"איזו נושאת מטוסים יש לנו באזור?" זו בדרך כלל השאלה הראשונה של נשיא ארה"ב ובכירי הצבא בדיוני הערכות מצב. נושאות המטוסים של ארה"ב הן מפגן של כוח, שדה תעופה ענקי שיודע לצוף לכל מקום בעולם ולהכות חזק.

בימים אלה מתנהל בארה"ב דיון על גודל צי נושאות המטוסים כאשר הצי פועל מול הקונגרס כדי להוסיף נושאת מטוסים 12 במספר מול מי שדוחפים לקצץ אותו ל- 10 כדי לחסוך בעלויות.

תוכנית הצי האמריקאי להגדיל את כמות נושאות המטוסים היא בזכות כניסתה לשירות של נושאת חדשה מסדרת ג'ראלד פורד.

"מסר של 100 אלף טונות לעולם", כינה נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, כשחנך ב-2017 את נושאת המטוסים הראשונה מסדרת פורד שנכנסה לשירות. "אויביה של אמריקה ירעדו מפחד כשייראו אותה באופק", הוסיף הנשיא.

מדובר בסופר נושאת מטוסים שלאף מדינה אין יכולת להחזיק. חוץ מארה"ב יש עוד 9 מדינות שמפעילות נושאות מטוסים בהן צרפת, בריטניה, הודו ואיטליה. רק שהן יכולות לשאת שליש מכמות כלי הטיס שנושאות מטוסים אמריקאית לוקחת.

במקרה של הג'ראלד פורד מדובר בנושאת מטוסים עם כור גרעיני חדש עם מערכת חשמל עוצמתית פי שלושה מהדגם הקודם - הנימיץ. המשמעות היא מקום רב יותר בזכות פינוי של מערכות מיושנות, גדולות וכבדות.

על נושאת המטוסים אין מסלול המראה ארוך כמו בבסיס קרקעי, לכן משגרים את המטוסים בעזרת מערכת קיטור שפשוט זורקת אותם לאוויר. בפורד המערכת הזו הוחלפה במערכת אלקטרומגנטית (EMALS), מה שאומר – עוד מקום פנוי בספינה, והכי חשוב: יכולת לשגר יותר מטוסים בזמן נתון.

ה"אי" הוא למעשה מגדל הפיקוח של הספינה וגם חדר הפיקוד והבקרה. מדובר במגדל שתופס לא מעט מקום על הסיפון, אבל בנושאת החדשה האי קטן יותר, בין השאר בזכות מזעור המערכות שבתוכו. בגלל שהוא קטן יותר גם הזיזו אותו לצד ולאחור. המשמעות היא יותר מטוסים על הסיפון מוכנים להמראה ותקיפה בכל רגע נתון.

נושאת המטוסים קווין אליזבת
נושאת מטוסים בריטית. לא מסוגלת לשאת אותה כמות מטוסים | צילום: LPhot Kyle Heller/Ministry of Defence via Getty Images

על פי הצי, שינוי מבנה האי, לצד המערכות ששמו שם, מאפשרים להם לשגר 33 אחוז יותר גיחות מאשר בדגם הקודם, וזה המון.

ה"פורד" צוידה במכ"ם חדש שעובד על שני תדרים (DBR). כלומר כזה שיכול לאתר מצד אחד מטוסים שמנמיכים טוס וטילים שישוגרו לעברה. מצד שני להכווין נשק שמשוגר מנושאת המטוסים ואת המטוסים שלה.

אפילו המעליות של נושאת המטוסים שודרגה. תפקידן להרים מטוסים וחימוש מבטן האנייה לסיפון. המעלית עברה שדרוג משמעותי למערכות אלקטרומגנטיות קטנות, קלות וכאלו שיכולות להרים משקלים כבדים הרבה יותר. גם השדרוג הזה פינה למעשה מקום יקר לטובת מערכות אחרות.

ה"פורד" היא ללא ספק החלום הרטוב של כל אדמירל. הדרך הטובה ביותר לספר את הסיפור של נושאות המטוסים האמריקאיות היא דרך המספרים והרי היא לפניכם:

עלות פיתוח: 37.3 מיליארד דולר לסדרת ה"פורד" החדשה.

מחיר ליחידה: 13 מיליארד דולר, ספינת המלחמה הכי יקרה בעולם. נושאת מטוסים מסדרת נימיץ לשם השוואה עלתה בין 1.5 מיליארד לדגמים הראשונים ועד 6.2 מיליארד דולר באחרונים, ליחידה.

מחיר הפעלה לשנה: כ-3 מיליארד דולר. בנימיץ הוותיקות המחיר עומד "רק" על מיליארד דולר לשנה. בצי מעריכים שלאורך 50 שנים כל ספינת פורד תחסוך 4 מיליארד דולר.

כמות מטוסים: 90 כלי טיס לשני הדגמים. רוב נושאות המטוסים בעולם כ-35. בדרך כלל כל נושאת מטוסים תפעיל שתי טייסות קרב עם כ-50-45 כלי טיס מסוג F-18F\E או F-35C, טייסת בקרה אווירית עם מטוסי הוק איי, טייסת לוחמה אלקטרונית עם כ-10 מטוסי EA-18G, טייסת תובלה עם מטוסי גרייהונד וטייסת מסוקים מסוג MH-60 - הדגם הימי של הבלק הוק. מדובר למעשה בשדה תעופה צבאי צף לכל דבר ועניין.

יכולת שיגור כלי טיס: כ-150 גיחות בשגרה וכ-220 גיחות ליום בחירום או מלחמה. 25 אחוזים יותר בפורד מאשר בדגמי הנימיץ.

כמות אנשי צוות: 4,300 בסדרת הג'ראלד פורד וכ-6,000 בסדרת הנימיץ. כ-2,000 עד 2,600 שייכים לגף האווירי.

כור גרעיני: בעוצמה של 700 מגה-וואט בסדרת הפורד ו-550 מגה-וואט בסדרת הנימיץ.

תדלוק גרעיני: כל 25 שנים. יכולה לשייט בים כ-90 ימים ברציפות מבחינת מזון, אספקה, דלק וציוד למטוסים.

משקל: 100,000 טון.

אורך: 337 מטר (פורד) 332 מטר (נימיץ).

גובה: 76 מטרים ובה 25 סיפונים.

מהירות: 56 קמ"ש.

בית חולים: על הפורד יש בית חולים בהיקף מלא הכולל מעבדה, בית מרחקת, חדר ניתוח, 3 מיטות טיפול נמרץ, 2 מיטות חדר חירום ו-41 מיטות למחלקות רגילות. מפעילים אותו חמישה רופאים, 11 קציני רפואה פרמדיקים בהכשרתם ועוד 30 חובשים.