מלחמת האזרחים בסוריה הפכה "שקטה" יותר מאז שאסד הבן הצליח לכבוש את רוב שטח המדינה מידי ארגוני המורדים השונים. ועדיין, המלחמה שם רחוקה מסיום. בשבועות האחרונים מדווחים ארגונים שפועלים במדינה על התגברות התקיפות, בעיקר של הרוסים, מהאוויר.

עבור האנשים של פוטין, מעבר להיותה נקודה אסטרטגית באזור, סוריה היא מגרש המשחקים של רוסיה, בו היא מנסה אמצעי לחימה, מטוסי קרב ופיתוחי נשק שונים. רוסיה התערבה בסוריה בשנת 2015 ולמעשה, היא זו שהובילה לשינוי שהציל את המשטר, כשהפכה את התמונה בשטח. את זה הם עשו בעזרת כמה מערכות לחימה בולטות.

Tu-160 "ברבור לבן"

מדובר במטוס מפציץ אסטרטגי על-קולי והעוצמתי ביותר של חיל האוויר הרוסי. כל ברבור שכזה יכול לשאת 45 טון חימוש, פצצות וטילים לטווח של 2,200 ק"מ ולהגיע למהירות על קולית של 2.2 מאך. לצורך ההשוואה מפציצים מקבילים של חיל האוויר האמריקאי, נושאים בממוצע כ-30 טון חימוש.

לתקיפות בסוריה הם יוצאים מבסיס האם שלהם ברוסיה, כשבדרך הם מבצעים תדלוקים באוויר ואז ממשיכים לעבר המטרה. המעורבות המבצעית הראשונה שלהם בסוריה, לפחות באופן רשמי, תועדה כבר בשנת 2015 אז מבנה של מפציצים מסוג TU-160 המריאו לסוריה ושגרו לעבר מתחמים של דאעש טילים מסוג Kh-101. זאת הייתה ההפעלה המבצעית הראשונה אי פעם של אותן מערכות לחימה.

מפציץ רוסי TU-160 (צילום: AFP, GettyImages)
בשליחתו לסוריה יש מטרה כפולה. המפציץ הרוסי | צילום: AFP, GettyImages

מבחינת הרוסים לאותה הגיחה כמו גם לאלה שבאו אחריה הייתה מטרה כפולה. להנחית עוצמת אש אדירה על אנשי דאעש, אבל גם להראות לעולם ובעיקר לארה"ב את היכולות האסטרטגיות של חיל האוויר הרוסי.

TOS-1A משגר רב קני לרקטות כבדות

לטענת הרוסים המערכת הזו מחריבה כל מה שנמצא ברדיוס של 40 ק"מ רבוע כאשר היא מופעלת במלוא העוצמה שלה. מדובר במשגר רב קני (30 קנים) לרקטות בקוטר 220 מ"מ.

כל משגר כזה יכול לשגר בזמן מאוד קצר, 10 עד 15 שניות, את כל 30 הרקטות שהוא נושא, כאשר חלק מהן בעלות ראש נפץ שחודר לבונקרים ועמדות תת קרקעיות.

מדובר באחת ממערכות הנשק הקטלניות שיש לצבא הרוסי, המסוגלת להשמיד שיירות אויב, מחנות או עמדות לחימה באזורים הרריים. על פי הצבא הרוסי צוות מאומן יכול לחמש את המשגר מחדש בתוך 90 עד 120 שניות ולבצע ירי נוסף, אם כי יתכן שמדובר בנתון מעט מוגזם.

TOS 1 (צילום: משרד ההגנה הרוסי)
אחת ממערכות הנשק הקטלניות שיש לצבא הרוסי. TOS | צילום: משרד ההגנה הרוסי

TOS-1A נחשבת למערכת נשק ותיקה ויעילה שהופעלה לראשונה ב-1988, במהלך הלחימה של הסובייטים באפגניסטן. מאז היא עברה שדרוגים רבים ששיפרו את יכולות הדיוק והטווח, כמו גם יכולת לשאת סוגים נוספים של רקטות.

