חייל עם נשק (צילום: חדשות)
כתב אישום נגד הלוחמים שהיו מעורבים בגרימת מותו של הנער סמיר עוואד. אילוסטרציה | צילום: חדשות

פרקליטות מחוז המרכז הגישה לאחרונה כתב אישום בגין "מעשה פזיזות ורשלנות" נגד שני לוחמי צה"ל מחטיבת השריון 188, שהביאו למותו של סמיר עוואד לפני שלוש שנים - נער בן 16 שנורה בגבו כשניסה להימלט ממארב של כוח צה"ל. מדובר בכתב אישום מקל שמוגש בסיומה של דרמה משפטית גדולה, במהלכה פרקליטות מחוז המרכז אולצה להגיש את כתב האישום הזה על ידי בג"ץ. פנייה לגורמים בצה"ל ובפרקליטות, מלמדת שהסעיף המקל נועד למנוע מאסר בפועל.

מכתב האישום שהוגש נגד א"ג ו-א"ד (שמם המלא שמור במערכת), עולה כי לפני שלוש שנים הם שירתו כלוחמים בגדוד 71 של חטיבה 188, כאשר א"ג היה מפקד מחלקה ו-א"ד לוחם. בזמן ההתרחשות, הפלוגה תפסה קו ביהודה ושומרון, והם היו אחראים על גדר ההפרדה באזור הכפר בודרוס. חלק ממשימותיהם היו מארבים שנועדו ללכוד פלסטינים שנהגו להשליך אבנים על הגדר ולפגוע בה. 

מכתב האישום עולה כי בתאריך ה-15.1.13, הוחלט בגדוד 71 כי לאור ריבוי הפגיעות בתשתית גדר הביטחון מצד תושבים פלסטינים, תיזום הפלוגה פעילות מבצעית שמטרתה לעצור ולתפוס את המבקשים לפגוע בגדר הביטחון. על פי כתב האישום, כבר ביום שלפני מפקד הפלוגה תדרך את א"ג, מפקד המחלקה, להציב מארב של שישה לוחמים על הגדר, עליו יפקד באופן אישי, כפי שאכן קרה.

כבר למחרת, הם הסתתרו בשטח ובשעות הבוקר הבחינו במספר נערים שזרקו אבנים על הגדר וברחו מהמקום מיד. לאחר מכן, הגיעה למקום חבורה נוספת של נערים, בהם הקטין סמיר עוואד. כתב האישום מתאר כי עוואד חצה פרצה בגדר שהייתה מוכרת לצבא, ולאחר שזה קרה, צמד לוחמים ששכב ליד הפרצה חשף את עצמו וחסם את דרכו של עוואד חזרה. הוא החל לברוח חזרה לכיוון הכפר, ואחד הלוחמים ירה שלוש פעמים לאוויר. בשלב הזה, עוואד קפץ מעל לגדר, נפל והסתבך בה. א"ג הורה ל-ד' (השם שמור במערכת) לירות רימון הלם לעבר הנער, ולא"ד לצאת דרך הפרצה בגדר ולתפוס אותו. למרות שא"ד ירה עליו בין כוונות, עוואד הצליח להמשיך ולברוח כשהוא פצוע ברגלו, כפי שעולה מכתב האישום.

בשלב זה, א"ג ירה עוד מספר כדורים לעברו של עוואד שכבר רץ בשטח הפלסטיני לכיוון הכפר כשגבו לכוח, פעם אחת לצידו ועוד שתי יריות לעבר רגליו, "וזאת בניגוד להוראות הפתיחה באש אשר אינן מתירות, בנסיבות הללו, ירי לעבר אדם אשר נמצא מחוץ לתחום גדר הביטחון ואינן מתירות כלל ירי לשם הרתעה בלבד", כפי שהדגישו בכתב האישום. במקביל לירי הזה, גם א"ד פתח באש, "חמש יריות לכיוון המנוח", כפי שמתאר כתב האישום. כדור אחד פגע בגבו של סמיר עוואד וכדור נוסף פגע בעורף, כאשר הכדור השני הביא לפגיעה שגרמה למותו של עוואד.

