"הבת שלי מדא"גית בצה"ל. היא עברה קורס מפרך בווינגייט, אבל אסור לה להדגים בגופה תרגיל כי היא אישה". זו המציאות בצה”ל היום, כפי שהיא משתקפת בסרטון שפרסמה אתמול (ג') שדולת הנשים בישראל – שהפך לוויראלי וצבר יותר מ-150,000 צפיות, 2,000 לייקים ו-3,000 שיתופים.

הסרטון לא הגיח מוואקום או ממקרים בודדים שהגיעו לקו החם של שדולת הנשים בישראל. הוא המשך ישיר לעשרות הסיפורים של חיילות, אימהות ואבות שהתקבלו בארגון בשנה וחצי האחרונות – ובמיוחד מאז שנפתח הקו החם לחיילות מוקדם יותר השנה. כעת, אחרי שחברות השדולה פנו ליוהל"ם עשרות פעמים והמקרים טופלו באופן נקודתי בלבד, הן עוברות לשלב הבא במאבק - ומשיקות קמפיין חדש לשליחת מיילים ישירים לשר הביטחון, לרמטכ"ל ולראש אכ"א. עד כה, יותר מ-300 אנשים שלחו קרוב לאלף מיילים.

 

"על כל עדות שהגיעה אלינו לקו החם פנינו לצה"ל בדרישה שהמקרה יטופל. בינתיים המקרים בשטח ממשיכים לקרות והעדויות בקו החם ממשיכות להצטבר", נכתב בדף הקמפיין.

"זה משפיל שמסובבים לך את הראש כי את אישה"

"מדא"גיות זה הסיפור הקלאסי לריקון תפקידים מתוכן. הן מגיעות לתפקיד כי יש להן רקע בכושר גופני והן רוצות את הבסיס הכי קרבי שאפשר", מספרת אלינור דוידוב, מנהלת תחום ההדרה בשדולת הנשים. "בקורס בוינגייט מדריכים אותן לשאול כל קבוצת חיילים אם יש מישהו שזה יפריע לו שהן ידגימו את התרגילים בעצמן. כל אחת שעוברת את הקורס שומעת את זה. כשהן מגיעות לסדיר, אם יש חייל שזה מפריע לו – הן מבקשות מחייל אחר שידגים לידן כדי שאישה לא תבצע את ההדגמה. יש חיילות שמספרות שחיילים דתיים מסתובבים לצד השני ועושים את התרגילים עם הגב אליהן. זה משפיל שמסובבים לך את הראש כי את אישה. הבעיה היא שזה לא בניגוד לפקודות. זה כנראה סביר בעיני צה"ל".

לדבריה, במקרים רבים מפקדי הצוותים לוקחים פיקוד – ומותירים את המדא"גיות ללא עבודה. "מבחינתם, למה שהחיילים שלהם ירגישו לא בנוח לבקש מהמדא"גית את כל הבקשות האלה? למה להם לשים את המדא"גיות בעמדה לא נעימה? מפקדי הצוותים כבר מנוסים ויש להם את הפז"ם המתאים, אז הם מעבירים את האימון. זה לא חד פעמי, מחזורים שלמים של מדא"גיות עברו את זה. כל אחת מהן יודעת שזה קרה לחברות שלה. בסוף הן יושבות בבסיס או בבית ולא עושות כלום".

"שירתי כמדריכת אוכלוסיה לשעת חירום בפיקוד העורף בגזרת הדרום. כשהגענו לבתי ספר דתיים הכריחו אותנו ללבוש חצאיות", מספרת שחר גרמן קינדלר ששיתפה את המקרה שלה בתגובה לסרטון. "באחד המקרים שזכורים לי, אחת החיילות הגיעה עם חצאית אזרחית על המדים אבל היא לא הייתה מספיק ארוכה, אז מנהלת בית הספר עטפה אותה עם בד. חיילת אחרת שהיא בכלל לא יהודיה גם הוכרחה ללבוש חצאית". לדבריה, הצבא לא סיפק להן חצאיות, חוץ מחצאית אחת במידה 34 שעברה בין כל הבנות. מי שהחצאית לא עלתה עליה, נאלצה ללבוש חצאית אזרחית על המדים. "המפקדים ניסו לשחק אותה מבינים, אמרו לנו לא להיכנס לבתי הספר שלא מקבלים אותנו, אך בפועל המערך המשיך לתקתק. היה רק בן אחד במערך, והוא רץ בין בתי הספר שלא הסכימו לקבל אותנו".

