ראש אכ"א, האלוף אורנה ברביבאי, השתתפה הבוקר (א') בכנס ראשי עיריות, מועצות אזוריות ומועצות מקומיות, זאת כהצדעה על הישגים בתחומי הגיוס לצה"ל ומיצוי כוח אדם ללוחמה ולקצונה. ברביבאי ציינה בכנס כי ההתבוננות על נתוני הגיוס וצרכי הצבא מתחילים עוד בבתים וברשויות השלטון המקומי. "במקום בו ראשי רשויות מגלים מעורבות, שולטים בפרטים ורואים עצמם שותפים במיצוי הפוטנציאל לצד צה"ל – יש קשר ישיר להצלחה בגיוס ובשירות משמעותי", הסבירה האלוף ברביבאי.
לטענתה, חיבור צה"ל לרשויות המקומיות הוא חשוב מאין כמוהו, וצה"ל מבצע פעולות רבות תחת במסגרת זיקתו הברורה לחברה הישראלית. "בשנים האחרונות ביקרנו בבתי הספר וביצענו דיאלוג עם מורים, התחלנו לאסוף נתונים ברזולוציות קטנות יותר ועל בסיס כך למדנו לכוון את המיקוד ברשויות", אמרה האלוף ברביבאי.
נוסף לכך, התייחסה ראש אכ"א לחשיבות הגיוס לצה"ל על רקע המציאות הביטחונית. "כארגון האחראי על ביטחון המדינה, אתגרינו רבים ויש לנו צורך בהיערכות לחירום. אנחנו נמצאים במצב רגיש והמציאות האזורית מאוד לא ודאית בהתפתחויותיה. אנחנו במצב של הגברת סיכון, ואנו חייבים להיות מספיק מוכנים. חשיבות ההיערכות נוגעת גם בגיוס, בכשירות, בהצטיידות ובמוכנות", הבהירה האלוף ברביבאי.
מודיעין-מכבים-רעות ממשיכה להוביל במוטיבציה לגיוס
במהלך הכנס, הוענקו לראשי הרשויות המובילים בתחום הגיוס והמיצוי ללוחמה ולקצונה תעודות הוקרה מראש אכ"א. בראש העיריות המובילות עומדת באופן מסורתי העיר מודיעין והיישוב מכבים-רעות, הידועה כעיר שבה המוטיבציה לגיוס היא מהגבוהות בישראל. שיעור הגיוס הנוכחי בה עומד על כ-92.4%, אחוזי המיצוי ללחימה עומדים על כ-59.1% ושיעור הקצינים עומד על כ-15.6%.
בחמישייה הראשונה ממוקמות גם הערים נס-ציונה, אריאל, יהוד-נווה אפרים והוד השרון. אחריהן ברשימה, נמצאות רעננה, קריית מוצקין, יוקנעם עילית, יבנה וכפר סבא. בקרב המועצות המקומיות, המועצה המקומית המובילה בתחום הנמדד היא המועצה המקומית הר-אדר. שיעור הגיוס בה עומד על 100%, אחוזי המיצוי ללחימה עומדים על כ-79.2% ושיעור הקצינים בה הוא 13.3%. אחריה ממוקמות כוכב-יאיר צור-יגאל, כפר-תבור, בית-אריה ואורנית. המועצות המקומיות שסוגרות את רשימת עשרת המועצות המקומיות המובילות הן אפרת, רמת-ישי, אלפי-מנשה, סביון והמועצה המקומית סאג'ור, שמאוכלסת באזרחים דרוזים המצויים ומתאפיינת בנתוני גיוס גבוהים. הנתונים בסאג'ור עומדים על 97.4% מתגייסים,שיעור של 51.4% בקטגוריית המיצוי ללחימה ו-18.5% מתושביה הם קצינים.
מתחת לממוצע הכללי: מחוז גוש דן
בזירת המועצות האזוריות, המועצה האזורית המובילה היא גן-רווה במחוז המרכז. שיעור הגיוס במועצה האזורית גן-רווה עומד על 100%, שיעור המיצוי ללחימה הוא 72.7% ושיעור הקצינים עומד על כ-8.3%. אחריה בחמישייה המובילה נמצאות המועצות האזוריות עמק יזרעאל, עמק המעיינות, משגב והגליל התחתון. את רשימת עשרת המועצות האזוריות המובילות חותמות דרום-השרון, בני-שמעון, גולן, זבולון וחוף השרון. לפי נתונים נוספים, 79.5% מהבנים מראים רצון ללחימה, וכ-54% רוצים לשרת בחטיבות רגלים ברמה גבוהה.
