1. הרס"ר לא באמת כזה נורא
הרבה מיתוסים קיימים סביב דמות הרס"ר: הקשיחות האופיינית, ההקפדה על דיגום וכמובן השפם. חלקם נכונים יותר, חלקם נכונים פחות, אבל מה שבטוח - הרס"ר לא באמת כזה נורא כמו שחשבתם. לרוב, מדובר באדם די חביב שדואג לתנאי החיילים, ואם הוא כועס על בלאי הציוד או על הלכלוך - זה כנראה כי אכפת לו מכם. הרס"ר הוא לרוב אדם לא צעיר שראה וחווה כמה דברים בשירותו הצבאי, ואולי לפעמים יש לו אפילו משהו חכם לשתף. רק דיר באלק, תהיו מדוגמים.
2. אל תתפתו להוסיף את המפקד ברשתות החברתיות
נתחיל מאמרה של כל מפקדת בעשר הדקות הראשונות של הטירונות: המפקד הוא לא חבר שלכם, ועדיף שגם לא בפייסבוק, באינסטגרם, בטוויטר, בפינטרסט, בלינקדאין או בכל רשת חברתית אחרת שאתם יכולים להעלות על דעתכם. בעיקר בתקופת הטירונות, אבל לא רק, המפקד אף פעם לא יהיה הסחבק האולטימטיבי ואתם לא רוצים שהוא יראה אתכם בים או במסיבה (במיוחד אם ביקשתם לצאת לחתונה של הדודה באותו יום), ותהיו בטוחים שגם אתם לא רוצים לראות אותו. שמרו על דיסטנס וירטואלי, זה ישתלם לכם.
3. אפשר לישון בכל מקום
אתם מתעפצים, מנקרים ובעיקר מפנטזים על הרגע שבו תתאחדו עם הכרית, אבל השינה לא בהכרח רחוקה כמו שאתם חושבים: תתפלאו, אבל אפשר לישון באמת בכל מקום. חיילים מסוגלים לישון על רצפת האוטובוס, במטווח לקול פגזים, ליד הרמקול בטקסים, בישיבה, בעמידה, בתס״חים ב-40 מעלות ובשק״ש בחרמון באמצע החורף. הסירו חשש מלבכם, העייפות תנצח גם אתכם.
>> מכורים לפז"ם? כך תקבלו את הידיעות ישר לסלולר
4. מדים הופכים אותך למיני-סלב
אנשים יבקשו להצטלם אתכם, יתנו לכם הנחות, יציעו לכם מבצעים מיוחדים ויגידו לכם "כל הכבוד" בסיטואציות אקראיות. לא, אתם עוד לא כוכבי העונה החדשה של הקרדשיאנס, אתם רק חיילים בצה"ל, אבל זה הופך אתכם למיני-סלב. רוב האנשים רואים בחיילי צה"ל, ולו באחרון הג'ובניקים, מושא הערצה של ממש. תופתעו לקבל מכתבי הערצה מילדים, חיבוקים אוהבים מזקנות וסנדויצ'ים בחינם, סתם ככה. השקות נוצצות, למרבה הצער, לא כלולות.
5. שתיות/פריסות - אוכל בחינם
עוד לא חתונה, אבל גם לא רחוק משם: האורחים באים, מברכים ברכה טיפשית בחרוזים, מוחאים כפיים - ואיך לא, אוכלים. שתייה/פריסה (בכל מקום קוראים לזה קצת אחרת) טובה תכלול קומץ זרים שהקשר בינם לבין קבלת הרב״ט של בעל השמחה מקרי בהחלט. ובכן, למה? אוכל בחינם, והרבה ממנו! לכו לשתיות: דרגה, שחרור, הכל הולך. רק אל תשכחו להגיד כמה מילים בסוף, הרי זה שלא שבאתם רק לאכול...
6. אפשר להזמין פיצה גם לחורים שכוחי אל
הו, הפיצריה. הפתרון האולטימטיבי לכל מי שמאסה נפשו בעוף ופתיתים וחשקה בבצק מעוטר גבינה ורוטב עגבניות. אז נכון, עבור מקומות ממש מאתגרים, יתכן שיגבה מכם תשלום עודף על ההגעה, ובכל זאת, תמיד תדעו שהאור בקצה המנהרה קיים, והוא האור של הקטנוע, כי פיצריות, כמו בסיסים - יש פשוט בכל מקום. כמעט.
7. ריצה לאוטובוסים היא ענף ספורט (בערך)
מה, עוד לא מתחרים בלחץ בית באולימפיאדה? עד שהרגע הזה יגיע, כדאי לכם להתחיל להתאמן, כי ריצה לאוטובוסים ורכבות היא ענף ספורט רציני ומכובד שדורש לא מעט רצינות, מאמץ והתמדה, אבל הוא גם מתגמל - בזמן בית נוסף. השעון מראה שנותרו עוד 7 דקות? רגליים באוויר, ואתם מסודרים. שום נהג לא נשאר אדיש למראה חייל מתנשף ומיוזע. אם באמת רוצים, אפשר להספיק לכל אוטובוס או רכבת שבעולם.
8. בחרו את החברים שלכם
חברות עם האפסנאי תבטיח לכם מדים חדשים או לחילופין אספקת פלנלית לכל החיים. ידידות אמיצה עם מש״ק התורניות תגרום לכמה שמירות להתבטל באורח פלא, ומערכת יחסים כנה עם הטבח תספק לכם אקסטרה גבינה לבנה בארוחת בבוקר, מצרך יקר מפז במקומות מסוימים. כל חייל לדעת לבחור את החברים שלו; ובלי ציניות לרגע, לפעמים אפילו יוצאים מהבונוסים האלה אחלה חברים.
9. נקודות התורפה של מסדר
מסדר צבאי כהלכתו כולל כמה נקודות ברורות עליהן עתיד עורך המסדר להתעכב. איכשהו, הנקודות האלה תמיד ימצאו במקומות שעורך המסדר חושב שלא תגיעו אליהם או פרטים שישמטו מזיכרונכם. לא הפעם. הסוד למסדר מוצלח הוא השילוש הקדוש - להצניע אזרחי (כן, גם את הפיג׳מה והציפית), לנקות את מסילות החלון כדי להימנע מטריק העברת האצבע הידוע לשמצה ולטאטא את הרצפה שמתחת למיטה. משקיענים אף ינקו מעל ארונות גבוהים.
10. הפז"ם דופק
כן, הקלישאה ידועה, אי אפשר לעצור את הזמן, השנים הופכות לחודשים והחודשים לימים, אבל בכל זאת, חיילים נוטים לפעמים לשכוח את זה. סופה של כל שמירה הוא להיגמר, העץ שממנו יכינו את תעודת השחרור שלכם כבר נשתל מזמן ותאילנד, טוב, אולי לתאילנד יש עוד קצת זמן. ובכל זאת, מה שכל חייל חייב לדעת, זה פשוט שהפז״ם דופק, הזמן לא עוצר ואיך אמרו עוד לפנינו? הכל עובר, חביבי.
עוד ב- פז"ם: