המראה הזה מוכר לאנשים שיוצא להם לטוס הרבה בטיסות פנימיות בארה"ב, כשהמטוסים עוברים מספיק נמוך כדי להבחין בפרטים על הקרקע: שטחים מלבניים גדולים – בדרך כלל בגודל 23 מטר על 16 מטר – שנראים כמו ברקודים גדולים וקשה מאוד לנחש מה הייעוד שלהם. ובכן, אנחנו כאן כדי לספק הסבר, כי כבר שמענו כל מיני תיאוריות מוזרות של חובבי קונספירציות.
ה"ברקודים" הם ברובם ילידי שנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20. לאנשים מסוימים הם נראים כמו חניונים של מרכזי קניות, אבל לא: התפקיד האמיתי שלהם היה כיול צילומי אוויר. הם שימשו כמטרות למצלמות המותקנות על מטוסים ולוויינים, פרי פיתוח משותף של חיל האוויר האמריקני ונאס"א.
שטחי הכיול עשויים בטון או אספלט. הם תפקדו קצת כמו המספרים והאותיות שאופטומטריסט משתמש בהם בבדיקת ראייה: המצלמה הייתה מאתרת את קבוצת הקווים הקטנה ביותר שהיא עדיין מסוגלת "לראות", וכך ידעו מפעילי המצלמה מהי הרזולוציה המקסימלית שלה.
הריכוז הגדול ביותר של הברקודים האלה הוא במדבר מוהאבי, אזור ששימש לטיסות ניסוי של מטוסי ריגול רבים במאה שעברה, ביניהם ה-U-2 המפורסם והחמקן המקורי, "הציפור השחורה".
רוב שטחי הכיול אינם נמצאים עוד בשימוש, מכיוון שהם נבנו עבור מצלמות פילם ונעשו מיושנים בעידן הציוד הדיגיטלי. אבל עכשיו יש לכם משהו מעניין לספר לזה שיושב לידכם בטיסה לניו יורק.