פיז"ם: "יס"מ ש"י (יחידת סיור מיוחדת בשומרון ויהודה) במשטרת ישראל, 2004-1999".
רזומה צבאי: שלוש שנים בסדיר ועוד שנתיים בקבע ביחידה לטיפול בהפרות סדר. הייתי החייל הסדירניק הראשון שנכנס ליחידה הזאת, שעד אז הייתה מורכבת רק מאנשי קבע. זה היה חלק מניסיון לשלב סדירניקים ביחידה.
התפקידים שלנו כללו אבטחת אישים, מעצרים ופיזור הפגנות. היה לי ביפר והוקפצנו עם רכב הסוואנה לאירועים בהתאם להתרחשויות בשטח. בהמשך השירות הייתי גם מפקד צוות ומדריך כושר קרבי".
איפה זה קרה: "יהודה ושומרון – אריאל, קרני שומרון, היישוב היהודי בחברון, ולפעמים בימי שישי בהר הבית בירושלים כשהיה צריך לתגבר את האיזור".
למה ואיך הגעת ליחידה הזאת? "לפני השירות רציתי להתגייס לגולני, אבל בעקבות אירוע משפחתי שקרה נאלצתי לשרת קרוב לבית, שבמעלה אדומים".
הלם בקו"ם?
"לא היה לי הלם רציני בגיוס ליס"מ, כי כבר עברתי חצי שנה קודם לכן שרשרת חיול בבקו"ם. התגייסתי כעתודאי ללימודי הנדסה, אבל פרשתי מהלימודים אחרי חצי שנה ואז הגעתי שוב לבסיס המיון והתגייסתי ליס"מ".
איזה אירוע ברמה הארצית התרחש בזמן השירות הצבאי שלך?
"פרוץ אינתיפאדת אל-אקצה בספטמבר 2000, כאשר אריאל שרון עלה להר הבית. הייתי על ההר ויחד עם הצוות שלי שמרנו עליו בזמן העלייה להר.שרון החליט שהוא רוצה להיכנס למתחם, ואנחנו ידענו שהמהלך הזה הולך להיות בעייתי. המתפללים המוסלמים התחילו לזרוק לעברנו נעליים ואבנים".
באילו פעילויות השתתפת?
"עשינו מעצר של אחד הרוצחים שעשו את הלינץ' ברמאללה. קיבלנו עליו מידע והוקפצנו לבסיס שהיה קרוב לכפר שלו, ובבסיס עשינו תדריכים והתארגנויות. בפעילויות הראשונות שמו אותי בצוות הסגירה כי הייתי הכי צעיר, אבל בלכידה הזאת כבר הייתי בצוות הפריצה. לבשנו סרבלים שחורים, עלינו על ציוד ויצאנו לכפר. נסענו עם ג'יפים ממוגנים, ובמרחק מסויים מהבית של המבוקש פרקנו וצעדנו ברגל. פעילות כזאת מנסים לעשות הכי בשקט, כי ברגע שאנחנו מתגלים מתחילות שריקות בכל הכפר, ויש סכנה שיחכה לנו מטען כשנצא. נכנסו לבית של המבוקש ומצאנו אותו מתחבא בבוידעם מעל המטבח, הוא שכב שם למעלה מבוהל".
אירוע מפחיד במיוחד:
"יום אחד קיבלנו התראה שיש אישה חשודה שמתקרבת למחסום בכביש מודיעין 443. שנייה אחרי שהגענו למחסום ראינו אותה מתפוצצת, הראש שלה עף והיא התפזרה לכל הכיוונים. שני חברים שלי היו ממש קרובים אליה, אבל למזלם כל ההדף הלך לכיוון אחר".
מילואים: "העבירו אותי לחיל חינוך, שם אני מופיע בפני חיילים בשטח או בבסיסים".
רכיב אהוב במנת הקרב:
"אצלי זה מתחלק לשניים: יש את מנות הקרב של צה"ל, שאכלתי בחצי השנה הראשונה, ויש את מנות הקרב של המשטרה. במשטרה בזמן תיגבורים בשטח קיבלנו פסטרמה, טחינה וחומוס או גבינה מותכת שנשארת לך בגוף גם שנים אחרי שאכלת אותה. במנות קרב הצה"ליות אהבתי בעיקר את הבוטנים הקלויים, ואת הלוף קצת פחות".
רגע שיא: "מקום ראשון בבוחן לוחם. השגתי את התוצאה הכי טובה במבחן שכולל קליעה למטרה, ריצה, טיפוס ופריצה".
רגע שפל:
"הרצח של התינוקת שלהבת פס בחברון ב-2001. הקפיצו אותנו למקום אחרי הרצח, ונאלצנו לעצור את ההורים שהרגע איבדו את הבת שלהם ורצו לעלות כנקמה לשכונת אבו-סננה, ממנה ירה הרוצח בתינוקת. הרגשנו שם בין הפטיש לסדן. היה לי גם קשה להשתתף בפינויים של בתי כנסת, אז בפינויים כאלה העדפתי להישאר ברכב".
אירוע אבסורדי במיוחד:
"לפעמים היינו חוטפים אבנים גם ממתנחלים. יצא ששני הצדדים - היהודי והערבי - ניסו לפגוע בנו בו זמנית".
>> נתן בשבקין: "הציפייה למוות מפחידה יותר מהמוות עצמו"