לא מעט מלחמות ידע העולם לאורך ההיסטוריה, במהלכן הסתערו חיילים אלמוניים לעבר היעד מבלי שהם מתחשבים בסכנת החיים. כל מלחמה ייצרה את הקרבות והגיבורים שלה, שהפכו לסמל, לאות ולמופת. לפעמים קרבות אלה היו הגורם שהוביל לניצחון, ולפעמים, למרות סיפורי הגבורה ואומץ הלב, הסתיימו בכישלון צורב. כולנו מכירים את הקרב על גבעת התחמושת או את אומץ הלב שהפגינו לוחמי הריינג'רס של צבא ארצות הברית בקרב מוגדישו, אך ישנם עוד לא מעט קרבות נועזים לא פחות, שמשום מה לא זכו לכותרות נרחבות בספרי ההיסטוריה או לסרט יחצ"ני כזה או אחר.
מהלוחמים שהסתערו על גבעה עלומה במלחמת וייטנאם דרך אנשי הקומנדו המצרים במלחמת יום הכיפורים, מהסיפור המלא של כיבוש החרמון ועד לקרבות המלחמה באפגניסטן, קבלו רשימה חלקית ביותר של ההתקפות הנועזות של צבאות העולם.
מאי 1969: הקרב על גבעת המבורגר
חיילי הדיביזיה ה-101 של צבא ארה"ב נשלחו לעמק שאו בכדי לנקות את המקום מחיילי צבא צפון וייטנאם, שהשתמשו בעמק כנתיב חדירה מלאוס השכנה. מדובר בעמק מיוער וסבוך במיוחד, שבמרכזו שלטה על השטח גבעה 937. בתחילה סרקו לוחמי ה-101 את העמק בסיוע כוחות של הנחתים, כחלק מטקטיקת "חפש והשמד", ולאחר מכן החלו להסתער לעבר הפסגה. אבל בכל פעם שעשו זאת, הצליחו חיילי צבא הצפון להביס אותם והם נאלצו לסגת.
חיילי הכוחות המוטסים הוכיחו אומץ לב, כשלמרות האבדות הקשות הסתערו לעבר הפסגה שוב ושוב. לאחר שמונה ימים של ניסיונות עקרים, מגיע לזירת הלחימה מפקד הדיביזיה, גנרל מאלווין זייס, בכדי לתאם מתקפה של שלושה גדודים במקביל. הלוחמים טיפסו על שיפועים תלולים וצמחייה צפופה שמנעה מהסיוע האווירי לראות את תנועתם של חיילי הצפון, ובנוסף הקשתה מאוד על תיאום המתקפה. החיילים הראשונים שהצליחו להגיע לפסגה נלחמו בקרבות סוערים של פנים אל פנים, עד שלבסוף הצליחו לוחמי צבא ארה"ב לכבוש את ההר. במהלך הקרב נהרגו 72 חיילים אמריקאים ויותר מ-300 נפצעו. צבא הצפון ספג יותר מ-600 אבידות. כמות ההרוגים, ויותר מ-60 טון נפלם, נתנו לקרב ולהר את שמו הייחודי.
אוקטובר 1973: מתקפת הקומנדו המצרי
ביום הראשון של מלחמת יום הכיפורים יצא הקומנדו המצרי לאחת המתקפות הנועזות ביותר שביצעו המצרים במלחמה, כשהם מצליחים להפתיע את צה"ל. לא ברור מה עבר בראשי הלוחמים שיצאו נגד צה"ל, הצבא שניצח בשישה ימים את צבאות ערב, אבל לקראת סופו של יום הלחימה הראשון ב-1973, כבר חצו 72 מסוקי מי 8 את קו התעלה כשעל סיפונם 1,700 לוחמי קומנדו המצוידים בעיקר בנשק נ"ט. משימתם הייתה לנחות בעורף ולתקוף מהמארב את הכוחות הישראלים שנועדו לתגבר את קו המוצבים, ובעיקר את כוחות השריון.
המסוקים חדרו לשטח סיני בגובה נמוך ובחשיכה, מה שהקשה על גילויים. מטוסי קרב של חיל האוויר הישראלי, שהוזנקו, מצליחים להפיל 20 מסוקים, כשעוד שישה מופלים בירי של טנקים וכוחות חי"ר. למרות האבדות הכבדות, מצליחים המצרים לתקוף יחידות מילואים שנמצאות בדרכן לחזית. בגזרה הצפונית, מצליחה פלוגת קומנדו נוספת שככל הנראה נחתה מהים להשמיד מספר כלי רק"ם ולהרוג עשרה חיילים. בסופו של יום המבצע נכשל משום שלא הצליח לעכב בצורה משמעותית את כוחות המילואים. בנוסף, ספרו המצרים כ-750 הרוגים ועוד 350 שבויים.
