הטלוויזיה הממלכתית של איראן דיווחה ביום שישי שטהרן שוקלת להעביר לסוריה מכ"מים ומערכות הגנה אווירית מסוג "חורדאד 15", יתכן שגם "בוואר-373". דיווחים מסוג זה, אגב, הופיעו עוד בשנת 2020. האינטרס האיראני ברור. טהרן רוצה להגן על הנכסים שלה בסוריה, תשתית שהיא פורסת במשך למעלה מעשור תחת לחץ כבד של תקיפות המב"מ (המערכה שבין המלחמות), שבחודש הבא יצוין עשור לתחילתן. השאלה עד כמה הדבר יכול להשפיע על הפעילות המיוחסת לחיל האוויר בסוריה.
"סוריה צריכה לבנות מחדש את רשת ההגנה האווירית שלה - וצריכה פצצות מדויקות עבור מטוסי הקרב שלה", דווח בטלוויזיה האיראנית. "אפשרי מאוד שנראה אספקה איראנית של רדארים וטילי הגנה כמו מערכת ה'חורדאד 15' כדי לתגבר את ההגנה האווירית הסורית".
ה"חורדאד 15" נחשפה לראשונה בשנת 2019, בנובמבר של אותה שנה האיראנים ביצעו לראשונה ירי במתווה מבצעי של הטיל, במסגרת אימון נרחב של מערך ההגנה האווירית האיראני, תרגיל גדול ממדים שכלל ירי חי של מגוון טילים.
יכולות לטווחים של 150 ק"מ
במסגרת האימון הזה האיראנים תרגלו התמודדות עם מספר תרחישים של מתקפה נגד איראן, החל מחדירה של כלי טיס בודדים לאיסוף מודיעין ועד מתקפות גדולות של חילות אוויר זרים. על פי האיראנים, המערכת מסוגלת לאתר מטוסי קרב, טילי שיוט ומטוסים ללא טייס מטווח של 150 ק"מ ו"לנעול עליהם" מטווחים של כ-120 ק"מ.
עוד פרסמו האיראנים שהמערכת הזו מסוגלת ליירט מטוסים מטווח של 45 ק"מ וניתן לשים עליה את טילי ה"סאייד" איתם ניתן ליירט מטוסי בטווחים של 150 עד 200 ק"מ. מדובר במערכת ניידת שמסוגלת ליירט מטוסים בתוך פחות מחמש דקות מרגע שנפרסה, כך ע"פ האיראנים.
מדובר בנתונים משמעותיים עבור חיל האוויר הישראלי. מטוסי הקרב שעל פי פרסומים זרים תוקפים בסוריה, משתמשים בחלק ניכר מהתקיפות בטילים ופצצות אותם הם משגרים, לכאורה, מחוץ לטווח האיום של מערכות הנ"מ הסוריות. כשמערכות הנ"מ של סוריה מאיימות ומשגרות לעבר מטוסי חיל האוויר, אלו משמידים אותן.
לפחות "על הנייר", היכולות והטווח של הטיל האיראני, מציבים איום חדש ומשמעותי על התקיפות הישראליות. עם זאת, מדובר בטיל שמעולם לא הופעל בפעילות מבצעית אמיתית, כשהדיווחים על ביצועים טובים והצלחה מגיעים מאיראן עצמה ולא מצבא אחר.
The Iranian media reports about a new security agreement between #Syria and #Iran under which the Iranian Khordad 15 air defense system will be sent to Syria. This system are effective for a range of 75km and 120km and can deal with 6 targets simultaneously. pic.twitter.com/YH2awqkF6X
גם מה-300-S הזהירו
אין ספק שכניסה של כל מערכת נ"מ חדשה מציבה אתגר בפני חיל האוויר הישראלי ודורשת התייחסות של מתכנני גיחות התקיפה והטייסים המבצעים. אין הגנה של מאה אחוז והיה המקרה של מטוס ה"סופה" הישראלי שהופל על ידי טיל סורי מיושן. עם זאת, ספק אם יהיה שינוי משמעותי בתקיפות בסוריה. ככל שניתן לפרט, בניית הכוח האווירי של ישראל ותורת ההפעלה שלו נעשית בזכות מודיעין איכותי, תוך התייחסות גם לאיומים עתידיים.
ישראל כבר הוכיחה את יכולת החדירה המודיעינית שלה לאיראן ומקומות נוספים. על בסיס המודיעין הזה, רכש וייצור של יכולות נעשה גם תוך התייחסות לאיומים שצפויים להגיע לזירה. עדכון של זה נעשה גם אחרי שאותן מערכות מגיעות לזירת הפעילות, בין השאר על בסיס הדיווחים של הטייסים שפעלו מולן או באזור הכיסוי שלהן.
על כן, יותר מסביר להניח שלחיל האוויר יש כבר פתרון ל"חורדאד 15" האיראנית. סביר שזה יתעדכן וישתדרג תוך כדי התקיפות בסוריה ומעבר לזה, צריך לזכור שגם הגעת סוללות טילי ה-S-300 לסוריה לא השפיעו על התקיפות שם, למרות הכותרות המפוצצות שהיו במהלך הפריסה של אותן סוללות טילים.