בשבוע שעבר, כאשר עדן אטיאס נדקר באוטובוס בעפולה בזמן שישן, כאן בארץ, היה ברור לכולם שמדובר באירוע חריג ושהקורבן כאן הוא ללא ספק בצד הישראלי. אלא שבתקשורת העולמית, לא ממש התרגשו מהאירוע הזה, לפחות לא מהצד הישראלי שלו.
כבר ביום בו נדקר אטיאס, הועלה לאתר "TrendingCentral" מאמר דעה על האופן שבו התקשורת העולמית סיקרה את האירוע. המאמר שהופץ באופן ויראלי בצורה מרשימה ברשת כולה מציג תמונת מצב עגומה לפיה כמעט אף אחד מהאתרים הגדולים לא סיקר את האירוע והיחיד שסיקר, סיקר אותה באור ביקורתי כלפי ישראל. בכתיבת המאמר, הכותב ערך השוואה בין אירוע זה לאירוע שבו נער פלסטיני נפצע מזריקת אבנים או נעצר. על פי ההשוואה שלו, במקרה כזה, התקשורת העולמית תגעש סבב האירוע, לרב בגלל סבב המהומות שיפיץ אירוע כזה בשטחים. הציבור הישראלי, יש לזכור, כואב את כאבו גם בלי להשליך אבנים ולהצית צמיגים.
הכותב סקר את האתרים SkyNews, BBC, הטלגרף, הגארדיאן, האינדפנדט והדיילי מייל הבריטי. מבין כל אלו, היחיד שנתן נפח סיקור כלשהו לאירוע היה הגארדיאן ששיבץ את הסיפור ברכיב השלישי שלו במדור חדשות מהעולם, גם אז, היה מדובר בהעתק מדויק של הידיעה שהפיצה סוכנות הידיעות רויטרס בנושא, כזו שמאשימה את ישראל בתקיפה, כמובן בתוספת נתונים מבית היוצר של ארגון "בצלם" על מספר האסירים הפלסטינים שמוחזקים היום בבתי הכלא בישראל.
כדי להפריך את הסברה כי מדובר באירוע איזוטרי שלא שווה סיקור נרחב באמצעי תקשורת עולמיים, הכותב מביא דוגמא לאירוע דומה של חייל בריטי שנרצח על ידי מתנקש מוסלמי ברחובות לונדון בעת שהיה בחופשה. במקרה הזה, שהוא מעורר הלם באותו האופן כמו באירוע המצע של עדן אטיאס, הכותרות על רצח בלב לונדון הדהדו בעולם כולו.
"קורבן ישראלי בפעולת טרור הוא רק הערת שוליים"
אחד מכלי התקשורת שהכותב לא התייחס אליהם, היה הניו יורק טיימס שהתעלם מהאירוע בצורה בוטה הרבה יותר מכל השאר, כאשר הכותרת הראשית באתר הייתה – "תקיפת ישראלי מחריפה את הלחץ על הפלסטינים". לכותרת הזו התייחס האתר "HonestReporting" שפועל להגנה על ישראל מסיקור בלתי מאוזן. מתחת לכותרת, כך מסביר הכותב באתר, בחרו בניו יורק טיימס לשים את תמונתה של אמו של המחבל שאחראי לדקירתו של אטיאס, כאשר היא מקוננת על מעצרו של בנה על ידי השלטונות הישראלים, בגין חשד לביצוע רצח. למען הסר ספק, לא הועלתה לכתבה תמונתו של אטיאס וגם לא תמונת אמו המבכה על מות בנה. גם תמונתו של מושב האוטובוס מגואל בדמו של אטיאס נפקדה מהכתבה.
"בעיני הניו יורק טיימס", כך כותב סיימון פלוסקר, "קורבן ישראלי בפעולת טרור הוא רק הערת שוליים בנרטיב הסבל החד צדדי של הפלסטינים וכמובן שהישראלים הם אלו האחראים לסבל הזה". עוד הוסיף וכתב, "בעוד שמדובר בטרוריסט פלסטיני שנשא את הסכין בתקיפה הזו", מסביר הכותב, "אפשר לסמוך על הניו יורק טיימס שייקח סכין משלו ויסובב אותו בגב של המדינה היהודית".
בעקבות פרסום המאמר שהועלה לעמוד הפייסבוק של הניו יורק טיימס, ענתה המנהלת של השלוחה של העיתון בירושלים כי היה צורך בהוספת תמונתו של הקורבן לאתר בכדי לאזן את אופי הסיקור. עוד ציינה כי בחירת התמונה הראשית היא אחד החלקים הכי טריקיים שיש בסיקור הוגן ומאוזן. ולמרות זאת, הכותב מעדכן כי למרות התגובה המהירה של הניו יורק טיימס, תמונתו של אטיאס עדיין נפקדת מהכתבה על האירוע. בסיכומו של המאמר, הוא קורא לגולשים להמשיך לשלוח פניות בנושא לניו יורק טיימס.
שני המאמרים הללו שהופצו באמצעות רשתות חברתיות היו למעשה הקולות הכי חזקים שנשמעו ברשת סביב האירוע הזה. יתכן שאמצעי התקשורת הגדולים לא באמת משקפים את דעת הקהל העולמית, אבל את זה יהיה קשה להוכיח.
מול הנתונים האלו, גופי ההסברה הישראלים ידרשו ללמוד את אירוע עדן אטיאס, אולי תוך למידה על מאמצי ההסברה הפלסטיניים, ולעשות שיעורי בית כדי לראות איך תמונת המצב בישראל תסופר באופן מאוזן יותר.