החימוש העיקרי של המערכת הן רקטות בעלות רש"ק תרמוברי (דלק-אוויר) לטווחים עד 6 ק"מ. אלה מופעלים על ידי הרוסים גם בלי רחמים גם באזורי מגורים.

סוחוי 34
נחשב למטוס התקיפה העיקרי של חיל האוויר הרוסי. עשה את טיסת הבכורה שלו בתחילת שנות ה-90, אבל בגלל בעיות פיננסיות נכנס לשרות רק בסוף שנות ה- 2000, מה שהוסיף לו לא מעט שדרוגים ומערכות מתקדמות.

נחשב למטוס התקיפה העיקרי של חיל האוויר הרוסי. עשה את טיסת הבכורה שלו בתחילת שנות ה-90, אבל בגלל בעיות פיננסיות נכנס לשרות רק בסוף שנות ה-2000, מה שהוסיף לו לא מעט שדרוגים ומערכות מתקדמות.

מדובר במטוס דו מנועי, עם שני אנשי צוות שיושבים אחד לצד השני. מתחת ל- 12 נקודות תליה שיש על גופו של הסוחוי 34, ניתן למקם טילי אוויר - אוויר מסוגים שונים, לטווח קצר וארוך. זהו כלי טיס שנושא לא פחות מ- 12 טון פצצות ורקטות, כולל פצצות חכמות.

מטוס הקרב (צילום: RIA Novosti via Getty Images)
יוצא להרבה גיחות בסוריה. הסוחוי 34 | צילום: RIA Novosti via Getty Images

הרוסים מפעילים גיחות רבות של מטוס התקיפה הזה בסוריה, שהיה בין הראשונים להגיע לזירה. הם מתייחסים אליו כאחד מהמטוסים היותר פוטוגניים שלהם ומתגאים ביכולות וההצלחות שלו בסוריה בפרסומים שונים.

טיל קאליבר

רוב הפוקוס הרוסי נמצא בתחום האווירי, אולם זה משתנה מדי פעם, לראשונה אחרי שהפתיעו לפני כשנה וחצי, אז שיגרו 26 טילים ממרחק של 1,500 ק"מ. מדובר בטילים מסוג "קאליבר", שנורו לעבר מטרות של ארגון המדינה האסלאמית מספינות בים הכספי.

טילי הקאליבר שוגרו לעבר 11 מטרות, כשלפחות על פי הרוסים הן הושמדו לחלוטין, אם כי ארבעה מהם לא הגיעו ליעד ונפלו על אדמת איראן בשל תקלות טכניות.

הקאליבר הוא טיל שיוט בעל טווח של 1,600 ק"מ, שמסוגל לשאת גם ראש נפץ גרעיני. זהו טיל שיוט חדש יחסית, ועד כמה שידוע סוריה הייתה הזירה הראשונה בה הרוסים השתמשו בטיל לצרכי לחימה ולא באימונים וניסוים.

ירי מתחת למים: APS

אחד מכלי הנשק המסקרנים שהרוסים מפעילים בסוריה. מדובר ברובה סער לצוללנים לוחמים, כזה שיודע לירות גם מתחת לפני הים. את הרוסים הוא משמש בעיקר בהגנה על הנמלים וכלי השיט שלהם המוצבים בסוריה.

מדובר ברובה מאוד ותיק, כזה שנכנס לשרות ב-1975 אולם הקיום שלו נשמר בסוד והוא נחשף לראשונה באופן רשמי רק אחרי נפילת בריה"מ.

עיקר השימוש בו נעשה על ידי לוחמי הנחתים הרוסים שמגנים על הבסיסים של רוסיה בסוריה. זה נועד לסייע להם לחסל כוחות קומנדו שינסו לחדור לנמל ולהצמיד מטענים לספינות שלהם.

ניתן לבצע בו ירי יעל לטווח של 30 מטרים בעומק של 5 מטרים ואילו בעומק של 10 מטרים הטווח היעיל שלו מתקצר ביותר מחצי, אולם עדיין עושה את העבודה לשמה הוא נועד.