אוקטובר 1973: המבצע לכיבוש החרמון
כולנו מכירים את המבצע של חטיבת גולני לכיבוש החרמון, אבל למעשה הקרב של גולני הוא חלק ממבצע נועז וגדול יותר שכלל גם את סיירת מטכ"ל ואת חטיבת הצנחנים. החרמון נפל ביום הראשון של המלחמה, והיה ברור שאסור לסיים את הקרבות לפני שמחזירים את ההר לידיים ישראליות. ב-8 באוקטובר, מנסה צה"ל, באמצעות חטיבת גולני, לכבוש בפעם הראשונה את המוצב, ונכשל. 25 חיילים נהרגים, כולל המג"ד, סא"ל דובי דרור. 57 חיילים נוספים נפצעים.
ב-20 בחודש יוצא צה"ל למבצע מחודש, שהפעם מתחיל בהתמקמות של כוח מסיירת מטכ"ל בפיקוד יוני נתניהו בתצפית על ההר. יום לאחר מכן, יוצא כוח מוסק של 625 לוחמי צנחנים, וכובש את המוצב הסורי, שנמצא גבוה יותר מזה הישראלי. במקביל, מטפסים לוחמי חטיבת גולני בכדי לכבוש את מוצב החרמון הישראלי.
לוחמי גולני, שנמצאים בחסרון גובה, נתקלים בהתנגדות עזה ונאלצים להקיז את דמם על כל אבן וסלע. בשלב מסוים מתארגן כוח מהצנחנים לתגבר את כוחות גולני ולתקוף את הסורים מהגב, אך עוד בטרם אלה מגיעים, מצליחים לוחמי גולני לכבוש את המוצב. בעוד שלצנחנים היה הרוג אחד בלבד, אנשי גולני ספגו 55 הרוגים ועשרות פצועים – מה שהעלה ביקורת קשה וטענות על כך שלא ניצלו כמו שצריך את ההישג של הצנחנים ותקפו את הסורים מלמעלה.
אפריל 2002: הקרב בשכם
מדובר בהישג משמעותי של צה"ל, ובאחד הקרבות המוצלחים ביותר שנערכו במסגרת מבצע חומת מגן. אזור בנוי נחשב לאחד מאזורי הלחימה הקשים ביותר, שמאפשר לכוחות שנחשבים לחלשים לפגוע בצורה קשה בצבא סדיר. מאות חמושים התפרסו ברחובות ובסמטאות, כשהם ממלכדים את העיר מרמת המטען הקטן שתלוי על הקיר ועד לרכבי תופת בהם מאות קילוגרמים של חומר נפץ. החשש הגדול לפני מבצע חומת מגן היה שכניסה של לוחמי צה"ל לתוך הערים תסתיים במאות חללים. מתכנני המתקפה, מצדם, הגו תוכנית פשוטה אך גאונית: את העיר שכם יתקפו שני גדודים משני כיוונים שונים, כאשר החיילים ינועו דרך קירות הבתים ובכך ימנעו מנפגעים.
החיסרון היחיד של התכנית? היא לא נראית טוב על מסכי הטלוויזיה. גדוד של חטיבת גולני הסתער על העיר מכיוון מזרח, כשהלוחמים רכובים על אכזריות ולוחמי הנדסה קרבית מנטרלים כמויות אדירות של מטענים. התקדמות זו גרמה למאות חמושים להימלט לחלק המערבי של העיר, לשם נכנסו לוחמי הצנחנים כשהם נעים כאמור דרך קירות הבתים ונלחמים על כל צעד ושעל. בכל פעם חוליה כובשת בית, וכך הם מתקדמים. בניגוד לצפי האבדות, חייל אחד נהרג, כתוצאה מ"אש ידידותית". מנגד, הפלסטינים איבדו 70 חמושים שנהרגו, כמו גם שמונה אזרחים הרוגים. מאות חמושים אחרים נתפסו ונעצרו.
יולי 2007: מבצע דחף
במהלך מלחמת אפגניסטן, הטיל הטליבאן מצור על העיר סנגין שבמחוז הלמנד, אזור שהיה תחת שליטת הצבא הבריטי. העיר ממוקמת במה שנקרא "המתחם הירוק": אזור גידולי האופיום, שמכניסים לא מעט כסף לתושבי האזור, ומהם ללוחמי הטליבאן. יותר משנה נמשך המצור של אנשי הטאליבן, עד שהעיר מכונה על ידי החיילים הבריטים "סנגינגרד", מלשון "סטלינגרד". לאחר שהמצב מחמיר, מחליט הצבא הבריטי לצאת ללחימה בעיר ולהפיל את המצור על העיר ועל הבסיס שממוקם בסמיכות אליה.
200 צנחנים בריטים מונחתים בעיר ונכנסים ללחימה קשה בשטח בנוי, כשהם סופגים מכל עבר אש כבדה של מקלעים, RPG וכמובן מטעני צד. הם עוברים מבית לבית ומצליחים להתגבר על המארבים שמציבים להם לוחמי הטליבאן. עשרה לוחמי טליבאן נהרגים ועשרות נמלטים, מה ששובר את המצור. אך המבצע מצליח חלקית משום שהם חוזרים אל העיר בתוך זמן קצר. בשל המצב שנוצר, נאלצים בנאט"ו לצאת למבצע נוסף, שרק בסיומו נשבר סופית המצור על סנגין.