עמית אשל (צילום: דובר צה"ל)
רב"ט עמית אשל (במרכז). שירות מספק | צילום: דובר צה"ל

בסוף כיתה י"א הגעתי לצו הראשון בלשכת הגיוס תל השומר, נרגשת ודי לחוצה. לאורך היום נלקחו ממני פרטים אישיים, נבחנתי במספר מבחנים בעברית ובמבחנים ארוכים במחשב וכמובן עברתי בדיקה רפואית לקביעת פרופיל. באותו היום נערכה ההיכרות הראשונית שלי עם יחידת מיט"ב, שעד יום הגיוס שלי היוותה את הגשר ביני לבין הצבא בכל שאלה או בקשה שהייתה לי בנושא הגיוס וההליכים שקדמו לו. אם רק הייתי יודעת, אז ב-2009, שאת רוב השירות שלי אעביר באותו המקום ואעסוק על בסיס יומיומי באותם תלמידים שמגיעים נרגשים לצו הראשון שלהם, לבטח הייתי פחות לחוצה.

באוקטובר 2010, לאחר מיונים קפדניים, התגייסתי לתפקיד מאבחנת פסיכוטכנית, לשורותיו של "קורס ראיון" – קורס מרתק בין 16 שבועות, בו למדתי הרבה על אנשים ועל מה שמאחוריהם, ונחשפתי להרבה חומרים שגרמו לי להבין את התהליך שנקרא צו ראשון. שובצתי בלשכת הגיוס תל השומר, בחוליה הפסיכוטכנית האמונה על כלל ההליכים הפסיכוטכנים בצו הראשון, ביניהם אימות הנתונים, המבחנים הפסיכוטכניים והראיון האישי שמיועד ברובו לבנים. האחריות הגדולה ביותר שנמצאת בידי החוליה היא קביעת נתוני האיכות של כלל המלש"בים (המועמדים לשירות הביטחון) עד ליום גיוסם.

מאבחנת פסיכוטכנית (צילום: איתי כהן, במחנה)
מאבחנת פסיכוטכנית בפעולה. המטרה: לקבוע נתונים מהימנים ולשבץ נכונה | צילום: איתי כהן, במחנה

זה שההורים שלכם גרושים לא יוריד את הקב"א

אז עם מה צריך להגיע ליום הזה? שני הדברים החשובים ביותר בעיניי, כמי שמסתכלת על תהליך הצו הראשון מהצד השני של המתרס וממש לא מזמן גם עברה אותו בעצמה, הם להיות עצמכם ולבוא עם הרבה סבלנות.

גם בתור מלש"בית הייתי מודעת לשמועות שמפיצים על כך שצריך להסתיר את זה שההורים שלכם גרושים ולהגיד שיש 80 חדרים בבית הפרטי שלכם. אז לא, ממש לא. הצו הראשון הוא הליך אובייקטיבי לחלוטין ולכולנו בסופו של דבר יש את אותה המטרה – שתקבלו את הנתונים המהימנים ביותר לגביכם ושתשובצו במקום הנכון לכם ולצבא. לכן, אל תנסו לעגל פינות וללבן דברים, כי זה יפגע אך ורק בכם. בשום הסברה בבית הספר או בקורס הכנה לצו הראשון לא ילמדו אתכם להיות עצמכם כמו שאתם יודעים לבדכם, וזה למעשה הדבר העיקרי שנדרש על מנת לצלוח את הצו הראשון כמו שצריך. העשייה של המאבחנות היא אתית, ואנחנו מכבדות כל אחד מעצם היותו אדם – לא על פי המקום בו הוא גר בארץ או המצב המשפחתי שלו.

פזם בחורה מסתכלת על צו ראשון עצובה (צילום: עודד קרני)
לא צריך להתבאס מהצו הראשון: תהיו עצמכם, ובואו עם סבלנות | צילום: עודד קרני

במהלך אימות הנתונים יילקחו מכם פרטים אישיים אותם כדאי שתוודאו מראש. אל תשכחו להגיע כשאתם יודעים את כתובת המגורים שלכם ואת מספרי הטלפון בהם ניתן להשיג אתכם, וכן את פרטיהם האישיים של הוריכם. כמו כן, תעברו גם מבחנים בעברית. מדובר במבחנים שלא נמדדים בזמן, אין צורך בהקלות בלימודים בשבילם ואין סיבה להילחץ מהם כלל: המאבחנת שתאמת אתכם תהיה מולכם לאורכו של המבחן, שכלל לא דומה למבחן בבית הספר.

