סוגיית שילוב האוכלוסייה החרדית ואוכלוסיית עולי אתיופיה בצה"ל. במסגרת כנס כנרת השישי לחוקרי צבא – חברה בישראל שנערך אחת לשנתיים והתקיים בשבוע שעבר, הוצג מחקר בנושא של דוקטור אסף מלחי, חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ובמרכז לביטחון ודמוקרטיה, שמציע פתרון הקשור לצה"ל, אך מתחיל עוד לפני הגיוס אליו.

במחקר שערך בקרב אוכלוסיית החרדים המתגייסים ויוצאי אתיופיה, ניסה ד"ר מלחי למצוא את הפתרון לשילוב מוצלח יותר של אותן אוכלוסיות בשירות. הוא מתבסס על ראיונות של עשרות מתגייסים ומשתחררים, לצד עבודה משותפת עם רבנים, אנשי צבא ומומחים בתחום.

"הצבא יכול להוות קרש קפיצה גדול ואיכותי לאוכלוסיות מוחלשות כמו יוצאי אתיופיה והחברה החרדית", טוען ד"ר מלחי בשיחה עם mako. "מדובר בשתי קבוצות שהדומה ביניהן הוא שהן מאוד מובדלות ומאובחנות בתוך החברה הישראלית. ניסיתי לחקור את מידת הציפיות מהצבא שיש לאותן האוכלוסיות, ולהשוות בין התועלת האישית לבין השליחות הלאומית".

"מי שלא מגיע מוכן - בבעיה"

במחקר, מוסבר כי רוב החרדים שמתנדבים להצטרף לשורות צה"ל, מתגייסים בגיל מאוחר, כאשר רובם כבר נשואים או עם ילדים. "הם לא מתגייסים כי יש להם חוזה חברתי מול המדינה", למד מלחי. "הם מתגייסים מתוך שיקול רציונלי ולא כי חשובה להם ההשתלבות בחברה".

לדבריי החוקר, "מה שקורה בפועל הוא מרתק - התהליך פורץ אצל החרדים אחרי השירות הצבאי, במיוחד אלה שהלכו מסלולים קרביים ויחידות לוחמות, ויוצאים עם מטען מיני-פטריוטי. הם מבינים פתאום שהם בצבא למען מטרה. הם מקבלים כרטיס כניסה לחברה הישראלית".

דוקטור מלחי מציין שבשונה מהחברה החרדית, לאוכלוסיית יוצאי אתיופיה יש רצון גדול להשתלב יותר בחברה. "גם יוצאי אתיופיה שלא חוו באופן אישי אפליה או גזענות, מופלים לרעה כעדה שלמה במציאות הישראלית. מבחינת לא מעט מהם, הצבא זו ההזדמנות האחרונה לקבל יחס הוגן ושוויון הזדמנויות מהחברה הישראלית".

אדם חרדי עומד ליד חיילים (צילום: By Dafna A.meron, shutterstock)
"חרדים מבינים פתאום שהם בצבא למען מטרה" | צילום: By Dafna A.meron, shutterstock

לשאלה מי תורם יותר, בני אותן אוכלוסיות לצבא או הצבא להם, השיב החוקר: "תלוי מה המקום ממנו אתה נכנס לצבא. אם אתה נכנס לצה"ל עם כישורים חברתיים, וקשרים מחוץ לקהילה ממנה הגעת - סביר להניח שתפיק מצה"ל תועלת גדולה. אם אתה מגיע ממקום מוחלש, אתה אפילו עלול להינזק. אם נסתכל על נתונים, הגיוס לא תמיד מצליח. נתוני הכליאה והעריקות של יוצאי אתיופיה גבוהים יותר מאשר באוכלוסייה הכללית".

יש לציין כי במשך השנים יצאו לא מעט קצינים ולוחמים מעוטרים מהעדה האתיופית, אך לצידם ישנם רבים שהמפגש שלהם עם הצבא הרבה פחות מוצלח.

במחקרו, ד"ר אסף מלחי הגיע למסקנה שצעירים מאוכלוסיות מוחלשות בעלי "רישות חברתי" ואמון באנשים שונים, בעלי סיכויים גבוהים יותר להצליח בשירות הצבאי וכתוצאה מכך להשתלב בחברה הישראלית. "מי שלא מגיע מוכן, נמצא בסיטואציה בעייתית. אין להם מספיק מידע על הצבא והם מגיעים עם ציפיות לא הגיוניות שאי אפשר לעמוד בהן - מה שגורם לכישלון", מוסיף ד"ר מלחי.

החוקר סבור שהפתרון להשתלבות טובה יותר של אוכלוסיות מוחלשות בשירות הצבאי, נמצא בתוכניות הכנה לצבא, כמו שנת שירות ומכינות קדם צבאיות. "לקבוצות המיוחדות ההכנה לצבא היא קריטית. הם זקוקים לזה - לצאת מתוך הבועה החברתית, לפתח ערוצים חברתיים. מסלולי המכינות הקדם צבאיות ושנות השירות ממש קריטיים לאותן אוכלוסיות - להתחיל להיפתח לעולם החיצון עוד לפני השירות הצבאי. זה יכול להיות משנה חיים".

ד''ר אסף מלחי (צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה)
ד"ר אסף מלחי | צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה