ממשלת גרמניה תשקיע סכום עתק בהיקף של 107 מיליארד דולר בחימוש ושדרוג הצבא שלה. בכוונת הגרמנים להגדיל את הצבא שלהם כמו גם את תקציב הביטחון, כך שיגיע ליעד שנקבע לחברות נאט"ו, 2 אחוז מהתמ"ג (תוצר מקומי גולמי), זאת כדי להתמודד עם האיום הרוסי הגובר על רקע המלחמה באוקראינה.
לגרמניה, לה יחסים ביטחוניים הדוקים עם ישראל, יש כיום את אחד מהצבאות הגדולים באירופה, בו גם אמל"ח מתקדם כמו מטוסי קרב מסוג טייפון, טנקים לאופרד-2, צי צוללות וספינות מתקדם ועוד. אולם, בכוונת הצבא הגרמני להשקיע עוד משאבים רבים ברכש של ציוד לחימה מתקדם חדש ולהוסיף על חלק מהציוד הקיים.
כבר תקופה ארוכה שממשלת גרמניה מנסה להעביר את התקציב שיאפשר לצבא הגרמני לממש את התכניות העתידיות שלו. אך בשל המצב החוקי נדרש לכך גם אישור של האופוזיציה וזה הושג השבוע. ניתן להגיד שהושג "בזכות" ולדימיר פוטין והפלישה שלו לאוקראינה.
צרות בצבא הענק
בעבר היה לגרמניה (המערבית) צבא בעל סדר כוחות ענק של חצי מיליון חיילים. אולם עם נפילת חומת ברלין וקריסת הגוש הקומוניסטי, הצבא הגרמני הצטמצם ל-200 אלף חיילים, כאשר זה המצב גם כיום. לצד זה, מגבלות תקציב הביאו לכך שחלק ניכר מהציוד הגרמני, כולל כמה מכלי המלחמה המתקדמים ביותר שלהם, לא היה כשיר בשל בעיות תחזוקה.
כך למשל, בחלק מטייסות הקרב של חיל האוויר הגרמני לא ניתן להפעיל מעבר ל-50 אחוז מסך כלי הטיס בשל בעיות תחזוקה ומחסור בחלפים. ברוב ימות השנה רק שליש ממטוסי הטייפון שלהם כשירים לטיסה. בטייסות מטוסי הטורנדו היו תקופות בשנים האחרונות שהם השיגו רק 40 אחוז מיעד שעות הטיסה שלהם בשל מצב המטוסים.
המצב הבעייתי הורגש גם בצי הגרמני, כאשר בשנת 2020 כלל צי הצוללות שלהם היה מושבת, כשמדובר במדינה שהיא מהמובילות בתחום הזה. גם שאר הצי הגרמני סובל ממצוקה, דו"ח שפורסם בדצמבר האחרון חשף כי רק שליש מספינות הצי היו כשירות לפעילות מבצעית באותה השנה. כעת מקווים שם כי התקציב האדיר שאושר על ידי ממשלת גרמניה, ישפר את מצבו של הצבא הגרמני ואף יאפשר לו לצאת למסע רכש אמצעי לחימה חדשים.
הרכש החדש והמשמעות לישראל
עדיין מוקדם לומר היכן הגרמנים ישקיעו את המיליארדים ולאן הצבא שלהם יצעד. אולם אפשר לסמן מהלך ראשון, עם הבחירה של גרמניה לרכוש עשרות מסוקי תובלה כבדים חדשים. משרד ההגנה הגרמני מדווח על רכש של 60 מסוקי צ'ינוק CH-47F, הדגם המתקדם ביותר מתוצרת בואינג.
ההחלטה התקבלה אחרי מכרז בו בואינג התחרתה נגד ה-CH-53K של לוקהיד מרטין-סיקורסקי. מבחינת ישראל המשמעות היא שכרגע חיל האוויר הישראלי הינו היחיד שיפעיל את ה-K מחוץ לארה"ב. בישראל הפעילו לחץ אדיר על הגרמנים כדי שירכשו את ה-K, מכיוון שהדבר היה מוזיל את העלויות לרכש עתידי של עוד מסוקים מלוקהיד.
הצ'ינוק שנבחר על ידי הגרמנים הוא שילוב בין דגמי ה-G ל-F שבין יתרונותיו תג מחיר נמוך יחסית של כ-60 מיליון דולר. למסוק 'גלאס קוקפיט' ומערכת בקרה דיגיטלית, שזה הדבר העיקרי שטייסים מדברים עליו. מערכת זו מאפשרת לטוס בלחיצת כפתור לכל מקום, בגובה ומהירות שהטייס בוחר, מה שמשפר את רמת הדיוק והבטיחות בטיסה.
(פורסם במקור ב-1.06.2022 בשעה 07:00)