פזם מלש"בים במבחנים (צילום: רומן פורצקי, מערכת את"צ)
מבחנים פסיכוטכניים. לא "לעגל פינות" | צילום: רומן פורצקי, מערכת את"צ

לאחר מכן, יפנו אתכם לתחנה הבאה. לפני כן, חשוב שתזכרו שאם יש לכם אבחון דידקטי, כלומר אם אובחנתם כסובלים מלקויות למידה, אל תשכחו להביא אותו עמכם. אמרו באימות הנתונים שיש לכם אבחון ללקויות למידה ואל תשכחו להביא אותו במלואו ולא רק את הדף המסכם שלו. מדובר באבחון שלא יגרע מנתוניכם אלא להפך, יעזור לכם במידה ועליכם להיבחן עם הקלות מסוימות במבחנים הפסיכוטכניים. מומלץ אפילו לפקסס אותו לפני הצו הראשון ל-03-7388880. ניתן להשיג את מרכז המידע גם בטלפון *גיוס (*3529) ואפילו בפייסבוק, תחת השם "מיטב-מתגייסים לשירותך", לכל שאלה שתעלה בראשכם. בכל מקרה, הביאו את האבחון איתכם ליתר בטחון.

הראיון האישי: אין טעם באמירת "דברים שהם רוצים לשמוע"

כפי שהזכרתי, עליכם להצטייד בסבלנות רבה. התורים ביום זה ארוכים ועשויים להמשך מספר שעות, אבל תאמינו לי שאנחנו משתדלים לעשות את המיטב כדי שבסופו של דבר תוכלו לקבל את השירות הטוב ביותר, גם אם זה לוקח זמן. אין רגע בו אנחנו לא עוסקים במישהו מכם, גם אם זה מאחורי הקלעים ואתם לא בדיוק רואים את זה באותו הרגע. הביאו איתכם ספר, נגן מוזיקה או כל דבר אחר שיעזור לכם להעביר את הזמן, כי זה יקל עליכם את היום. בדיוק כמותכם, גם אנחנו רוצים שתיכנסו לכל תחנה באווירה טובה ונעימה ושהצו הראשון לא ייחרת בזיכרונכם כחוויה מעיקה ונמרחת.

לבנים, ולעתים גם לבנות, ייערך ביום הזה ראיון אישי. הראיון הזה מיועד אך ורק לכם, וזה המקום שלכם להגיד את כל אשר על לבכם. אין במה להתבייש, אתם רשאים לספר כל דבר שתרצו והראיון הוא דיסקרטי לחלוטין. אין טעם באמירת דברים שאמרו לכם להגיד מראש כי "זה מה שהם רוצים לשמוע בצו הראשון", פשוט כיוון שאין דבר מסוים שאנחנו רוצים לשמוע. אין תשובות נכונות ואין שגיאות בראיון האישי. כל אחד מכם הוא אחר, ומכאן שהראיונות שלכם גם יהיו שונים ואין דבר ספציפי שאנחנו רוצים שתענו מלבד תשובות כנות.

צו ראשון (צילום: רותם קארו ויצמן, דובר צה"ל)
מחכים לתחנה הבאה. "לא רוצים שהצו הראשון ייחרת בזיכרונכם כחוויה מעיקה ונמרחת" | צילום: רותם קארו ויצמן, דובר צה"ל

הראיון הוא גורם מכריע לנתונים ולשיבוץ שלכם וחשוב שתהיו שם כנים ואמיתיים לחלוטים, גם בפרטים שנראים לכם שטותיים ושאפשר לעגל בהם פינות, כי כל מה שאתם אומרים לנו בראיון חשוב לנו ולכן הוא צריך להיות חשוב גם לכם. לא תרצו לקבל נתונים שלא מתאימים לכם או חלילה להשתבץ במקום שלא מתאים לכם כי שיבשתם לעצמכם את תהליך המיון. כמו כן, חשוב שתדעו: אנחנו לא שופטים אף אחד מכם ומוכנים לשמוע הכל, כי בסך הכל אנחנו יודעים מה אנחנו עושים וחשוב שתדעו שהגיוס שלכם חשוב לנו לפחות כמו שהוא חשוב לכם.

בונים את צבא העתיד

התפקיד שלי בצבא חשף אותי לאנשים מדהימים ולחברים שילוו אותי כל החיים, וכמובן לסיפורים מרגשים ששמעתי לאורך השירות על בסיס יומיומי. ההתעסקות הרבה שלי באנשים מספקת אותי ובסופו של יום אני חוזרת הבית מותשת, אך מרוצה.

פזם מלש"בים בתור ליום המא"ה (צילום: נועה אליהו, באדיבות גרעיני החיילים)
לשכת הגיוס. חוזרים הביתה מותשים אך מרוצים | צילום: נועה אליהו, באדיבות גרעיני החיילים

בתפקיד הזה לא נחים לרגע ועובדים מסביב לשעון, יוצאים מוקדם בבוקר ומגיעים הביתה בשעות הערב המאוחרות. אבל כשאני רואה את הדרגים הגבוהים בצבא מחליטים החלטות הרות גורל על סמך ההמלצות שלי בלבד, העבודה הקשה הופכת למשתלמת. כשאני מסתכלת על זה לטווח הארוך יותר, אני מבינה שהחוליה שלי בונה את הצבא העתידי.

אז כל שנותר לי עכשיו הוא להגיד לכם להצטייד בחיוך ובמצב רוח טוב, להגיע בשעה בה נתבקשתם להתייצב ולאחל לכם בהצלחה רבה. ברוכים הבאים לצה"ל.

>> לוחמות עם עוקץ: להיות לוחמת ביחידת הכלבנים