רועה גרמני בצבא (צילום: במחנה)
מדהים כמה היצורים על ארבע מוכנים להקריב | צילום: במחנה

מסלול ההכשרה של הכלבים בשירות הביטחון בישראל מתחיל עוד בהיותם גורים, קצת כמו פנימייה צבאית. חלק מהכלבלבים מיובאים ממדינות שונות בחו"ל, כמו הולנד וגרמניה, ואחרים גדלים בכלביות מיוחדות ברחבי הארץ. החל משנת 2009, רבים מהכלבים בשירות חיל האוויר נולדים בגורייה שבבסיס חצור, ולאחר מספר חודשים הם מתחילים בקורס אילוף שנמשך כשנה וחצי. "קורס האילוף דורש מהכלב הרבה משמעת ועבודה קשה, ורק רבע מהגורים נמצאים מתאימים לשירות בחיל האוויר", מגלה רב"ט פיסו. "אחרי אילוף בסיסי, הכלבים עוברים קורס גישוש ביחידה שנמשך כחמישה חודשים ואחריו הם מוכשרים להגנת מחנות".

גם ביחידת הכלבנים עוקץ פוגשים הלוחמים את חבריהם המכשכשים לשירות רק לאחר יותר משנה במסלול. הכלבים עוברים אילוף בסיסי על ידי מאלפים מקצועיים ולאחר מכן חוברים לחיילים ומחולקים למגמות השונות כמו תקיפה, גישוש ורדיפה ואמל"ח.  

לאור הביקוש הגובר לכלבי עבודה במערכת הביטחון, הוחלט במשרד לביטחון הפנים ובמשטרת ישראל להקים כלבייה בכפר הנוער "מנוף". החל משנת 2006, הנערים בפנימייה מאמנים את הגורים במסגרת מגמת הכלבנות לכיתות י"א־י"ב, בליווי גורמים מהמשטרה והשב"ס. בתום כל שלב בהכשרת הגורים, שנמשכת כשנה, נערכת בחינה של ביצועיהם על ידי מומחים של משטרת ישראל ושירות בתי־הסוהר.

גם במערך הכיבוי וההצלה גילו את היתרונות של ההולכים על ארבע. מלבד כלבים המוכשרים לחילוץ מהריסות, לפני שלושה חודשים הוחלט להכניס לשירות גור רועה גרמני, שישמש לחקירת אירועי הצתה. "לוחם אש מהתחנה האזורית גליל עליון צמוד לכלב 24 שעות ודואג לאילופו", מספר דובר מחוז צפון של המערך, להב נתן בן שמעול. "אנחנו מכשירים את הכלב לאתר חומרים ונוזלים דליקים, והוא יודע לזהות אם הייתה הצתה מכוונת. בינתיים העסק עובד טוב ואני מקווה שיביאו כלבים נוספים גם לשאר המחוזות".

אז מי הם הכלבים ששומרים עליכם?

רועה בלגי (מלינואה) – כלב היפראקטיבי


רועה גרמני בצבא (צילום: במחנה)
כמו שלא כל חייל יכול לבצע כל משימה, אותו דבר לגבי כלבים | צילום: במחנה

יחידות הבית שלו: עוקץ, חיל האוויר, משטרת ישראל ומג"ב.

על הכלב: בתחילה היה ייעודו של המלינואה לעזור לחוואים ולרועי הצאן לשמור על עדרים גדולים מפני חיות טרף וגנבים. כיום הוא נחשב לאחד מכלבי העבודה הטובים ביותר, הודות למזגו הפעלתני ואהבתו לבעליו.

תפקידים: הגנת מחנות, מרדף, זיהוי סמים וחומרי נפץ.

דיגום: שרירי, פרווה בצבעי בז'־שחור ואף מאורך.

גימלים: כלב בריא בלי בעיות בריאותיות מיוחדות.

יתרונות: הרועה הבלגי נחשב כלב אנרגטי, ממושמע ונאמן. הוא מסוגל להגן על בעליו בחירוף נפש, אפילו במחיר הקרבת חייו.

חסרונות: המלינואה ידוע במרץ הרב שלו, שלעתים יכול להתבטא אפילו בעודף פעלתנות. "אלו כלבים מאוד היפראקטיביים ולכן האדם חייב לדעת איך להשתלט עליו", אומרת רב"ט אלמוג פיסו, המשרתת בגורייה בבסיס חצור. "אם הוא יודע לקרוא את הכלב ולתת לו חיזוקים חיוביים או שליליים במקומות הנכונים, אז באמת שאין כלב יותר טוב ממנו". 

