השבוע הודיעו מנהלת חומה במשרד הביטחון וחברת רפאל כי מערכת כיפת ברזל סיימה בהצלחה סדרת ניסויים, שמסמנת למעשה השלמה של שיפורים המאפשרים למערכת להתמודד עם איומים רבים ומגוונים.
מערכת כיפת ברזל הצליחה להתמודד עם מספר גדול של טילים ורקטות ובנוסף, גם בלמה מתקפת כטב"מים (כלי טיס בלתי מאוישים). דבר הניסוי מתפרסם רק זמן קצר אחרי שאיראן שגרה מתקפה משולבת לעבר סעודיה, ולא בפעם הראשונה.
בישראל, כמו שזה נראה, עוקבים בדריכות אחר המלחמה שמנהלים הסעודים ומכינים את המערכות לאיום הגובר, כמו גם ליכולות עתידיות שהאיראנים צועדים לעברן בקצב גבוה.
בסוף השבוע שעבר, פרסמנו כאן ב-mako כתבה נרחבת על האיום האיראני כפי שהוא בא לידי ביטוי במלחמה שסעודיה מנהלת בתימן ובמתקפות נגד הממלכה הסעודית, שיצאו גם מאיראן עצמה.
כבר למעלה משני עשורים שטהרן משקיעה מיליארדים בפיתוח של מערך התקפי הכולל שילוב של רקטות, טילים מסוגים שונים ומטוסים ללא טייס, בהם גם כאלה שמוגדרים כחימוש 'משוטט' או 'כטב"מ מתאבד'.
השילוב של האמל"ח הזה שתוקף בגבהים, במהירויות ובדרכים שונות, מאתגר מאוד את מערכות ההגנה האווירית שצריכות להתמודד עם כמה סוגים שונים של איומים במקביל, כמו גם עם היכולות הטכנולוגיות.
היעד החדש ואיך יעמדו בו
יש לציין שכבר בשנת 2016 החלו בצה"ל וארגוני הביון לעקוב בדאגה אחרי פיתוחים איראנים, בדגש על כניסה לשירות של חימוש משוטט וכמובן שדרוג של מערך הטילים.
מתקפת טילים של האיראנים על יעדי דאע"ש בשנת 2018 ובעיקר המתקפה המשולבת של טילים וכטב"מים מתאבדים על סעודיה בשנת 2019 היו תמרור אדום בוהק, שהבהיר למערכת הביטחון בישראל שיש לפתח בהקדם מענה טכנולוגי לאיומים.
חיל האוויר היה הגוף הראשון שביצע עבודת מטה והחל להוביל צוותי חשיבה ולמעשה את התהליך כולו, בהנחיה של מפקד החיל, אלוף עמיקם נורקין.
במסגרת הפנימית של מערך ההגנה האווירית בוצעו שינויים גדולים בהגדרות המערכת והפעלת המערך. כחלק מהתהליך, האלוף נורקין הוציא הנחייה מאתגרת, לפיה יעד אחוזי היירוט יהיה מאה אחוז. אחוז ההצלחה של היירוטים היה פורץ דרך עוד קודם אך מאה אחוז נשמע כמטרה מוגזמת. אולם לטענת קצינים במערך, מדובר ביעד בר השגה.
כדי לעמוד ביעד, צה"ל בשיתוף התעשיות הביטחוניות – רפאל מפתחת כיפת ברזל, אלתא של התעשייה האווירית המפתחת את מכ"ם ה-MMR וחברת 'אמפרסט' מפתחת מערכת השליטה ובקרה - עובד על הגדלת סד"כ הסוללות, כמו גם שדרוג קבוע של היכולות. בימים אלה עובדים על שדרוגים נוספים לאיומים עתידיים.
מדובר בסדרה של ניסויים שנערכו במהלך החודשים האחרונים, המשך לניסויים דומים שנערכו במסגרת חיל הים וחיל האוויר. בקרוב, מערך ההגנה האווירי יקלוט את היכולות החדשות בסוללות כיפת ברזל מבצעיות.
