. ראש משלחת זכויות האדם של האו"ם לאוקראינה, אמרה לסוכנות הידיעות AP שהעינויים באיזיום היו מערכתיים ומאורגנים.
אחד מהחיילים האוקראינים שנפלו בשבי הרוסי, סיפר שבמרץ אחרי שהם כבשו את העיר, הוא הסתתר בכנסיה, לא יודע אם היחידה שלו שרדה. אחרי שבוע נתפס על ידי חיילים רוסים, שנהגו להעביר סכין בין רגליו ולאיים שיחתכו את איבר מינו.
הם גם גרמו לו כוויות עם מוטות ברזל שחיממו, וזכוכית שבורה שגם אותה הרתיחו. מכיוון שהיה חייל רק חודש אחד ולא ידע לספר יותר מדי, הרוסים שחררו אותו והוא חזר להסתתר בכנסייה. מספר שבועות לאחר מכן נעצר שוב ועבר עינויים קשים.
"הכו במקלות וכיבו עליי סיגריות"
איזיום הפכה מאוד מהר למרכז לוגיסטי חשוב של הצבא הרוסי. לכן העיר הייתה מלאה בחיילים וציוד צבאי. חיילים אלה נהגו להכות ולעצור אוקראינים באופן שרירותי, ובלא מעט מקרים גם לרצוח אותם.
אחת מהעדויות שייכת לחייל בן 38 בשם מיקולה מוסיאקין. אחרי שהרוסים כבשו את איזיום הוא חזר לביתו בעיר, אולם זמן קצר לאחר מכן הרוסים הגיעו לשם ועצרו אותו. הוא העיד ש"הם הכו אותי במקלות הכו אותי בידיים, בעטו בי, כיבו עליי סיגריות".
עוד סיפר החייל: "הם אמרו לי 'תרקוד', אבל אני לא רקדתי. אז הם ירו לי ברגליים". בנוסף סיפר שבמשך ימים שמו אותו בבור מלא מים עד גובה חצי הגוף, או שתלו אותו מהתקרה כדי שידבר.
חלק מהשבויים והאזרחים הוחזקו במחסן, ליד היה מחסן נוסף שם החזיקו את הנשים. מעדויות הגברים עולה כי בכל לילה נשמעו משם "צרחות אימה". זה היה המחסן היחיד עם חלון "לחיילים הרוסים" ומלבד העינויים, החיילים הרוסים אנסו אותן בכל לילה.
האוקראינים העידו על מכות חשמל, כיסוי פנים בשק ואז במים לגרום לתחושת טביעה ועוד. לא מעט מהם העידו על עינויים שהסתיימו בכך שחיילים רוסים גררו גופות של מי שמתו תוך כדי. ההערכה היא שמה שמתפרסם הינו רק קצה הקרחון וככל שיחלוף הזמן יחשפו מתקנים נוספים ולצדם גם קברי אחים, כפי שקרה בערים וכפרים אחרים ששוחררו.