במרץ שנה שעברה התרחש האירוע הכי קטלני וכואב שחוו הכוחות הבריטיים על אדמת אפגניסטן. רכב סיור של הצבא הבריטי עלה על מטען צד במהלך סיור. כתוצאה מהפיצוץ, נגרמו עוד אינספור פיצוצי משנה של כל חומר הנפץ והתחמושת שהיו ברכב. כל יושבי הרכב, שמנה שישה לוחמים, מצאו את מותם בתקרית שתיזכר כבכייה לדורות. כעת, שנה וחצי לאחר מכן, הורי החיילים שומעים ממקור ראשון את כל העדויות של אלו שראו את רגעיהם האחרונים בתחקיר שעורך הצבא בנושא.
אתמול, הובאו לבית המשפט אוקספור קורונר החיילים שהיו עדים לאירוע, קצין המבצעים של הכח, קצין המודיעין ודמויות נוספת ששפכו אור על האירוע הקשה הזה. אחד הפרטים הכי מדהימים שחשפו, הוא השינוי הפתאומי שהביא למותו של אחד מהנוכחים ברכב – כריסטופר קרשאו.
כריסטופר בכלל לא היה אחור להיות חלק מהסיור, כך מספרים כל העדים. לדבריהם, מי שהיה משובץ לאותו הסיור היה בכלל חייל אחר. "טוראי באטלר שובץ להיות הנהג של הסיור הזה, אבל כשהסיור יצא לדרך, הוא בדיוק יצא מהמקלחת", אמר לחוקר חייל שהיה ברכב השני באותו הסיור. אותו החייל ממשיך לתאר את אותו סיור ארור שהסתיים חמש דקות אחרי שהוא החל כאשר נשמע פיצוץ עז והרכב כולו הזדעזע. "בערך 20 מטר לפנינו הייתה פטריית אש ענקית שהפיצה ניצוצות לגובה של יותר מ-30 מטר. עצרתי והבטתי בפטריית האש, לא לחלוטין הבנתי מה אני רואה". חייל אחר שהיה ברכב מתאר את המחזה גם הוא – "יכולתי לשמוע תחמושת מתפוצצת כתוצאה מרמות האש שהיו שם. אני מאמין שאף אחד ברכב לא היה בחיים או שרד את עוצמת הפיצוץ". אף אחד לא ציפה שיהיה משהו חריג במהלך אותו הסיור. בתצהיר שמסר קצין המודיעין בחקירה, הוא ציין שלא היו התראות על איומים מסוימים באותו היום.
כוח החילוץ מספר שגם לאחר שפינה ציר גישה בטוח אל הרכב השרוף, עדיין נשמעו מתוכו פיצוצים של התחמושת שהמשיכה להתפוצץ כתוצאה מרמות החום שהיו ברכב בשעת הפעלת מטען הצד.
>> נושמים צבא? לסיפורים הכי מעניינים, הצטרפו לפייסבוק של פז"ם
בעבור משפחתו של כריסטופר, לא מדובר בפרט שלא סופר להם בעבר, אלא שהפעם נשאלו גם השאלות הקשות, כמו – למה הנהג התורן לא היה בכוננות לסיור הזה ושהה במקלחת, מה עמד מאחורי התזמון לסיור הזה שנערך מיד לאחר סופת חול כשתנאי הראות עדיין לא היו מיטביים, האם המיגון של רכב הסיור היה מספיק, כמה סבלו יושבי הרכב ברגעיהם האחרונים ושאלות קשות נוספות. בראיון ל"Telegraph&Argus" מישל משתפת בתחושותיה נוכח הפרטים שנחשפו בבית המשפט. "מהמידע שקיבלתי במהלך התשאול, אני מבינה שזה היה לחלוטין עניין של מזל שכריס הצטרף למשימה. אני עדיין נאבקת בזה, אבל מאוד אוהבת אותו על שהוא עשה את זה בשביל חברים שלו. אני גאה בו על הנכונות שלו להיקרא לדגל". אביו מספר כי זוהי דמותו של כריס, אותה הוא ירש מסבו שהיה חייל גם הוא.
כל פרטי האירוע עוד רחוקים להתברר עד סופם, והחקירה עוד נמשכת. מה שברור הוא שהרבה מהם יישארו כתעלומה לנצח.
סיפורו של כריסטופר מתווסף לסיפורם של עוד עשרות חיילים שהחליפו את חבריהם בשמירה או במארב ולמעשה הלכו אל עבר מותם. סיפורים שכאלו קיבלו מקום של כבוד בספרות ובקולנוע בסרטים כמו "שיער" וספרים כמו "אם יש גן עדן" (עליו בוסס מאוחר יותר הסרט "בופור").