אנחנו מתחילים עם מקבץ סוחט דמעות: הרגעים בהם החייל נפרד ממשפחתו ויוצא אל שדה הקרב, החזרה אחרי תקופה ארוכה, הלוחם שצולם כשדמעה זולגת לו על הלחי והילד שמקבל את הדגל בלוויה של אביו. כל אלה הם רק חלק מסרטון מרגש במיוחד שמראה את חייהם של אנשי הצבא.
הם נמצאים באוויר, בים וביבשה. בשילוב השיר הנכון ביותר, "Brothers In Arms", קבלו את הסרטון שנוצר על צה"ל. זה מתחיל בנופיה היפים של ארץ ישראל בכדי להמחיש את הלחימה. משם הסרט לוקח אותנו להכנות והיציאה לקרב של הטנקיסט, הטייס ולוחם החי"ר. התמונות של חיילים עטופים בטלית על רקע זריחה פסטורלית ללא ספק מעבירים צמרמורת לאורך הגוף. הסיום נותן לנו את המחיר הכבד אותו אנחנו משלמים כחברה וכמדינה.
והנה עוד אחד שממש קשה להתעלם ממנו וכמילות השיר "על מה בלב אתה שומר". סרטון זה שמוקדש גם הוא לחיילי צה"ל מציג לנו את הקושי של ההכנות כמו גם את העצב של האבדות. תמונות מרגשות ניתן לראות גם במפגש של החיילים עם האוכלוסייה המקומית, כאלה שבדרך כלל לא תראו בכותרות.
אף אחד לא יכול היה להישאר אדיש כשלוחם המרינס רב"ט אייוין סיירס חזר משדה הקרב של אפגניסטן. לקול מחיאות הכפיים של מאות מקבלי פנים צעד הלוחם שאיבד את שתי רגליו ממטען צד. סיירס עשה זאת בעזרת התקן מיוחד. הוא העריך שלקבלת הפנים שלו יגיעו כ-50 אנשים והיה בהלם מהכמות שהייתה שם.
בגלל אורכה של המלחמה באפגניסטן צבא ארה"ב שולח את הלוחמים למה שנקרא סבב שרות. סבב כזה נמשך בדרך כלל שנה ויש גם שנשארים יותר. מדובר בשנה שלמה, 12 חודשים שלמים, בהם האישה, הילדים וההורים נשארים מאחור. כשהם חוזרים אחרי תקופה ארוכה זה לא עניין של מה בכך ואין ספק שזה מרגש. כשרואים את הילדים של אותם חיילים זה מרגש אולי כפליים.
כמו בסרטון הקודם, הנה עוד ילדה שהופתעה בבית הספר על ידי אביה שחזר משדה הקרב. נראה אתכם נשארים אדישים לתגובות הכל כך תמימות של הקטנה. תגובות אמיתיות שניתן לראות רק בגיל הזה.
לאמריקאי הממוצע, יום סיום הלימודים בקולג' וטקס קבלת התעודה אינו דבר של מה בכך. זה נמצא עמוק בתודעה ובתרבות ונחשב כיום חגיגה של המשפחה כולה. שמחתה של ג'סיקה הייתה מהולה במעט עצב משום שביום השמח הזה אריק אחיה, היה אלפי קילומטרים משם בשדות הקרב של אפגניסטן. כשזיהתה לפתע את אריק, בדיוק ברגע שקראו לה לקבל את התעודה, קשה היה לעצור את הדמעות.
ולא רק בני אדם. אומרים שהכלב הוא חברו הטוב ביותר של האדם. כשהכלב הזה זיהה את הבעלים שלו אחרי שנה שלמה הרגש הציף אותו והוא פשוט השתגע. הכלב רץ מצד לצד קפץ משמחה והוכיח עד כמה הוא חברו הטוב ביותר של האדם.
בסרטון הבא שנוצר בארה"ב יש אוסף מדהים שמייצג את בנות הזוג של החיילים. בעזרת אוסף של מכתבים ניתן להרגיש את עוצמת הגעגוע והקושי של חיי היום-יום בזמן שבן הזוג מסכן את חייו. קשה להתעלם גם מתחושת הפחד של האובדן שיכול בכל רגע לנקוש על דלת הבית.
נסיים עם אחד שריגש אותנו בפשטות ובמסר. חייל צה"ל שככול הנראה נשאר שבת בבסיס לקח את הכינור וצילם עצמו מקבל את השבת. כל מילה נוספת מיותרת. שיהיה לנו שבוע שקט וגם בטוח.