זאב לירון (צילום: אמיר השכל)
"דמות יוצאת דופן בהיסטוריה של חיל האוויר ומדינת ישראל". זאב לירון ז"ל במסע "עדים על מדים" | צילום: אמיר השכל

אפריל, 1951, ארבעה מטוסי קרב מסוג ספיטפייר של חיל האוויר עושים את דרכם לכיוון אל-חמה בסוריה כדי להעביר מסר בשם מדינת ישראל. הספיטפיירים יצאו כחלק מפעולת תגמול, אחרי שחיילים סורים רצחו שבעה שוטרים ופצעו חמישה נוספים. מי שהוביל את המבנה היה בוגר קורס טיס מספר 1, זאב לירון. ״ניתנה לנו שהות קצרה מאוד להתכונן לפעולה", סיפר לירון לימים, "על כן לא הצלחנו אפילו למחות על סוג החימוש שנקבע לנו". לירון ניווט את המבנה ואחרי שהמטוסים קרעו את השמים הם צללו בכדי להעביר את המסר בדמות מספר פצצות במשקל 150 ק"ג.

למרות שהדיוק לא היה גבוה, המסר בתקיפה הזאת הועבר. אבל מה שמיוחד אף יותר בסיפור זו דמותו של טייס הקרב שפיקד על המבנה. על היד שהחזיקה בסטיק של מטוס הקרב קועקע בדיו כחול המספר 132355, ורק שמונה שנים קודם לכן זאב לירון, זאביק כפי שקראו לו חבריו, המתין בבלוק מספר 11 שבמחנה ההשמדה אושוויץ לביצוע גזר דין מוות בתלייה, שנקבע לו אחרי שניסה להימלט מהמחנה. בסופו של דבר ובדרך נס הוא ניצל מגזר הדין ושרד את השואה. מרגע זה החל סיפור חיים מדהים השזור בגורלה של מדינת ישראל. לירון הצליח לברוח מהרכבת במהלך פינוי מחנות אושוויץ, היה לאיש המחתרות והפך לטייס קרב, הקים את הצוות האווירובטי של חיל האוויר ובהמשך הפך לאיש מוסד בכיר שהוביל מבצעים שעולים על הדמיון.

ביום ראשון השבוע נקבר זאב לירון בן ה-92 כשהוא לוקח אתו לקבר סודות רבים, כאלה שאסורים בפרסום גם היום, עשרות שנים אחרי. מעטים הם האנשים שיודעים על סיפור חייו של לירון שכמעט ולא התראיין ושמר על צניעות נדירה. אולי זו הסיבה שגם דבר מותו לא זכה לפרסום משמעותי, וללא ספק מדובר בעוול היסטורי לאדם ופועלו. "זה סיפור שכל ילד חייב להיחשף אליו כדי להבין למה אנחנו חיים פה ומה אנחנו צריכים לעשות כדי להמשיך לחיות פה", אמר עליו תא"ל במיל' אסף אגמון.

"אני לא מתכוון למות בלי להילחם בחזרה"

"כל הסיפור שלי עם זאב לירון הוא צירוף מקרים מדהים", מספר תא"ל במיל' אמיר השכל, לשעבר בכיר בחיל האוויר וחוקר שואה שכתב בין השאר את הספר "הסוהר מבלוק 11". בתחילת דרכו בחיל האוויר השכל לא ידע שהוא יהיה הראשון שבפניו לירון יפתח את לבו, מה שיתורגם לפרק מרתק באותו הספר. "אני פוגש אותו בפעם הראשונה ב-1979 כשאני טייס צעיר בן 26 והוא מוותיקי חיל האוויר. טסנו יחד יומיים אבל לא ידעתי עליו שום דבר מלבד העובדה שהיה ניצול שואה. מאז הטיסה המשותפת לא ראיתי אותו 25 שנים שבהן הספקתי לפשוט את המדים והתחלתי להתעסק בתחום השואה".

