נוהגים לומר שאדם שבטנק ינצח, ובצדק, אבל צריך לזכור שגם לתחמושת שהטנק משגר יש תרומה ניכרת להישג. במהלך מבצע צוק איתן, כוחות השריון קיבלו מכפיל כח משמעותי – כדורי חצב 120 מ"מ, כדורים חדישים מתוצרת התעשייה הצבאית שהכנסתם לשימוש הוקדמה עם תחילת הלחימה בעזה.
"החצב הוא בעצם כדור נפיץ מתקדם למערך של טנקי 120 מ"מ שאלו טנקי מרכבה סימן 3 ו-4", מסביר רס"ן ברק אסרף, ראש מדור תותחנות בחיל השריון שמסביר את ההבדל בין כדור לפגז, הבדל שבא לידי ביטוי במבנה של כל אחד מהם. פגז לדבריו, הוא תחמושת לא אחודה, בה ראש הקרב מגיע בנפרד וחומר הנפץ הודף בנפרד ומוכנס אחרי הפגז. כדור מגיע למעשה בחבילה אחת. "המטרה של הכדור הייתה ליצור קטלניות גדולה בכל מה שקשור במבנים ותשתיות. הכדור יודע לפגוע כמובן גם ברק"ם", הוא מציין. טווח היעילות שלו, כך מספר ברק הוא גדול ב-45 אחוזים ממה שהיה קיים עד כה, מה שמביא אותו למרחק של חמישה קילומטרים כיום.
היתרון של החצב הוא שיש לו מנגנון השהייה שיוצר פרק זמן בין שלב החדירה ליעד לבין הפיצוץ. באופן זה, הוא יכול לפרוץ מכשולים כמו קירות בטון מזויין ולהתפוצץ כשהוא בתוך המבנה, "האפקט גדול הרבה יותר, הקירות עפים וגם התקרה מתרוממת", ברק מתאר את מה שראו בניסויים ומאוחר יותר, בלחימה.
האמצעי החדיש הקודם שנכנס לפני החצב, היה הכלנית, פגז רב תכליתי שנכנס לשירות מבצעי בשנת 2010. בשלוש השנים האחרונות הבינו במערכת הביטחון שמדובר באמצעי יקר מאוד ובעייתי משום שהוא מתאים ללחימה במתארים מסוימים מאוד. "רצינו כדור שייתן קטלניות גבוהה בירי למבנים, קטלני פי שלוש מהכלנית, ומחירו יהיה מחצית מזה של הכלנית. את זה השגנו בזכות מוד פעולה אחד עבור הכדור שזה פגיעה במבנים. אם הייתי רוצה כדור שייתן לי מענה לכמה משימות, כמו הכלנית, זה יהיה יותר יקר, ופה ברגע שיש לו משימה אחת עיקרית הוא קטלני יותר וזול יותר".
לסיפורים נוספים, היכנסו לעמוד הפייסבוק של פז"ם
כאשר החלה הלחימה בעזה, החצב היה בשלבים מתקדמים של ניסויים לפני הכנסה לשירות מבצעי. בחיל השריון גברה הדרישה להכנסתו לשירות והתהליך הואץ בהתאם. "הבנו שאנחנו מאוד בשלים, האצנו את תהליך ההצטיידות מתע"ש. יחד עם המדור כתבתי פק"ל שנקרא 'הכנסת חצב בלחימה' ולמעשה תדרכנו את הצוותים תוך כדי לחימה. הם למדו עליו שנה קודם לכן וראו תצוגה, אבל מעולם לא ירו את החצב בצורה תקינה ולא ראו אותו בבטן הטנק".
במהלך המבצע חילקו כ-500 כדורי חצב ובבטן של כל טנק היו כשניים-שלושה פגזים. "ירינו באזור 450 כדורים", מספר ברק. "חשוב להגיד שבגלל העוצמה שלו והקטלניות הגבלנו את השימוש בחצב רק למטרות איכות ומודיעין מדויק. לא ירו את החצב לבית שאולי יש בו משהו. בנוסף, בגלל החשש מפגיעה בבלתי מעורבים, מי שאישר ירי של כל חצב זה המ"פ. אם רוצים לירות אותו לחדר וקומה צריך להתחשב בכמה דברים כי הקירות עפים לצדדים וגם התקרה. אם יש כוחות שלי קרובים או בלתי מעורבים בסמטה, אי אפשר לירות את החצב וצריך לירות כדור מוחלש יותר. דבר נוסף זה שצריך לירות את החצב רק על מטרה תקנית. אי אפשר לירות את זה על מבנה ארעי או איזה פרגולה. מכיוון שהכדור הזה כל כך קטלני אני יכול לירות אותו על קומה תחתונה וכל המבנה יקרוס", הוא מסביר.
המבצע התחיל, הכדור נורה ופגע במטרות האחת אחרי השנייה מבלי להחטיא והפידבקים שעלו מהשטח, היו חיוביים מאוד. "הבנו שהקטלניות מאוד גדולה ומי שירה את החצב לחדר ידע שהאיום נגמר בכל הקומה. צריך להגיד שזה חסך ירי של פגזים יקרים כי חצב אחד נורה במקום חמישה כדורים מסוג אחר. כל ירי של פגז היה רק למטרות איכות ובגלל הטווח, הצוות היה מוגן יותר". עוד העידו הצוותים בשטח כי הכדור מאוד פשוט להפעלה. "אתה מסמן את המטרה בלייזר ויורה על מה שנקרא 'לחיץ חצב'".
בעקבות ההצלחה הגדולה של החימוש הזה במהלך מבצע צוק איתן, בצה"ל החליטו להמשיך ולהתחמש בו לקראת העימותים העתידיים והאיומים בגזרות השונות. "מבלי להיכנס לכמויות, אנחנו מצטיידים בכדור בכמויות מאוד גדולות. ברור לנו שמרבית העימותים שיהיו בעתיד לא יתנהלו נגד טנקים, זה יהיה נגד טרור בשטחים אורבניים ולכן צריך כמה שיותר כדורים נפיצים. זה הכדור הנפיץ הטוב ביותר", הוא אומר ומוסיף שהשאיפה היא שבעתיד, חצי מהתחמושת בטנק תהיה כדורי חצב. "נשארו לנו כדורים מהמבצע שכבר בטנקים ועוד השנה אנחנו נקבל כמות מאוד גדולה".
בחיל השריון, מקפידים להודות למפתחים על הכדור הזה ומציינים שמדובר בחימוש הכי חכם ומתקדם לטנקים בעולם. "כזה אין באף צבא זר. זה הכדור הכי חכם שקיים וזה הפאר של התעשייה שלנו, כחול לבן", ברק מסכם.