החיילים שינוי את גרסתם – הדבר לא מופיע בכתב האישום

בתחילה טענו החיילים שלא השתמשו באש חיה, ובכך למעשה שיקרו בתחקיר הצה"לי. לטענתם, בתחילה הם הגיבו רק באמצעים לפיזור הפגנות. רק אחרי שנודע דבר מותו של עוואד, הם שינו גרסה וטענו שבוצע ירי הרתעתי. לאחר קבלת תוצאות הנתיחה, שינו שוב את הגרסה, והפעם טענו שהירי נועד להגנה עצמית.

לכל ההשתלשלות הזו אין זכר בכתב האישום שהוגש על ידי פרקליטות מחוז המרכז, בהתבסס על חקירת מצ"ח. למעשה, בשלוש שנים שחלפו מאז האירוע, בצה"ל פעלו בכדי להימנע מכתב אישום נגד הלוחמים, זאת למרות שהם שינו את גרסתם בתחקירים ופעלו בניגוד להנחיות הצבא. גם כאשר במצ"ח סיימו את החקירה, לא מיהרו להגיש נגדם כתב אישום, עד שלבסוף בני משפחתו של עוואד הגישו עתירה לבג"ץ. בתאריך ה-8.11.15, קבעו שופטי בג"ץ שעל פרקליטות המדינה להגיש את כתבי האישום נגד שני הלוחמים עד לסוף חודש דצמבר 2015. הפרקליטות עשתה זאת בדיוק ביום האחרון של השנה, כאשר בניגוד לצפוי, הגישה כתב אישום על סעיף מינורי מבחינה משפטית: "מעשה פזיזות ורשלנות בכלי ירי".

נראה שאחת מהסיבות לכך שהוגש כתב אישום מקל, היא טענת מצ"ח שלא ניתן לקבוע אשמה פלילית נגד מי מהחיילים, משום שלא ניתן לקבוע מי מהם ירה את היריות הקטלניות. האופן בו מתנהל המשפט הישראלי, קובע כי אדם יצא אשם רק כאשר הוכחה אשמתו מעבר לכל ספק סביר. וכך, למרות שברור כי היריות של השניים הביאו למותו של עוואד, ולמרות שלא קיימת טענה ליורה שלישי, הוגש כתב אישום בגין רשלנות ופזיזות בלבד.

אם לא יהיו שינויים של הרגע האחרון או עתירות של בני המשפחה כנגד סעיף האישום, משפטם של השניים יתקיים בבית משפט השלום ברמלה ב-14.4.2016.

 

תגובת פרקליטות מחוז מרכז:

״מדובר באירוע קשה בו נהרג קטין בן 17 לאחר שחדר לתוואי גדר הביטחון ונתקל בחיילים שהיו בפעילות מבצעית יזומה. מיד לאחר המקרה הועבר הקטין לבית חולים ברמאללה, עובדה שמנעה אפשרות לבצע בדיקה בליסטית של הקליעים ולקבל מסמכים רפואיים מהותיים. בין היתר בשל כך, וחרף מאמצי החקירה ובחינה מעמיקה של הראיות - לא נמצאו ראיות המצביעות, ברף הפלילי הנדרש, על זהותו של האחראי למותו של הקטין. לאור זאת, לא ניתן היה להגיש כתב אישום הכולל עבירות המתה. נקבע כי יש להעמיד את שני הנאשמים לדין בגין עבירת מעשה פזיזות ורשלנות בכלי ירייה. לעמדה זו הייתה שותפה גם הפרקליטות הצבאית.
במהלך שלב החקירה ובחינת הראיות, סיימו הנאשמים את שירותם הצבאי, ומשכך הועבר התיק לפרקליטות״.