תת המקלע MP5 פותח בחברת הקלר וקוך הגרמנית בשנת 1966, תחת השם HK 54. ה-GSG 9 (יחידה ללוחמה בטרור של גרמניה) הייתה היחידה נגד טרור ראשונה שהשתמשה בנשק זה. משם הוא עבר ליחידות לוט"ר מערביות אחרות, ונכנס לשימוש של יחידות רבות בעולם כולו.
תת המקלע הוותיק נחשב לכלי מעולה, בייחוד למשימות מיוחדות. מומחי נשק ישראלי אומרים כי הכלי בנוי בצורה שעושה אותו נוח ליורה גם בתנאים קשים במיוחד וכי הדגמים השונים שלו מאפשרים גמישות מבצעית "מדהימה". אחד המומחים שירה בכלי לא מזמן אמר כי הוא ירה בהרבה תת מקלעים אבל בתת המקלע הזה יש תכונות מיוחדות שעושות אותו למבוקש כל כך.
שקט עם רשף בלתי נראה
הקוטר של כלי הנשק הזה הוא 9 מ"מ. המחסנית מעוקלת, והיא מכילה בין 15 ל- 30 כדורים. נצרת הנשק היא למעשה גם בורר מצבי ירי והיא כוללת (בחלק מהגרסאות): נצור, בודדת (חצי אוטומטי), ירי של שניים, שלושה או ארבעה כדורים בכל לחיצה (Burst), וירי אוטומטי מלא.
הפיתוח העיקרי של הכלי היה בשנת 1974, פיתוח סדרת MP5SD. דגם זה היה בעל משתיק קול וקנה מיוחד. כתוצאה מכך, מהירות הקליעים הייתה תת קולית, מה שאפשר לנשק לא להישמע במרחק מעל 15 מטרים. יחידות רבות משתמשות בנשק למשימות חשאיות, מכיוון שהנשק שקט ורשף הירי שלו אינו נראה.
בשנת 1976 נעשה פיתוח נוסף של דגם קצר באורך 325 מ"מ בלבד, שנועד בעיקר לשומרי ראש. כדי לקצרו עוד הוא מצויד בידית הסתערות המאפשרת אחיזת יד גם כאשר הקנה והמתפסים (כיסוי הפלסטיק של הקנה) קצרים. בנוסף היא מסייעת לייצב את הנשק במהלך ירי אוטומטי ולהתגבר על המחסור של הקת. בנוסף גרסה זו יכלה להיות מורכבת במזוודה מיוחדת ולירות מתוך המזוודה. החסרון של גרסה זו הוא הטווח הקצר (50 מטרים) הנובע מאורך הקנה ומהשימוש בכוונת ברזל (ללא אמצעים אופטיים כדוגמת כוונת טלסקופית). אולם בסך הכול, תצורותיה של סדרה K זהות לתצורות הרגילות של הנשק.
האם צה"ל עושה שימוש בנשק? נראה כי הדגמים החדשים של התת מקלע המעולה נבחנו ל"צרכים מיוחדים" אבל לא ידוע על החלטות הצטיידות בישראל. ייתכן שכמות קטנה מצויה בכל זאת בשימוש.