זאב לירון (צילום: אתר חיל האוויר)
היה מוכן לעשות הכול למען המדינה | צילום: אתר חיל האוויר

השכל עבד על מחקר שנמשך שמונה שנים על יהודי בשם יעקב קוזלצ'יק, שהיה הסוהר במחנה ההשמדה אושוויץ. "25 שנים אחרי הטיסה ההיא אני פוגש אותו (לירון) באישון לילה בשדה התעופה בקרקוב ומגלה שמי שהציל אותו היה קוזלצ'יק. משם התחילה ידידות מופלאה של עשר השנים האחרונות".

עד שהכיר את השכל לירון כמעט שלא דיבר על השואה. "נפגשנו בבית שלו ושמעתי ממנו את הסיפור על מה שעבר עליו, מה שלקח הרבה מאוד זמן כי עד אז הוא לא דיבר על זה". השכל מוסיף ומספר, "לירון גדל בבנדין בבית מבוסס והוא מגיע ממשפחה טובה וידועה. ערב מלחמת העולם השנייה אבא שלו שלח אותו לארץ כחלוץ של המשפחה. אבל כשהם הגיעו לגבול פורצת המלחמה והרומנים לא נותנים להם לעבור. לירון סיפר שהם המתינו על הגבול מספר ימים עד שהחזירו אותם".

בעבר סיפר לירון על עצמו: "ידענו שהמצב לא טוב. יומיים אחרי המלחמה הם, הגרמנים, כבר היו אצלנו (בבנדין). הם התנפלו על בית הכנסת עם להביורים ומדברים שבין 150 ל-200 אנשים נשרפו שם בתוך בית הכנסת".

אחרי שהוחזר לבנדין לירון מצטרף לקיבוץ הכשרה של תנועת נוער. "הוא אמר שזו השנה המאושרת בחייו", ציין השכל. אז גם יצא לו לפגוש את מרדכי אנילביץ, ממנהיגי המרד בגטו ורשה שהגיע להזהיר אותם מפני הנאצים ולדבר על התנגדות. במקביל הוא מצטרף למחתרת שהוקמה בבנדין. "יחד עם חבר נוסף הם עשו פשיטה לילית על ביתו של גרמני אתני שחי שם והם מצליחים להוציא מהבית שלושה אקדחים, שניים הוא מוסר ואחד הוא משאיר אצלו", מספר השכל את שהעיד בפניו לירון. "באוגוסט 1943 הגרמנים מחסלים את הגטו ולירון נשלח יחד עם אחיו ועוד חבר שלהם לאושוויץ. יש פה סיפור מדהים, כשעושים להם את הליך הקבלה הוא מבין שלהיות עם אקדח זה לא טוב והוא מחביא את האקדח".

האקדח שלירון החביא נמצא והגרמנים דורשים לדעת מי הגיע עם אקדח לאושוויץ. "זאב יודע שהוא הגיע עם האקדח אבל לא אומר כלום", מספר השכל. "ואז הגיע מישהו מהאסירים הוותיקים שאמר להם, אם לא תגידו מי הביא את האקדח כולכם נשלחים לקרמטוריום, ומצביע על הארובה. זאב החליט שלא להגיד שזה שלו. אם יהיה מתנדב אז כדי להציל אותו אגיד שזה אני", הוא אמר. ובדרך שהוא לא יודע להסביר הגרמנים החליטו לרדת מזה ואז הוא אמר לי, 'ברגע הזה אני ידעתי שאנצל במלחמה'".

לירון מחליט לברוח מאושוויץ יחד עם נוספים. "הם נתפסים אחרי חודשיים ומובלים לחקירות במשטרה הפוליטית". השכל מציין שעל החקירות לירון לא רצה לדבר, מה שמלמד על מה שעבר עליו. לירון נשלח לבלוק 11 שם הוא אמור להמתין עד לביצוע גזר דין מוות בתלייה. לירון עצמו סיפר בעבר, "חיכינו בבלוק מיום חמישי עד יום שני, וזה נראה כמו נצח. כבר אז הודעתי לאחי שאני לא מתכוון למות בלי להילחם בחזרה". מבלוק מספר 11 הוא ניצל בזכות אותו יעקב קוזלצ'יק, הסוהר של הבלוק.

