צפון קוריאה הודיעה לפנות בוקר (רביעי) שערכה הלילה בפעם הראשונה ניסוי מוצלח בפצצת מימן – פצצה החזקה פי מאה מפצצת אטום, ובהחלט לא משהו שהיינו רוצים להראות בידי המשוגעים מפיונגיאנג. עוד נמסר מצפון קוריאה, כי תמשיך בחיזוק תכנית הגרעין שלה כדי להתגונן בין השאר מפני ארצות הברית. אם זה מרגיע אתכם, הם הוסיפו שבכוונתם לנהוג כמדינת גרעין אחראית, ולא להשתמש בנשק הזה, חוץ ממקרים בהם ריבונותם תופר, כמובן.
אחרי הניסוי של צפון קוריאה הורגשה רעידת אדמה בסמוך לאתר הגרעין פונגי-רי, שבו הם ביצעו בעבר שלושה ניסויים גרעיניים, האחרון שבהם ב-2013. הרעש שנמדד היה בעוצמה 5.1, אבל יש לציין שבעולם עדיין לא בטוחים שמדובר באמת בפצצת מימן.
אם כל הפצצות
פצצת מימן היא פצצה גרעינית שכוח ההרס שלה, כאמור, גדול פי מאה מזה של פצצה אטומית, כמו למשל זו שארה"ב הפילה על הירושימה במהלך מלחמת העולם השנייה. למזלנו, מעולם לא היה שימוש צבאי מבצעי בפצצה הזו, ואם היה אז סביר שחלקנו כבר היה בתקופת האבן. מצד שני הפצצה הזו כן נוסתה כמה פעמים במהלך ההיסטוריה, על ידי ארה"ב ורוסיה, היא נמצאת גם בידי סין ויש מי שאומר שגם בידי ישראל. ועתה, כך נראה, גם בידי צפון קוריאה.
הפצצה הזו נחשבת לאם של כל הפצצות. פצצת אטום נמדדת בעוצמה של קילוטון, כאשר כל קילוטון שווה אלף טונות של TNT. מנגד, פצצת מימן נמדדת בעוצמה של מגה טון, כאשר כל אחד כזה שווה למיליון TNT, כשהמשמעות של זה ברורה: העוצמה של פצצת מימן כל כך אדירה, למעשה, שהיא מופעלת בעזרת פיצוץ גרעיני.
מדען הגרעין מאוניברסיטת תל אביב, פרופ' עוזי אבן, מפשט עבורנו את הדברים. "אם פצצת אטום רגילה הורגת מאה אלף איש, אז פצצת מימן הורגת חצי מיליון אנשים", אמר לפז"ם באופן קצר וקולע. הוא מציין בנוסף שעד היום היו שלושה ניסויים אטומים בצפון קוריאה. "שניים מהם הסתיימו בכישלון מוחלט. הם טוענים שהניסוי האחרון היה קפיצה קדימה, הפיקו יותר אנרגיה, אבל לא בטוח שהם פוצצו באמת פצצת מימן. המעבר מאטום למימן הוא הליך התקדמות טבעי, זה שיפור טכנולוגי". אבן מטיל ספק שהם באמת הצליחו לבצע את הקפיצה הזו. "כאשר משווים את עוצמות רעידת האדמה בין הניסויים לא רואים הבדל גדול. לי נראה שהם מבלפים".
תחרות מסוכנת בין המעצמות
כמו בלא מעט מקרים בהיסטוריה של פיתוח כלי נשק, פצצת המימן נולדה בתחרות שהייתה קיימת בין ארה"ב לרוסיה במהלך המלחמה הקרה. אחרי שהרוסים הצליחו להדביק את הפער ולייצר פצצת אטום, החליטו האמריקאים לקפוץ מדרגה ולהמציא את פצצת המימן. זה קרה בשנת 1949, כאשר מדען אמריקאי בשם אדוארד טלר אמר שניתן לעשות זאת בעזרת תהליך שנקרא היתוך גרעיני. לא מעט אנשים פקפקו בדבר, אבל בנובמבר 1952 ארה"ב הצליחה לפוצץ פצצת מימן, כשעוצמתה הייתה פי 700 מזו שהם מחקו בעזרתה את הירושימה.
הרוסים לא נשארו חייבים, ושנה לאחר מכן פוצצו את פצצת המימן הראשונה שלהם. זה לא היה הסוף של הסיפור, כי הם רצו משהו גדול הרבה יותר, וזה קרה ב-1962 כאשר הם פוצצו את מה שמוכר כ"פצצת הצאר" שעוצמתה הייתה 50 מגה טון. אגב, האמריקאים שעקבו אחרי הניסוי בדאגה לא מוסתרת, טענו שהפיצוץ היה גדול יותר - בעוצמה של 57 מגה טון. המרגלים של ארה"ב לא היו צריכים לעבוד קשה, משום שהפטרייה המוכרת שנוצרה בעקבות הפיצוץ הגיעה לגובה של 60 קילומטרים ולרוחב של כ-40 קילומטרים. דמיינו לעצמכם איזה עוצמה הופעלה שם.
לאורך השנים היו עוד מספר ניסויים, בעיקר באוקיינוס השקט או בערבות רוסיה. ארה"ב למשל, פיצצה עוד פצצת מימן במשקל של 8 מגה טון. פיצוץ שנחשב לרביעי בגודלו מסך הניסויים שנערכו עד היום. בסופו של דבר הסכימו בארה"ב ורוסיה שעדיף להפסיק את הניסויים האלה, אחרת לא יישאר לנו עולם לחיות בו. אז, שנות ה-60, גם הוחלט להציב את הטלפון האדום שמחבר בין וושינגטון ומוסקבה כדי שלא יהיו טעויות.