בצה"ל משרתים לא מעט חיילים וחיילות בודדים ובודדות שהשאירו מאחור משפחה וחיים שלמים, עלו לישראל והתגייסו במטרה לתרום למדינה שעליה גדלו בבית גם אם הוא נמצא הרחק מעבר לים.
אבל הסיפור של לינה נמנטינה (20) הוא אחד מהייחודיים שבהם. היא דור שני לחיילים בודדים, אבא שלה עלה מארה"ב כדי להתגייס ואמא שלה עלתה מקניה שבאפריקה.
היא עצמה נולדה בארה"ב ואת רוב חייה העבירה באסיה בעקבות עבודתו של אביה בחברת הייטק. המשפחה חייתה 5 שנים בהודו, שנתיים בסין ושמונה שנים בתאילנד, ממנה עלתה ארצה.
"גדלתי בבית ציוני מאוד", מספרת לינה השבוע, "שני ההורים עלו לארץ כדי להתגייס, גם אבא וגם סבא מצד אמא שירתו כקצינים וכל אחד מהם היה מפקד פלוגה (מ"פ) והרגשתי שזה תורי לבוא ולתרום למדינה".
במרץ 2017 היא התגייסה לגדוד המעורב "ברדלס" כלוחמת חי"ר ובסיום ההכשרה בבסיס "סיירים" יצאה לקורס הקצינים. עם הרקע המשפחתי אפשר ממש להגדיר את הסיפור שלה כ"שלוש יבשות ובה"ד 1".
"להתגייס לתפקיד לוחמה ולשרת כקצינה זו התרומה הכי גדולה שיש מבחינתי", היא מספרת על הגשמת הייעוד אך גם על כך שלא הכל עבר חלק. "כבר עברתי השלמה לקצונה אחת אבל שברתי את היד והייתי צריכה לחזור ולעבור את הקורס עוד פעם".
לינה לא נשברה. היא המתינה ארבעה חודשים למחזור השלמת קצונה חיילית חדש, בזמן הזה החלימה ובסוף השבוע האחרון עמדה נרגשת על רחבת המסדרים בטקס הסיום.
"היה לי קורס מעולה, נהניתי בטירוף ואחרי מה שעברתי שמחתי מאוד לסיים הכל כמו שצריך", היא משתפת.
בטקס היא מספרת שהתרגשה מאוד. "כל המשפחה באה כדי לראות אותי, סבא אחד הגיע מקניה והשני מארה"ב. אחי לא אמור היה להגיע וההורים עשו לי הפתעה והביאו אותו. זה היה ממש מצחיק, פתאום הוא צץ בקהל ולא יכולתי להפסיק לחייך".
כעת פניה לאתגר הבא לאחר ששובצה בתפקיד מ"מ (מפקדת מחלקת) טירונים בבסיס סיירים של מערך הגנת הגבולות. "עכשיו אני מתחילה דרך חדשה בתפקיד משמעותי. אני תורמת למדינה, ועושה את החלק שלי בחברה הישראלית. בשביל זה באתי לפה", סיכמה סג"ם לינה.