בהמשך עבר לירון לאחד ממחנות המשנה של אושוויץ ובינואר 1945 הגרמנים מפנים את המחנה, אחרי שהחזית המזרחית קרסה והרוסים התקדמו מערבה לכיוון גרמניה. האסירים, ובהם לירון, נשלחים מערבה ברכבות והוא מנצל את ההזדמנות בכדי לברוח שוב. "זה למעשה היה סיום המלחמה עבורו", מציין השכל. באופן מאוד נדיר גם האחים של לירון שורדים את אושוויץ אולם הוא מאבד במלחמה את הוריו ורבים מקרובי משפחתו. ההישרדות של לירון היא לא דבר מובן מאליו וזאת משום שבניגוד לגטאות במחנות ההשמדה כמעט ולא היו ניצולים. קשה להגיד כמה בני אדם נשלחו לאושוויץ אולם המספרים נעים סביב ה-1.5 מיליון, מהם נרצחו כ-1.1 מיליון.

ניצול השואה הופך לטייס קרב ישראלי

לירון מגיע לאיטליה, שם הוא עובר קורס טיס, ולאחר מכן עולה לארץ. "בארץ הוא עושה הסבה לטיסה קרבית ומקבל את הכנפיים מדוד בן גוריון. אז הוא מתחיל את מסלול השרות שלו בחיל האוויר", מספר השכל. לירון מוצב במסגרת טייסת 101 בבסיס רמת דוד ומשתתף בקרבות מלחמת העצמאות. לירון היה לטייס הראשון שנחת בעיר אום ראש ראש, לימים אילת.

לאחר מכן לירון הופך למדריך בבית הספר לטיסה חוזר למערך הקרב ואף משרת כטייס ניסוי. באותה תקופה חיל האוויר הישראלי מחליט להקים צוות אווירובטי רשמי, ומפקד חיל האוויר דאז, אלוף דן טולקובסקי, פוקד על לירון להקים את הצוות ולפקד עליו.  

זאב לירון (צילום: אתר חיל האוויר)
שלושה יוצאי אושוויץ בקורס טיס. מימין לשמאל: זאב לירון, משה מלניצקי וירוחם ורהפטיג | צילום: אתר חיל האוויר

ביולי 1958 מחליט האלוף עזר ויצמן ז"ל, אז מפקד חיל האוויר, למנות את זאב לירון לראש ענף מודיעין בחיל האוויר. הייתה זו הנגיעה הראשונה של לירון עם עולם המודיעין. "המדריכים בקורס הפיקוד והמטה וגם הסוציולוג החילי אמרו שאני מתאים ללכת למודיעין", סיפר לירון לפני שנפטר. "עד היום איני יודע על סמך מה כי לא היה לי ניסיון או ידע מיוחד אבל ויצמן התעקש שהוא רוצה דווקא אותי לתפקיד". בסרט תיעודי שאגף הגמלאים הכין על לירון אמר ויצמן, "ידעתי שאם הוא הצליח לברוח מהשואה ולהגיע לקורס טיס, מדובר באדם אינטליגנטי מאוד. אדם כזה אני רוצה לידי". במסגרת תפקידו זה היה שותף בבניית התכניות למלחמת ששת הימים ובנוסף הוביל את פעילות חיל האוויר בסיוע למורדים בתימן.

בסוף שנות ה-50 ותחילת שנות ה-60 התחוללה בתימן מלחמת אזרחים קשה בין המלוכנים לכוחות הרפובליקאים. כחלק מהשאיפה שלו להגמוניה אזורית נשיא מצרים דאז, גמאל עבד אל נאצר, שלח לתימן שליש מצבאו בכדי שיסייע לרפובליקאים. המודיעין הבריטי יחד עם ישראל החליטו לעזור למלוכנים, ועל הדרך ללמוד את יכולות הצבא המצרי. מבסיס תל נוף של חיל האוויר המריאו לפחות 14 טיסות של מטוסי תובלה ישראלים שהעבירו נשק למורדים. לירון עצמו נשלח לתימן כדי לנהל משם את המבצע ולתאם את הטיסות עם המורדים. "חודש וחצי הייתי בתימן", סיפר בעבר לירון ולא הוסיף.

אבל מבצעי המודיעין האלה היו רק הכנה ליהלום שבכתר ולאם המבצעים של אותן שנים. ב-1965 לירון מקבל דרגת סא"ל ומתמנה לראש ענף הדרכה בחיל האוויר. הוא מספיק להעביר רק שלושה קורסים אז הוא מקבל מויצמן טלפון מסתורי.

מתא הטייס לעולם הצללים של המודיעין

ב-1965 ראש המוסד, מאיר עמית, שאל את ויצמן מה הוא רוצה. ויצמן לא חשב פעמיים וענה "אני רוצה מיג 21", באותם ימים מטוס קו ראשון של מדינות ערב. כך יצא לדרך אחד מהמבצעים הנועזים של המוסד וללירון היה בו תפקיד משמעותי.

"יום אחד עזר מצלצל אלי ואומר, 'חכה לי למטה'" סיפר לירון בעבר. "'כן, המפקד. לאן הולכים?' שאלתי, והוא אמר 'ליצחק (רבין, אז הרמטכ"ל)'. שאלתי באיזה נושא והוא ענה שנמצא שם מאיר עמית, ראש המוסד 'ויש איזה רעיון עם טייס עיראקי נוצרי שלא טוב לו". וכך, אחרי שסוכן המוסד יוסף שמש גייס את הטייס העיראקי מוניר רדפא, לירון נשלח לאירופה כדי לתהות על קנקנו, לשכנע אותו לערוק – ולתאם את הגעתו עם המיג בפן המקצועי.

מאיר עמית ז"ל כתב בספרו "ראש בראש": "הוא (לירון) נבחר בשל השילוב הנדיר של בקיאות בנושאי אוויר יחד עם היכולת 'להרים פרויקט' באלגנטיות, בלי להשאיר עקבות מרשיעים".

לירון עצמו סיפר, "הרמטכ"ל (רבין) אמר 'תראה זאביק צא לשבועיים שלושה', יצאתי לשבועיים שלושה אבל חזרתי לבית שלי אחרי חמישה חודשים". לירון הגיע לאירופה בזהות בדויה כטייס פולני שמתנגד למשטר הקומוניסטי בארצו. הוא הצליח לרכוש את אמונו של רדפא ולאחר מכן, במהלך טיול ביוון, הוא חשף בפני רדפא את זהותו האמיתית. "זה היה סיכון גדול", אמר לירון, אבל זה עבד ובאוגוסט 1966 רדפא הגיע לארץ עם מיג 21 חדיש.

זאב לירון (צילום: אתר חיל האוויר)
זאב לירון ועזר ויצמן. נבחר למבצעים מיוחדים בשל היכולת להרים פרויקט "בלי להשאיר עקבות" | צילום: אתר חיל האוויר

אחרי שטייס הניסוי דני שפירא למד את המיג, הוא התאמן מול טייסי חיל האוויר בקרבות אוויר. בזכות אימונים אלה הכירו טייסי החיל את החולשות של המטוס, יתרון משמעותי שבא לידי ביטוי במלחמת ששת הימים, שם הסתיימו כל קרבות האוויר בניצחון מוחץ של חיל האוויר הישראלי. בהמשך ישראל מעבירה את המיג למודיעין האמריקאי, מה ששדרג באופן משמעותי את היחסים בין המדינות ובין גופי המודיעין, וכיום הוא ניצב בגאון במוזיאון חיל האוויר עם המספר של ג'ימס בונד, 007.