אריה ים: צבא ארצות הברית נעזר במגוון גזעים של כלבים, אך השימוש הנפוץ ביותר הוא במלינואה הבלגי. הם משמשים לתפיסת פושעים נמלטים, לאיתור חשודים ולהתרעה מפני סכנות שאינן נראות לעין. עקבותיו של הכלב האתלטי הגיעו עד המבצע לחיסול אוסאמה בן־לאדן על ידי כוח לוחמי "אריות הים" בצי האמריקאי, לפני כשנתיים. מפרסומים ב-ny-times ובעיתון הסאן הבריטי, נחשפה תמונה שגילתה כלב לוחם, שסייע במבצע המורכב. גזעו של הכלב בתמונה לא ידוע, אך ההשערה היא שמדובר ברועה בלגי אמיץ במיוחד.

רועה גרמני – משמירה ועד חיפוש נעדרים

כלבי עוקץ (צילום: שי בן ארי, "ביבשה")
הלברדור - נחמד מידי בשביל לתקוף, אבל מעולה באיתור מטעני חבלה וסמים | צילום: שי בן ארי, "ביבשה"

יחידות הבית שלו: עוקץ, חיל האוויר, משטרת ישראל, מג"ב ולאחרונה גם במערך הכבאות וההצלה.

על הכלב: כפי שאפשר לנחש משמו, מוצאו של הגזע מגרמניה, אי שם בתחילת המאה ה־20. הגזע קיבל את השם "כלב זאב" מהאנגלים לאחר מלחמת העולם הראשונה. נתיני המלכה אמנם אהבו את הגזע אך שנאו את ארץ מוצאו ולכן החליט איגוד הכלבנות הבריטי לשנות את שמו ל"כלב זאב אלסטי". לאחר מלחמת העולם הראשונה הבינו שהאינטליגנציה הגבוהה שלו, לצד כוחו הגופני, הפכו אותו לכלב המושלם לא רק לרעיית כבשים אלא גם ליחידות הצבא והמשטרה.

תפקידים: משמש בכל תפקיד שבעל ארבע רגליים יכול למלא: שמירה, מרדף, גישוש וחיפוש נעדרים או גופות, איתור אמצעי לחימה וסמים ואפילו חילוץ והצלה.

דיגום: פרווה קצרה בצבעי חום־שחור, אוזניים זקופות וזנב ארוך.

גימלים: הרועה הגרמני ידוע בבעיות אגן חמורות. ממידע המצוי בעמותה לבעיות אורתופדיות בכלבים נמצא כי כ־19 אחוז מהכלבים מגזע זה סובלים מהיפדיספלזיה (בעיית אגן). "אנחנו מכירים את הבעיה הזאת היטב", מסביר רס"ר עופר סיקולר, כלבן במשטרת ישראל. "לפני שאנו מגייסים כלב למשטרה, הוא עובר צילומי אגן כדי להבטיח שמצבו הבריאותי טוב".

יתרונות: בעל סיבולת גבוהה, חזק, ממושמע ואנרגטי. "הרועה הגרמני הוא הכלב האידיאלי", מפרגן רס"ם ידיד עומסי, סגן מפקד יחידת הכלבנים בדרום של משטרת ישראל. "גם לי בבית יש כלבה מסוג זה. אלו כלבים טובים וממושמעים בעלי יכולות פיזיות מדהימות. הרועה הגרמני מסוגל לעשות הכול ומתאים לכל תפקיד שהוא יידרש אליו".

גרמני ישראלי: הרועה הגרמני נחשב לאחד הגזעים הפופולריים בישראל. לפי סקר שנערך על ידי מכון רותם למחקרי שוק, זכה "כלב הזאב" בתואר הכלב הישראלי ביותר, לאחר שקיבל את אחוז המצביעים הגבוה ביותר.

לברדור-רטריבר – נחמד מדי בשביל להיות כלב תקיפה

_OBJ

יחידות הבית שלו: משטרת ישראל ומג"ב

על הכלב: מקורו של הכלב החברותי הוא מניופאונדלנד, קנדה. תפקידו המקורי של בעל החיים חובב המים היה לעזור לדייגים, בכך שהחזיר רשתות מנהרות קפואים ומסוכנים. לאחר שנמכר לאנגליה במאה ה־19 הוא אולף ככלב ציד והפך לכלב שעשועים לכל המשפחה.  

