לפני כשלוש שנים התגייסתי לחיל התותחנים, החיל עם הכומתה הטורקיז, משפחת האש הלוחמת. לפני הגיוס, כשחשבתי לאן אני רוצה להתגייס, החלטתי שאני רוצה לעשות תפקיד לא שגרתי שלא שמעתי עליו. חברים מהחיל שסיפרו לי על כל המערכים והמערכות המגוונות בחיל התותחנים – תותח מתנייע, איכון ומטאורולוגיה, מנת"ץ ועוד המון יחידות ייחודיות שנשמעו לי מרתקות ומסובכות בו זמנית. זה נשמע לי עולם לא מוכר שהייתי רוצה לקחת בו חלק וללמוד ולהעמיק את הידע בשלל המערכות השונות. לשמחתי, ניתנה לי האפשרות להתגייס עם חברים מהבית והדבר הקל על הבחירה שלי לעשות תפקיד של לוחם.
אמא לא הפסיקה לבכות, אבא היה חזק
ביום הגיוס כל החברים והמשפחה ליוו אותי לתל השומר כדי להיפרד וכששמי עלה על פני המסך, לקחתי את התיק והתחלתי ללכת לכיוון האוטובוס. היה קצת קשה, אמא לא הפסיקה לבכות, אבל אבא היה חזק כמו תמיד. הכנסתי את התיק, עליתי על האוטובוס וכשהתיישבתי נופפתי לשלום לעברם. אחרי החיסונים וקבלת המדים והחוגר, נסענו לשיבטה, בסיס הטירונים של תותחנים. הנסיעה הייתה ארוכה, אבל נתנה לי זמן להכיר את חבריי לשלוש השנים הקרובות.
היום הראשון הוא היום הכי מרגש, בו אתה מתרגל לעובדה שאתה הופך להיות חלק ממערכת גדולה ואתה הולך לקראת שלב משמעותי וחדש בחיים שלך.
במהלך המסלול, שארך שמונה חודשים, חוויתי אימונים ותרגילים, שמירות והרבה חוויות תוך היכרות עם אנשים מיוחדים ואיכותיים. זו הייתה תקופה חשובה במעבר שלי מאזרח לחייל.
>> נושמים צבא? לסיפורים הכי מעניינים, הצטרפו לפייסבוק של פז"ם
המסלול כלל הרבה כושר גופני והכשרת לחימה בשטח, התאמנו על כל יסודות הלוחם וכן, הרחבנו את הידע לגבי חיל התותחנים והתפקידים שאנחנו עתידים לעשות. הדגש העיקרי היה על משמעת ומקצועיות מתוך הבנה שאלה המרכיבים העיקריים להפיכתנו ללוחמים טובים בצה"ל.
לפקד על חיילים - הרגשה מדהימה
תוך זמן מאוד קצר יצאתי למסלול ישיר לפיקוד ותוך שנה מהגיוס שלי קיבלתי את הפיקוד על הצוות הראשון שלי. אמנם, המעבר מלהיות פקוד ללהיות מפקד היה מהיר יחסית לשאר החילות, אבל הרגשתי שנתנו לי את כל הכלים להתמודד עם כל מצב שיוצב בפני. ההרגשה לפקד על חיילים, להיות איתם 24/7 ולהשפיע עליהם היא מדהימה. אתה אחראי על אנשים כמעט בגילך, מפתח אותם ותוך כדי גם מתפתח בעצמך. זה סיפוק אדיר שבאזרחות לא הרגשתי וספק אם ארגיש. בתקופה ההיא היה לי חייל אחד שהתקשה במערכת הצבאית. זה התבטא בזה שהוא לא קם למסדרים ולא התייחס למפקדים בכבוד. אני החלטתי לקחת אותו כפרויקט אישי שלי במטרה להפוך אותו מנער ללוחם אמיתי בצבא. אני שבסך הכל הייתי בן עשרים הפכתי אותו מחייל שמפקדים אחרים לא ראו אותו מסיים שירות צבאי, ללוחם מהשורה. זה אחד מהאתגרים המעצימים ביותר שהתמודדתי איתם בתקופת הפיקוד שלי.
השירות בצה"ל הוא בהחלט אחת החוויות המשמעותיות שחוויתי בחיי. מלבד התרומה למדינה נתרמתי והתפתחתי, התעצמתי ולמדתי בעצמי. איפה בעולם אתה יכול ללמוד ולהפעיל את התותחים והמערכים המתקדמים ביותר, לרכוש חברים לכל החיים ובנוסף ליהנות?
אני רוצה להודות לכל המפקדים והאנשים שליוו אותי לאורך כל הדרך שבלעדיהם השירות שלי לא היה נראה כמו שהוא. בהצלחה לחבר'ה החדשים שמגיעים למשפחת הטורקיז – התותחנים זה הבית!