השכל ממשיך ומספר: "לאחר מכן הוא מושאל למוסד פעם נוספת ונמצא שם כארבע וחצי שנים". בריאיון שקיים בעבר עם מגזין הגימלאים סיפר לירון, "מאיר עמית שאל את עזר ויצמן אם הוא יכול להשאיל אותי לשנה אחת במוסד והוא הסכים". השנה הזו הפכה כאמור לארבע שנים במהלכם הפעיל סוכנים והיה לראש שלוחת הארגון באירופה. "למוסד יש כמה תפקידים רציניים", סיפר לירון, "אחד מהם זה ראש שלוחה שאחראי על כמה ארצות".

באחת המשימות של לירון באירופה הוא נפגש עם גנרל סורי שהעביר מידע כשהוא חושב שלירון הוא סוכן של ארגון ביון מערבי, הוא לא ידע שהוא מהמוסד. אבל באחת הפגישות לירון לא שם לב שהשרוול של חולצתו מופשל מעט, מה שחשף את המספר שלו מאושוויץ. "מה זה?" שאל הגנרל הסורי, היית בכלא?". הסורי היה בור בכל הקשור לשואה, וזה מה שהציל את לירון ואת המשימה שלו.

תמיד שמר על חיוך ומצב רוח טוב

קריירת המודיעין של לירון מסתיימת במלחמת יום כיפור, אז הוא מוצב כיועץ אווירי של רפאל איתן, מפקד האוגדה שבולמת את הצבא הסורי ברמת הגולן. "בעקבות אותה מלחמה לירון מקבל את המשימה להקים את היחידה לשיתוף פעולה אווירי", מספר השכל. אחרי שהקים את היחידה הוא מפקד עליה במשך ארבע שנים ומפקד על 21 אל"מים במילואים.

זאביק לירון בביתו 2 (צילום: זיו אנגלברג)
הסיפור שלו הוא הסיפור של המדינה. זאב לירון בביתו | צילום: זיו אנגלברג

"עבורי זאב לירון היה דמות מפתח כשאני הייתי טייס צעיר בחיל האוויר", מספר תא"ל אסף אגמון, כיום ראש מכון פישר לחקר האוויר והחלל. "לא היה לי מגע ישיר אתו עד שהתמניתי למפקד היחידה לשת"פ, אז הלכתי להתייעץ עם כל המפקדים של היחידה בעבר בהם גם לירון. קבלתי ממנו לא מעט תובנות על התפקיד והחשיבות שלו בקשר עם כוחות הקרקע וכל תפקידי חיל האוויר בצה"ל. מעבר לזה יצא לנו לדבר על ההיסטוריה המיוחדת שלו והייתי מתייעץ אתו כשהיו לי שאלות ודילמות".

אחרי שב-1979 סיים את תפקידו ביחידה לשת"פ, עסק לירון בפרויקט ההקמה של שדות התעופה של חיל האוויר בנגב. לאחר מכן התמנה כנספח צבאי בצ'ילה, "וזה למעשה סוף השרות שלו בחיל האוויר", ציין השכל. הוא משתחרר ב-1985 בדרגת אל"מ ופונה לתחום הייצוא הביטחוני, גם שם לירון עושה חיל.

באותן שנים שמו של לירון נקשר בעוד פרשיה מרתקת ועלומה.

