ב-27 לפברואר, שלושה ימים לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה, הודיע דמיטרו קולבה, שר החוץ של אוקראינה על הקמת הלגיון הבינלאומי של ההגנה הטריטוריאלית על אוקראינה – יחידה צבאית הקוראת למתנדבים מכל רחבי העולם, בדגש על מדינות אירופה, להצטרף ללחימה מול הכוחות הרוסיים בשטח.

על פי גורמים בממשל האוקראיני, לא פחות מ-16,000 לוחמים הצטרפו עד כה ליחידה, והרבה אחרים פנו לשגרירויות אוקראינה במדינותיהם על מנת לקבל מידע בנושא. כדי להתקבל לשורות הלגיון, נדרשים המתנדבים להוכיח שהם בעלי ניסיון בלחימה בשטח ולמלא טפסים, שבהם הם מתחייבים שהם עושים זאת מרצונם החופשי ושלא הופעל עליהם לחץ. לאחר שנותנים להם את אישור נספחי ההגנה בשגרירות, הם מקבלים הנחיות לאן להגיע ולמי לפנות. בהגיעם לשדה הקרב, הם מתבקשים ללבוש את מדי הצבא שממנו הם מגיעים, כך שיהיה קל לאתר אותם מבין המוני הלוחמים בשטח.

כיום כמעט כל אלו שהצטרפו הם עדיין תושבי מדינות אירופה השונות, בדגש על מדינות הגוש הסובייטי לשעבר, שרואים בפוטין איום ממשי על מדינתם: "הוא הכניס את ידו לבית שלנו'"

"אנחנו מסוגלים להביס את רוסיה"

"עזבתי את בלארוס כי אנחנו רוצים לחיות במדינה דמוקרטית", אמר למגזין ה- Foreign Policy פאוול, לוחם ממוצא בלרוסי שמתגורר כיום בבריסל. פאוול, שהזדהה בשמו הפרטי בלבד מחשש לחייו, הגיע לעיירה פרזמיסל שבגבול פולין-אוקראינה במטרה להצטרף ללחימה. ההתנגדות שלו לא מכוונת רק נגד ולדימיר פוטין לדבריו, אלא גם נגד אלכסנדר לוקשנקו, הנשיא הבלארוסי שאותו הוא מכנה "הדיקטטור שלנו". "אנחנו מסוגלים להביס את רוסיה - אבל רק אם גם מדינות אחרות יעזרו", הוסיף ארטם, לוחם בלארוסי נוסף שהגיע לשטח הכינוס.

כיום כמעט כל אלו שהצטרפו הם עדיין תושבי מדינות אירופה השונות, בדגש על מדינות הגוש הסובייטי לשעבר, שרואים בפוטין איום ממשי על מדינתם. "הוא הכניס את ידו לבית שלנו. יש לנו מוטיבציה ברמה שהוא לא יכול לדמיין", אמרו אלכסיי מפולין ואלכסנדר מצ'כיה בראיון ל-Foreign Policy.

 

 

עם זאת, גם לא מעט אזרחים מעבר לים שמצאו לנכון לסייע בקרבות. ברשת הרדיו Voice of America דווח השבוע שכ-3,000 אמריקאים בחרו להצטרף ללגיון, וכמה אזרחים קנדים עשו זאת גם כן. "זוהי המולדת שלנו", אמר ל-CNN השבוע וסיק דידיאק, תושב ניו יורק בן 26 שהצטרף ללחימה. "לא יכולנו להישאר בחיים הנוחים שלנו באמריקה ולצפות במה שקורה כאן".

לדבריו של דידיאק, כאשר הוא סיפר להוריו שהוא מתכוון להצטרף לשורות הצבא האוקראיני, הם פרצו בבכי. "לא ביקרתי באוקראינה כבר ארבע שנים, אבל זו לא הייתה בחירה הפעם", הוא הוסיף, "הייתי חייב לבוא לעזור למדינה שלי".

מייקל פרקול, ששירת כמומחה אספקה בגדודי מהנדסים בצבא ארצות הברית, שהה ברומא ולמד ארכיאולוגיה כששמע את קריאתו של הנשיא האוקראיני. בתוך ימים הוא התייצב בלשכת הגיוס הצבאית בעיר לבוב שבמערב אוקראינה בתקווה להתקבל לשורות היחידה כחובש. "היה שם גם בחור פיני שאמר: 'אני רק רוצה להרוג רוסים'", הוא תיאר בראיון לרויטרס.

מבין המוני הלוחמים הזרים שהתנדבו ללחימה, ישנם גם לא מעט יוצאי הצבא הבריטי, שחלקם שירתו במלחמות בעיראק ובאפגניסטן. במילטון קיינס, עיירה הממוקמת במחוז בקינגהאמשייר בדרום-מזרח אנגליה, סיפר ג'ייק דייל (29) ל-CNN שהזמין טיסה לפולין עם פרסום החדשות, והוא שואף לחצות את הגבול לאוקראינה בימים הקרובים. "ברגע ששמעתי את הקריאה שלו (של זלנסקי), הבנתי שהוא צריך עזרה", הוא ציין. דייל בימים רגילים עובד כבנאי והוא נשוי עם שני ילדים. "ברור שאשתי לא רוצה שאסע, כמו כל אחד אחר במצב הזה, אבל היא תומכת בי ומבינה שאני באמת רוצה לעזור".

מה הסיפור של המתנדבים לצבא אוקראינה? (צילום: Sean Gallup, GettyImages)
"לא יכולנו להישאר בחיים הנוחים שלנו באמריקה ולצפות במה שקורה כאן". אילוסטרציה | צילום: Sean Gallup, GettyImages

גם מישראל נוסעים להילחם

אף על פי שהמספרים המדויקים אינם ידועים, נראה גם שיש לא מעט ישראלים שהצטרפו ללחימה. לפני כשבועיים פרסמה השגרירות האוקראינית בישראל פוסט בו היא קוראת לעזרה אולם הוא נמחק זמן קצר לאחר מכן: "דחוף, לתשומת לבם של האנשים שהיו רוצים לקחת חלק בהגנה על אוקראינה, בני ארצנו היקרים, אחים וכל אזרחי ישראל האכפתיים ואזרחי מדינות אחרות שנמצאים כיום בישראל. השגרירות החלה בגיבוש רשימות מתנדבים המעוניינים להשתתף בפעולות לחימה נגד התוקפן הרוסי", נכתב בו.

אחד מהישראלים הללו נמצא השבוע בחנות בשר קטנה מחוץ לתחנת הרכבת בפרזמיסל. הוא ישב ליד גבר אוקראיני המום שגילה זה עתה שבנו נהרג בקרבות. הישראלי, שסירב להזדהות בשמו, הציג לאנשי ה-Foreign Policy את הדרכון הישראלי שלו וסיפר כי הוא הגיע למדינה כדי לחלץ את בתו החורגת מקייב. "הוא אמר לי שהוא הולך להילחם כדי להגיד לפוטין שהוא לא היה צריך להרוג את הבן שלו", סיפר הלוחם הישראלי על חברו האבל. "אחרי שאני אחזיר את הבת שלי, אני אחזור לכאן כדי להילחם לצדו".