מאז הפיגוע בעיר אלעד במוצאי יום העצמאות, שהגיע לאחר נאום הסתה של מנהיג חמאס בעזה, מתקיים דיון ציבורי בשאלה האם על ישראל לחסל את יחיא סינוואר?. האחרון, בוגר הכלא הישראלי ששוחרר בעסקת שליט הוא כאב ראש למערכת הביטחון. אמנם הדיון על החיסול שלו לגיטימי, אולם הוא שטחי ובלי התייחסות מספקת לשאלות על היום שאחרי ומטרות הפעולה.
עזה הפכה לאחרונה למחולל טרור מרכזי עוד יותר בתוך שטחי ישראל. לנוכח הכישלון באסטרטגיה שהפרידה בין הרצועה לשטחי הגדה, הגיע הזמן שישראל תגבה על כך מחיר כבד, על אף ההשלכות הצפויות, שיהיו מן הסתם לא פשוטות.
כבר שנים רבות שחמאס משקיע מאמצים רבים בהסתה פרועה נגד ישראל, בכלי התקשורת וברשתות החברתיות. מנסה להגביר את הלהבות, להצית את האש בשטחי הגדה ובקרב ערביי ישראל. לפני כשנה, במהלך מבצע שומר החומות, נפל דבר וחמאס רשם הישג כשהצליח לעורר את ערביי ישראל, שיצאו לפרעות. לבסוף, הצליח הארגון לעורר מעזה גם את שטחי יהודה ושומרון, כשאת התוצאה אנחנו רואים בסדרת הפיגועים הקשים בחודשיים האחרונים.
להגיב גם לפיגוע שסוכל
האסטרטגיה הישראלית, של בידול בין רצועת עזה לשטחי יהודה ושומרון, כשלה. חמאס בעזה נהנה מהשקט ברצועה, בזמן שהוא מבעיר את ישראל, מעודד טרור ופיגועים, ממש לא מסתיר את מאמציו.
אולם, זאת לא הסיבה היחידה שישראל צריכה לחשב מחדש את האסטרטגיה שלה מול חמאס ורצועת עזה. בכל שנה שב"כ מצליח לסכל כ-500 פיגועים קשים בממוצע. מדובר בפיגועי התאבדות, חטיפה, ירי ועוד. הבעיה של מערכת הביטחון והגורמים המדיניים היא היחס שלהם לנושא, כפיגועים שסוכלו. הגיע הזמן שיתייחסו לפיגועים האלה כאילו הם הצליחו וגרמו לרצח של ישראלים. התגובה גם לפיגועים שסוכלו צריכה להיות בהתאם.
רבים מאותם מאות פיגועים שמסוכלים בכל שנה, קורים בגלל ההסתה של חמאס ברשתות, כולל הנחיות לביצוע פיגועים. לא מעט מהפיגועים האלה, בניגוד לפיגועי הבודדים, הם ניסיונות רצח שניסו להוציא בהוראה ישירה של עזה, כולל מימון, הכוונה ופיקוד.
העובדה שהפיגועים האלה סוכלו, חלק מהם בזכות לא מעט מזל, לא אומרת שעל ישראל לוותר על לגבות מחיר מעזה והנהגת חמאס. הפוך, הגיע הזמן שישראל תגבה מחיר על ניסיון פיגוע, כאילו הצליח. מחיר צבאי כבד ביותר מרצועת עזה, על הפעולות שלה לליבוי הטרור בישראל בשנים האחרונות.
חד משמעית – לעזה אין כל פתרון קסם צבאי הנראה לעין. כל פעולה צבאית חייבת להיות התחלה של תהליך, אותו אמור להוביל הדרג המדיני איך שיבחר לעשות. גם חיסול אפשרי של סינוואר איננו פתרון קסם. בלא מעט מקרים, חיסול לא פתר את הבעיה ואף הצית לא מעט בעיות חדשות.
לדוגמה, החיסול של מפקד כוח קודס האיראני, גנרל קאסם סולימאני, לא עצר את משמרות המהפכה מלהמשיך בפעילות טרור, בעיראק, תימן, סוריה, לבנון ומדינות נוספות והרבה יותר רחוקות.
בישראל זוכרים בוודאי שהחיסול של עבאס מוסאווי העלה להנהגת חיזבאללה את חסן נסראללה. כאמור, הדיון על החיסול לגיטימי, אולם לא רציני אם לא מדובר בחלק מאסטרטגיה מחושבת, הכוללת תשובות לשאלות רבות בדבר היום שאחרי. רוב החיסולים שישראל ביצעה, נעשו בלי מחשבה כזו ועל כך שילמנו ואנחנו משלמים מחיר כבד.