אדם ששמו קרלוס, ככול הנראה שם בדוי, פנה לצבי מלחין ז"ל, גמלאי ומי שהיה לסוכן מוסד שהפך לאגדה עוד בחייו, והציע לו מידע על ד"ר יוזף מנגלה, רופא המוות מאושוויץ שנעלם אחרי המלחמה. מלחין החליט לנהל מבצע פרטי ולחטוף את מנגלה. הוא מגייס למבצע גמלאים נוספים של מערכת הביטחון בהם את ד"ר איתן רובינשטיין, רופא מומחה למחלות זיהומיות מבית החולים שיבא בתל השומר, שתפקידו היה להרדים את מנגלה; הטייס אמנון לבני, שהשתתף במבצע אנטבה והיה אמור להטיס את המטוס שאליו יוברח מנגלה אחרי החטיפה; ואת זאב לירון וקרוב משפחה שלו, שבעברו היה לוחם בסיירת מטכ"ל. לסוד המבצע הוכנס גם רפי איתן, אז יועץ ללוחמה בטרור לראשי ממשלות וראש יחידת הלק"ם (הלשכה לקשרי מדע) במשרד הביטחון.

במשך תקופה מסוימת הם נפגשו עם קרלוס, המקור, והעבירו לו סכומי כסף גדולים. ב-8 במרץ 1985, חבורת הגמלאים בהם לירון, התכוננו בדרום אמריקה לרגע החטיפה אולם אז הגיעה לחדרו של מלחין שיחת טלפון שהזהירה אותם מפני מלכודת. המבצע בוטל ומלחין פרץ לחדרו של קרלוס. בחדר הוא גילה מסמכים שהעידו כי קרלוס הונה אותם ולמעשה טמן להם מלכודת. הם לא ידעו שמנגלה נפטר שנים קודם לכן ב-1979 מהתקף לב וטביעה. החבורה שבה לישראל וחזרה לשגרת החיים. מספר חודשים לאחר מכן קרלוס נעלם וגופתו לא נמצאה מעולם. הערכה היא שמלחין חיסל אותו.

_OBJ

אין ספק, חייו של לירון היו סוערים ומרתקים. חיים בהם הביט לרוע בעיניים ויכל לו. "הוא ציוני בכל רמ"ח איבריו, אדם שאהב את המדינה והיה מוכן לעשות את הכל בשביל המדינה, דור שהולך ונעלם. אחד הדברים שאפיינו את האיש זה שכל הזמן הוא היה מחייך. מי שהכיר אותו היטב ידע שמתחת לחיוך הסתתר כאב בגין מה שהוא ומשפחתו עברו בשואה. מעבר לזה זה היה איש עם שמחת חיים והמון אופטימיות. כשזה מקרין מאיש שעבר את השואה, על כל המשתמע מזה, אין חזק מזה. אהבתי את לירון אהבה גדולה מאוד", אומר השכל.

אסף אגמון מוסיף, "הוא דמות יוצאת דופן בהיסטוריה של חיל האוויר ומדינת ישראל. בן אדם שבא ממחנות ההשמדה ונהיה לטייס מהשורה הראשונה בחיל האוויר, עבר מסלול פיקודי ועשה דברים חשובים ורק להצדיע בפניו. התרשמתי ממנו שהוא אדם מיוחד שמבין בדיוק מה הם שורשיו ומאיפה הוא בא. ידע להעריך מה זה מדינת ישראל ומה זה להיות יהודי חופשי במדינה ששייכת לעם היהודי".

אמיר השכל, מהיוזמים של משלחות עדים במדים, פגש את לירון בשנת 2004 וכפי שסיפר לקח ללירון הרבה זמן כדי להיפתח ולספר מה שעבר עליו. "לקח זמן עד ששכנעתי אותו לצאת למשלחות של עדים במדים וזה קרה ב-2007. כשהסכים לירון, ביקש לצאת במדים וכך הגיע לשם, עם דרגות אל"מ". זאב לירון, הניצול ממחנה אושוויץ, חזר למחנה ההשמדה עם מדי חיל האוויר, כנפי טיס גדולות על החזה ודרגות אלוף משנה על הכתפיים. אין ספק שזה אחד מהסמלים הכי גדולים של העם היהודי, של מדינת ישראל על מי שקמו להשמידם.