תפקידים: זיהוי סמים וחומר נפץ. באזרחות הוא נפוץ ככלב נחייה לעיוורים.

דיגום: פרווה קצרה בצבעים שחור, צהוב או חום, פנים מלאות ואוזניים נפולות.

גימלים: הלברדור נחשב לכלב בריא שמאריך ימים, אך מתאפיין כבעל חרדות נטישה. התסמינים לחרדות אלו הם ניסיונות בריחה, הרס של חפצים, נביחות ויללות בכי חזקות. עם קצת אילוף ואימונים ניתן להתגבר גם על הבעיה הזאת.

יתרונות: כלב רגוע, חכם ובעל מזג טוב לעבודה. "בגלל שמדובר בכלב מסודר ונוח מאוד, פעמים רבות הוא משמש לחיפוש אחר חומרי נפץ", מסביר רס"ם עומסי. "השילוב בין חוש ריח מעולה ועדינות מאפשר לו לסמן את מיקומו של חומר הנפץ ברכות, כך שלא יתפוצץ עליו".

חסרונות: היכולות הפיזיות והאתלטיות של הלברדור נחשבות לפחותות ביחס לכלבי הרועים. בנוסף, אופיו מאוד ידידותי ולכן לרוב אינו משמש ככלב תקיפה.

גיבור לאומי: באסון מגדלי התאומים הציל כלב נחייה מגזע לברדור את חיי בעליו העיוור. מייקל הינגסון עבד בקומה ה־70 במרכז הסחר העולמי בעת שהמטוס הראשון התרסק בעוצמה לתוך הבניין. למזלו של הינגסון, כלב הנחייה שלו רוזל הוביל אותו בביטחה אל מחוץ לאזור המגדלים שקרסו במהירות, בפיגוע בו נספו 2,977 בני־אדם.

יאק טרייר – הכי רשע בכלבייה

יחידות הבית שלו: עוקץ ומשטרת ישראל.

על הכלב: כלבי הטרייר (טרייר ציד גרמני) אולפו באירופה על מנת להתמודד עם בעלי חיים חופרי מאורות כמו שועלים, חולדות וארנבות. משימתם הייתה לעקוב אחרי הטרף למאורתו, להרגו ולשלוף אותו החוצה. עד היום לטריירים יש נטייה טבעית לצוד חיות קטנות ומטרה ננסית בתנועה מעוררת בהם תגובת רדיפה אוטומטית.

דיגום: כלב קטנטן – גובהו נע בין 40-33 ס"מ, פרווה קצרה וראש שטוח.

גימלים: הטרייר בריא בדרך כלל וחי לאורך זמן.

תפקידים: משמש לחיפוש אחר סמים וחומר נפץ.

יתרונות: אמיץ, אמין ונכון לשרת. גודלו אידיאלי לחיפוש במקומות קטנים וצרים כמו מנהרות או בורות.

חסרונות: גודלו הקטן של הכלב לא מתאים לחיפוש בשטח גדול, כיוון שהוא עלול להתעייף וזמן הסריקה שלו יהיה ממושך וארוך. "למרות שהוא קטן ונראה חמוד, זה הכלב הכי רשע בכלבייה", מספר רס"ם עומסי בחיוך. "יש לו ביטחון עצמי ואין לו בעיה להוריד לך את האצבע בביס".

כפפה עם חשיש: רס"ם עומסי מספר שבכלבייה של היחידה שלו יש רק יאק טרייר אחד, אבל הוא אחראי למספר משמעותי של תפיסות. "בתחילת שנת 2013, רכב בילוש עצר רכב חשוד והנהג ברח", הוא מספר. "הבאנו את הטרייר כדי לסרוק את הרכב. הוא נכנס לחלק הצר שבין תא הכפפות והמנוע. במשך כמה זמן יכולתי לראות רק את הרגליים שלו זזות אבל הוא יצא משם עם שתי כפפות מלאות חשיש. בלעדיו אין מצב שהיינו
מוצאים את זה". 

עמוד הפייסבוק של במחנה

>> הצצה לאימון של יחידת עוקץ