"כשהתחלנו לאסוף סיפורים הסתמכנו על מחקרים צה"ליים ואזרחיים, אבל לא ידענו מה באמת המצב בשטח", מסבירה דוידוב. "מאז שהקמנו את הקו החם אספנו עשרות עדויות, ולקראת גיוס יולי רצינו שוב לעורר את השיח הציבורי בנושא. אנחנו בקשר רציף עם יוהל"ם וראש אכ"א, ועד כה העברנו את הפניות במכתבים רשמיים ובאופן בלתי אמצעי, אך הטיפול לא יכול להמשיך להיות פרטני".

בנובמבר האחרון, לפני שפורסמה הגרסה האחרונה של פקודת השירות המשותף, ארגונים כמו שדולת הנשים, נעמ"ת, ויצ"ו, ישראל חופשית, "אמונה" והמרכז הרפורמי לדת ומדינה נפגשו עם הרמטכ"ל, הפצ"ר, סגן הרמטכ"ל וראש אכ"א. "פקודת השירות המשותף עודכנה אחרי הפגישה איתנו ואחרי מספר פגישות עם הרבנים השונים. הפקודה עצמה, גם בגרסאות המוקדמות וגם בזו הנוכחית, היא בעייתית. היא מתעסקת רק בחייל הדתי. כמעט אין התייחסות להשפעה של הפקודה על חיילות – והיא קיימת".

בשדולת הנשים לא מאשימים את החיילים הדתיים אלא את שדרת הפיקוד. "חייל דתי יכול לבקש מה שהוא רוצה, השאלה היא איך המפקד מתמודד עם הבקשה. אם מפקד בכיר קובע שמדא"גיות מעבירות את האימונים לא משנה מה – זה מה שקורה. אם רוח המפקד היא להיזהר, המדא"גיות יושבות בבית ובבסיס ובלי לעשות שום דבר – וזה בטח לא התפקיד היחיד".

רוב התלונות - בבסיסי ההדרכה

בשבוע שעבר פורסם ב-mako נשים טור של יו"ר שדולת הנשים, מיכל גרא מרגליות, בו היא הציפה מקרה נוסף שהתרחש בבה"ד 1.  במסגרת שבוע החינוך הצוערים נשאלו האם הם היו מונעים ממש"קית חינוך לצאת לטיול בגלל התנגדות של חייל דתי. שבעה מתוך עשרה מהם טענו שהם היו מעדיפים שהיא לא תצא לטיול (למרות שהיא כנראה אירגנה אותו) כדי לא לפגוע ברגשותיו של החייל הדתי.

דוידוב מסבירה שהסיפורים לרוב חוזרים על עצמם: איסור על לבישת חולצות לבנות, איסור על לבישת טייצים, איסור על הורדת חזיה מחוץ למיטה בשעת ט"ש – ובעיקר ניסיונות להתחשב ברגשות חיילים אחרים על חשבון הבנות. הבסיס לכך הוא פקודות ישנות, וגם ההיחלשות של יוהל"ם. "בעבר, מנהלת שילוב ראוי עברה בבסיסים ובדקה את יישום פקודת השילוב הראוי ונהלי הלבוש התקני. הפעולה שלה חילחלה היטב לשורות הצבא. מנגד, הכוחות של יוהל"ם מדולדלים, היחידה צומצמה ב-50% לפחות. בעבר היה ביוהל"ם ענף ידע, סא"לים היו יושבים וחוקרים את מה שקורה בצה"ל. היום אין ענף ידע ביוהל"ם. רק בסוף השבוע שעבר גילינו שהורידו מאתר צה"ל את מסמך יוהל"ם בלחץ הרבנים. יש פה מאבק כוחות שממשיכים לפעול כל הזמן".

רוב הפניות מגיעות מחיילות שעוברות קורסים בבא"חים ובבסיסי ההכשרה, בהם אוכפים את החוקים בחומרה יתרה - כולל במקומות ליברליים כמו חיל המודיעין. קצינות לא מתלוננות, כנראה מחשש לעתיד הקריירה הצבאית שלהן. "כשאת נכנסת לצה"ל זה הדבר הראשון שאומרים לך – אל תתלבשי ככה, אל תסתובבי ככה. זה בעייתי, כי בבסיסים האלה מחנכים אותן והחוקים נחקקים להן בראש, גם כשהן יוצאות לשרת במקומות ליברליים יותר". 

"בשבוע הבא נפרסם דו"ח על פקודת השירות המשותף והדרת הנשים בצה"ל. כל הנתונים פורסמו בעבר, אך הפעם אנחנו מרכזות אותן במסמך אחד שיכלול גם עדויות ומחקרים על השפעות הפקודה", היא מסכמת. למרות הוויראליות של הסרטון וההזדהות שהוא עורר, נראה שהדרך עוד ארוכה.