כבר ביום שני, כאשר בוצע ניתוח ראשוני של המטען שהתפוצץ בצומת מגידו בטרם הגיע מודיעין בעניין, בישראל הבינו שמדובר באירוע חריג ובפיגוע שיצא מלבנון. אך למרות זאת ובניגוד לגזרות אחרות, ישראל בחרה שלא להגיב. על פי הפרסומים, הקבינט עתיד להתכנס ולדון בנושא התגובה, אך למה זה לא קרה עד עכשיו?
אי אפשר להתעלם מהמצב הפוליטי והאזרחי בישראל שנמצאת בנקודת רתיחה. נקודה שיש לה משקל גם החלטה של חיזבאללה להוציא את הפיגוע לפועל. ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון, יואב גלנט, גם יודעים שלאור המצב הרגיש, ספק אם תהיה להם לגיטימציה ציבורית לנהל כעת מערכה מול לבנון. נתניהו גם יודע שבמקרה של תגובה יהיו רבים שיאשימו אותו בחימום של עוד גזרה כדי להסיט את תשומת הלב מהחקיקה בכנסת של התכנית המשפטית.
נושא התגובה גם קשור למערכה שישראל מנהלת מול איראן וחיזבאללה בסוריה בשנים האחרונות. כמו שישראל תוקפת שם על פי פרסומים זרים, גם הם תוקפים בחזרה. האירועים האלה הם חלק מהמשחק הכולל וכל אירוע לא עומד לבד בפני עצמו. ישראל לא יכולה לצפות שהיא תתקוף במשך שנים את הצד השני ולהיות מופתעת כשהוא מגיב. לכן, כלל לא בטוח שאי התגובה, כפי שקרה גם במקרים קודמים, אינו נכון.
תגובה עלולה להסלים את המצב עד כדי מערכה מלאה. הצבא שקיבל הרצי הלוי בירושה מקודמו אביב כוכבי הוא על טהרת הצבא הסדיר, בעוד מערך המילואים הוזנח וירד לעדיפות שניה. להסתמך רק על כוחות סדירים זה מעט מדי עבור מערכה בהיקף של לבנון.
ישראל וחיזבאללה, הפרקים הקודמים
וישנו גם את מבחן העבר. לאורך השנים היו מקרים רבים שישראל בחרה להבליג. למשל, מנהרת הטרור שנחשפה ב-2019. צה"ל בחר אז שלא להרוג את איש חיזבאללה שתועד בתוך המנהרה כשהוא בתוך שטח ישראל ולפוצץ מטען קטן, כך שלא יפגע בו.
בשנים האחרונות היו שני מקרים נוספים בהם חוליות של חיזבאללה חדרו או שיגרו טיל נ"ט לשטח ישראל ולא הייתה על כך תגובה מצד כוחות הביטחון.
סמוך למוצב גלדיולה נכנסה בחודש יולי 2020 (תקופת ממשלת נתניהו) חוליית חיזבאללה לתוך שטח ישראל והייתה החלטה של הדרג המדיני לא להרוג את חבריה. המחבלים היו על הכוונת של חיילי צה"ל, בתוך שטח ישראל אך התקבלה הוראה מלמעלה לנצור אש.
אירוע נוסף עליו לא הייתה תגובה, היה שיגור המל"ט לעבר אסדות הגז, בחודש יולי 2022, בתקופה בה ראש הממשלה היה יאיר לפיד.
היקף הדוגמאות מראה בבירור שההתרעה הישראלית נשחקה מאוד. מה שכמובן מייצר חשש כבד בכל הקשור לתגובה הישראלית בשטח לבנון, שם מחכות על פי ההערכות 150 אלף רקטות וכושר אש של כ-2,500 רקטות ליממה.
אחרי שכל זה נאמר, אין בדברים כדי לקבוע שישראל לא תגיב. אולי היא תמצא דרך יצירתית לתגובה חשאית, כזו שתשתלב במלחמת המב"מ וההתשה ששני הצדדים מנהלים, מבלי שזה יעלה את גובה הלהבות.