בפעם השנייה תוך כמה חודשים צה"ל רואה חולית מחבלים על הכוונת ולא יורה על מנת להרוג. כך היה גם בסבב הקודם בגבול לבנון עם אירוע הפצועים המדומים. למרות המצב הקשה של חיזבאללה והאיראנים, עושה רושם שדווקא ישראל היא הצד המורתע וזה עוד עלול להוביל למלחמה.

כמו שזה נראה, לפחות על פי ההצהרות היום (שלישי), צה"ל בהוראת הדרג המדיני הביא לשטח פעולה שכל מטרתה לתת לחיזבאללה את התירוץ לעצור את הסבב הנוכחי ולהגיד "הגבנו".

אבל אחרי שצה"ל כבר הפיק אירוע של פצועים מדומים כדי לא להגיע להסלמה בפעם הקודמת, נראה שהפעם חיזבאללה מריח דם ופחד. זו עשויה להיות הסיבה לכך שהם לא משתתפים במשחק של צה"ל ואומרים "עוד לא הגבנו".

במזרח התיכון חוקי המשחק הם שאסור לך להסתמן כחלש והססן. מי שנתפס ככזה הופך לקורבן מדמם בים שורץ כרישים.

בישראל לא רוצים להיכנס למלחמה ובצדק, בטח בזמן משבר הקורונה. אבל צבא צריך להיות קטלני ויצירתי, פה בדיוק נמדדים המפקדים. הם היו אמורים להביא לדרג המדיני והמחליט את הפתרון שכולל חיסול מחבלים שמנסים לחדור לישראל.

זה לא אומר שאי אפשר היה לתחום את יום הקרב הזה כך שלא יביא למלחמה, תוך התחשבות במשתנים האזוריים. אבל כדי להגן על עצמך מבלי להיות חלש, צריך להיות מוכן גם לאפשרות שמלחמה תפרוץ. החשש הזה לא יכול לנהל את העניינים.

בניגוד לפעולה יזומה, כמו הריגת פעיל של הארגון שיוחסה לישראל והובילה למתיחות הנוכחית, כשארגון טרור שולח חוליית מחבלים להסתער על מוצב צה"ל צריך שיהיה לו ברור שהיא תחוסל.

הרצון לא להסלים את המצב ולהיגרר למלחמה מובן, אבל החשש הוא שתגובת ישראל תיתפס בצד השני כהססנית ובסופו של דבר, היא זו שתוביל לאותה מלחמה לא רצויה.

צעדה של חיזבאללה
"מישהו זוכר מתי נסראללה יצא פעם אחרונה מהבונקר?" | צילום: Salah Malkawi/Getty Images

עם כל הכבוד לחיזבאללה שאין לזלזל בו, מישהו זוכר מתי מנהיגו חסן נסראללה יצא מהבונקר? למרות חיסולים לאורך השנים של דמויות מפתח כמו עימאד מורנייה ותקיפות רבות שיוחסו לישראל, הארגון לא חידש את ירי הרקטות לישראל.

חיזבאללה זוכר שישראל יכולה להיות קטלנית, רק שבשנים האחרונות היא יוצרת רושם מסוכן של רפיסות. חשוב להדגיש שצה"ל בהחלט צריך לעשות הכל כדי לא להיגרר למלחמה מיותרת ואין צורך לנצל אירוע טקטי נקודתי בגבול כדי לפתוח במבצע יומרני למיגור חיזבאללה.

השמדת הארגון היא לא משהו פרקטי ולמבצע צבאי יש גם משמעויות כלכליות בזמן הבוער הזה. לכן, המשימה של צה"ל למצוא את הפתרון היצירתי שישלב בין ניהול סיכונים לשמירה על ההרתעה, בשאיפה שלא להיגרר למלחמה.

מה בדיוק לעשות? זה כבר המקום של אנשי המקצוע, המפקדים. כרגע, צה"ל לא עמד במשימה הזאת ויש לקוות שהכישלון הנקודתי הזה, לא יובל בסוף למלחמה לא רצויה.

מתיחות בצפון, הר דב, צה
עשן בהר דב. הרצון לא להיגרר מובן אך התוצאה רעה לישראל