"אנחנו לא מחכים לראות מה קורה בצד השני ואיך האויב מפתח את המערכות שלו", ציין תא"ל (מיל) פיני יונגמן, ראש חטיבת מערכות הגנה אווירית ברפאל, בהודעה רשמית. "אנחנו מעריכים מה הולך להיות קדימה ומביאים את יכולות המערכת להקדים את האויב".
לאחר ההודעה על הניסוי האחרון, ניתן לומר שחלק מעבודת המטה אותה הוביל חיל האוויר בשיתוף התעשיות הביטחוניות, כללה גם שיפורים טכנולוגיים המאפשרים לסוללות כיפת ברזל להתמודד עם מספר גדול יותר של איומים.
ההערכות המודיעיניות הן כי מתקפה איראנית, של חיזבאללה ועל פי תרחישים רבים גם סוריה, תכלול בתוכה ירי מאסיבי של רקטות לטווחים קצרים ובינוניים, טילים ומטוסים ללא טייס, מהם רבים שיהיו חמושים ומתאבדים.
כל איום כזה נע במהירות שונה, טס בגובה אחר וצולל באופן שונה לעבר המטרה, שיכולה להיות סוללת כיפת הברזל או מתקן אסטרטגי כלשהו. מה שהוצג בניסוי הביטחוני השבוע בארץ הוא יכולת להוציא בשיגור אחד מספר טילים מיירטים, שכל אחד מהם יודע להתמודד עם איום אחר – כטב"מ, טיל וכדומה – על פי הנחייה של המערכת.
מערך ההגנה האווירי הרב שכבתי של ישראל יהיה חייב להגן על הנכסים האסטרטגיים של המדינה בהם מתקנים רגישים, בסיסים של חיל האוויר ועוד.
המעקב אחר כיפת ברזל
חשוב לציין שגם בצד השני, האיראני, יש מי שצופה לכיוון ישראל ומפיק לקחים. גורמים איראנים נמצאים בקשר ישיר עם עזה, דרכם הם מנסים ללמוד את סוללות כיפות ברזל וגם לאתגר אותה. בישראל מודעים לזה.
לאחרונה נתפס על ידי שב"כ וגופי הביטחון אזרח ישראלי, בדואי מהדרום שחלק ממשפחתו פלסטינית מעזה, בחשד שבין היתר צילם עבור ארגוני הטרור ברצועה סוללות כיפת ברזל שהוצבו ברחבי הארץ.
בהמשך לכך ואולי כחלק מכל מלחמת המוחות, האיראנים מפתחים עוד ועוד אמל"ח מתקדם. כל פיתוח שכזה דורש עדכון של סוללות ההגנה האווירית. אם לשפוט על פי יכולות המודיעין שישראל מפגינה בעזה, סוריה ואיראן עצמה, סביר להניח שעדכונים כאלה מפותחים על בסיס קבוע.
לסיום חשוב להדגיש נקודה נוספת, למרות הנתונים המרשימים. טועה מי שחשוב שטילים וכטב"מים נוספים לא יפלו על הערים והיישובים בישראל בזמן מלחמה. למרות ההשקעה האדירה בתחום, לא מדובר בהגנה עד אין סוף ותמיד יהיו הטילים שיצליחו לחדור את שכבת המיירטים.
בנוסף, לישראל כמות סוללות מוגבלת ובזמן מלחמה הן יגנו על מקומות ובסיסים אסטרטגיים. כנראה גם על חלק מהאזורים המיושבים.
לכן, כאשר צה"ל מדבר על ירי של 2,000 רקטות וטילים שיפלו על ישראל בכל יום של לחימה, אזרחי המדינה צריכים להיות מוכנים לכך שתעבור עליהם תקופה קשה, במהלכה יפלו על שטחים אזרחיים הרבה מאוד רקטות וטילים.