השנה היא 1973. מפקד קורס קציני השיריון הוא סגן אלוף יעקב לפידות שבעל כורחו מעניק בנוהל חפוז את דרגות הסג"ם לצועריו החדשים כשבוע לפני התאריך שבו היו אמורים לסיים את הקורס. כל זאת מכיוון שמלחמת יום כיפור פרצה ויש לצאת להילחם.
47 שנים אחר כך - הצוער ב' מגדוד גפן נכנס לכיתה בבסיס שיזפון ומגלה תמונה של סבו. הוא קורא את הסיפור על אותו היום, שבו סבא שלו, לימים - האלוף במיל' יעקב לפידות הקדים את קבלת הדרגות לצוערים שלו, ושלח אותם בגבורה לקרב. הוא מתקשר לסבו ושומע ממקור ראשון על הסיפור.
"ראיתי את תמונת המחזור של הקורס שיצאה רק אחרי המלחמה", סיפר סג"מ ב' שקיבל היום דרגות. "מיד התקשרתי לסבא שיספר לי את הסיפור המלא".
"לא הספקתי לעשות מסדר סיום לקורס קציני השריון", נזכר כעת לפידות. הגענו למלחמה, וביום שהיה אמור להיות הטקס עליתי בקשר ואמרתי "הנכם סג"מים מרגע זה".
"כל קציני השריון שהשתתפו במלחמת יום הכיפורים עברו תחת פיקודי בארבעת המחזורים עליהם פיקדתי", מוסיף הסב. "הם היו הקו הקדמי של המלחמה", מספר האלוף במיל' לפידות. כ-14 מצוערי ומפקדי הקורס לא חזרו מהקרבות.
סג"מ ב' מספר שבקורס שואלים כל אחד למה הוא נמצא פה. "אני נמצא פה בזכות הרגע הזה, המשכיות לגבורה של סבא שלי שפיקד על גיבורים רבים וגדולים".
היום (חמישי) האלוף במיל' יעקב לפידות צפה בנכדו הצוער ב' צועד על אותה הרחבה, שצועריו לא זכו לצעוד עלייה. "סיכת מפקד המחלקה שהנכד שלי עונד, היא אותה הסיכה שאני ענדתי, בזמנים בהם הייתי אמור להעניק דרגות לקציני השריון שהשתתפו במלחמה", הוא מתרגש ומוסיף: "אני מרגיש שיש המשכיות. גאה בזה ובמה שהנכד שלי עושה בצבא".
הנכד סיכם ואמר: "אנחנו משפחה בה הצבא הוא לא בפרופיל נמוך, מגיל קטן אני יושב ליד סבא ושומע סיפורים מהצבא. אמנם אני לא בחיל השריון, אבל אני בדרך שלי. היום הזה מרגש ומשמעותי בשבילי. לעמוד על הרחבה בה סבא שלי היה אמור לצעוד בקורס שפיקד עליו, זו סגירת מעגל משמעותית".