בהתייחס לשיעורי המיצוי ללחימה לפי חתך מחוזות, מחוז גוש דן (הכולל בין השאר את הערים ת"א-יפו, בני ברק, רמת גן, הרצליה וחולון) נמצא מתחת לממוצע הכללי. במחוז ירושלים, שיעור המיצוי ללחימה נמצא דווקא בהיקף גבוה, בהתעלם מהציבור החרדי. נוסף לכך, באזור יהודה ושומרון קיים שיעור גבוה בצורה משמעותית, העומד על כ-61%. באותו נושא, אחוזי המיצוי ללחימה בקיבוצים עומדים על 67% ב-2011 לעומת 58% ב-2010. בפריפריה, עומדים השיעורים הללו על כ-46% ו-39% ב-2011 וב-2010, בהתאמה. לבסוף, בערים הגדולות עומדים שיעורי המיצוי ללחימה על כ-41% ב-2011, לעומת 35% ב-2010.
עלייה בהיקף גיוס החרדים לצה"ל
רח"ט תומכ"א, תא"ל גדי אגמון, הציג בהרצאתו בנושא מאמץ הגיוס לצה"ל נתונים נוספים לגבי מעמדו של צה"ל בחברה הישראלית והגיוס לצה"ל לפי קריטריונים שונים. "תמיכת הציבור בצה"ל נותרת איתנה ויציבה, עם 88% תמיכה בקרב הנשים ו-90% בקרב הגברים", ציין תא"ל אגמון. בנוסף, התייחס תא"ל אגמון לנתוני גיוסי החרדים ולנתוני הגיוס הכלליים. "ב-2011 הענקנו ל-13% מכלל ברי הגיוס בשנתון פטור על סמך הצהרת 'תורתו-אומנותו'. בנוסף, אם מצרפים מודלים אחרים ומסתכלים על כלל אוכלוסיית אזרחי ישראל, בשנת 2011 כל אזרח שני לא מתגייס.
ב-2020, כ-60% מאזרחי מדינת ישראל לא יתגייסו או לא יסיימו שירות מלא", ציין תא"ל אגמון. למרות זאת, קיימת עלייה בהיקף גיוס החרדים לצה"ל. "מ-70 חרדים במסלול שח"ר (שילוב חרדים) לפני שלוש שנים, עלינו ל-900 מגויסים השנה", אמר תא"ל אגמון. על רקע פסילת חוק טל ע"י בג"צ, ציין תא"ל אגמון כי צה"ל ידע להבין את המשמעויות כשיבואו לפתחו, ויראה כיצד יתקדם. בהתייחסו לאתגרים העומדים בפני הצבא, ציין גם את הצורך בהגברת החינוך הטכנולוגי, הגדלת שיעורי גיוס המיעוטים, צמצום היקף המשתמטים. לצד דבריו, ציין תא"ל אגמון כי נרשמה עלייה בביקוש להשתתפות במכינות קדם צבאיות ובשנות שירות, טרם הגיוס לצה"ל.
בסיכום דבריו, שיבח תא"ל אגמון את הקשר בין צה"ל לבין הרשויות המקומיות וציין כי "ככל שנרחיב את היקף הפעילות בשלב המלש"ב ובכלים לראשי רשויות-כך ייטב".
"תלמיד התיכון של היום הוא המפקד של המחר"
אחרון הנואמים היה קצין החינוך הראשי, תא"ל אלי שרמייסטר, שהתייחס לשיתוף הפעולה של צה"ל עם הרשויות המקומיות. לטענתו, תכלית ההכנה לצה"ל היא העמקת יחסי צבא-חברה ובעקבות התפיסה של הצדק החברתי, מודל צבא העם נותר הבסיס לגיוס ולשירות. "בצה"ל גישה מרחיבה לחינוך. לפני שחייל נכנס לשדה הקרב נלמד אותו על סמכות המדינה הדמוקרטית לשלוח אותו לשם, נעמיק בו זהות לאומית יהודית ונטמיע בו תחושת שליחות", ציין תא"ל שרמייסטר.
נוסף לכך, טען כי צה"ל מעצב אזרחים טובים יותר. "תלמיד התיכון של היום הוא החייל של מחר, המפקד של מחרתיים והאזרח של היום למחרת", הסביר תא"ל שרמייסטר. במסגרת נאומו, מנה קצין החינוך הראשי מספר פעולות שנעשות ע"י צה"ל בחברה הישראלית, כגון ממשקים משותפים עם משרד החינוך ותנועות הנוער, כדי לשמר את רצף השותפות במטרה להגביר את הגיוס.