פזם חיילת עושה קוקו (צילום: עודד קרני)
אם את חילונית, תתגייסי | צילום: עודד קרני

שנים ארוכות התחבטו רשויות הצבא כיצד ניתן לבדוק את הצהרותיהן של המיועדות לשירות ביטחון כי טעמים שבהכרה דתית מונעים מהן לשרת. למרות ההצהרות הרבות לפיהן הצבא בולש אחר המצהירות ובודק את התנהלותן לאחר ההצהרה, הרי שבפועל, אף אם "נתפסו" הבנות ככאלה שלא מתנהלות כדתיות, קשה מאוד היה לחזור ולאכוף את חובת השירות על אותן בנות.

המצב המשפטי אשר היה קיים עד היום היה פשוט מאוד – כל מיועדת לשירות ביטחון אשר הגישה את התצהיר הידוע לפיו היא שומרת על כשרות בבית ומחוצה לו, אינה נוסעת בשבת וטעמים שבהכרה דתית מונעים ממנה לשרת בשירות ביטחון, זכאית הייתה, אוטומטית, לפטור משירות ביטחון על פי חוק.

אף אם נראתה אותה מלש"בית מאוחר יותר לובשת ביקיני בים או נוהגת בפראות ברכב שטח בשבת, לא הצליח הצבא להחזירה לשירות. טיעון פשוט לפיו בזמן ההצהרה הייתה דתיה אולם לאחר מכן "חזרה בשאלה" העמידה את הצבא במצב בלתי אפשרי בו לא ניתן היה להחזירה לאחר מכן לשירות.

הפסקת להיות דתייה? תתגייסי לצבא

לאחרונה אישרה הכנסת בקריאה שלישית הצעת חוק לתיקון שירות ביטחון שעניינה הפטור הידוע הניתן לנשים מטעמים של הכרה דתית.

התיקון שחוקק על ידי הכנסת, הקים בעצם מנגנון פיקוח שלם על המצהירות, במסגרתו על הנערות המצהירות להודיע לרשויות הצבא על כל שינוי במצבן, המתייחס לאי עמידה בתנאי ההצהרה, בכל התקופה שמגיל 18 ועד גיל 21. במידה ונערה מודיעה כי אינה עומדת יותר בתנאי ההצהרה, או מורשעת בפסק דין סופי של בית משפט כי הצהירה הצהרה שקרית מוכרז הפטור כבטל. התיקון החדש קובע גם כי התקופה שחלפה ממתן הפטור ועד לביטולו לא יתחשב במסגרת ה"חלון" בו ניתן לקרוא למיועדת לשירות ביטחון לשירות צבאי (שנתיים מהגיעה לגיל 18).

גם הדרך לביטול הפטור שניתן הפכה לקלה יותר עבור רשויות הצבא. עד התיקון, ניתן היה להכריז על הפטור שניתן כבטל רק אם המצהירה הורשעה בבית משפט כי הצהירה הצהרה שקרית. ההסדר ההוא צמצם מאוד את האפשרות לבטל את הפטור שניתן, מאחר ודרישת החוק הייתה להוכיח ברמה של הרשעה פלילית כי הפטור הושג במרמה. ראיה שכזו מאוד קשה להשגה שכן, כאמור, תמיד יכולה הייתה הנערה המצהירה לטעון שנכון למועד ההצהרה עמדה בתנאיה.

כיום, לאחר התיקון, קיבלו רשויות הצבא לתקופת ניסיון של שלוש שנים את הסמכות לפנות לוועדה מיוחדת של משרד הביטחון ולהגיש בקשה לביטול הפטור כאשר יש להן יסוד ממשי להניח כי המלש"בית שקיבלה פטור נוהגת באופן שאינו תואם את הצהרתה. אותן חקירות, אשר יש הטוענים כי הצבא מנהל אחר אותן מלש"ביות, מקבלות כעת שיניים וניתן לעשות שימוש בתוצאותיהן.

אין ספק כי מדובר בשינוי דרמטי, המעניק לצבא אפשרות לבחון את הבנות אף לאחר הענקת הפטור משירות. השינוי מוגבל בזמן, שלוש שנים בשלב זה, ומעניין יהיה לראות האם ישפיע על מספר המצהירות מראש ועד כמה תוגבל התנהלות המצהירות לאחר קבלת הפטור.

הכותב הוא עורך דין צבאי