ההיסטוריה זוכרת בעיקר את הלוחמים הגברים, אבל לא חסרות גם נשים שעסקו במלאכה הקשה ויצרו לעצמן מוניטין שמחזיק כבר עשרות ואפילו מאות שנים. לפניכם שש נציגות של המין היפה - שכנראה היו מנצחות אתכם בקרב, ובסטייל.
ז'אן דארק: מפורסמת כבר 600 שנה
אין אדם שלא מכיר את "הבתולה מאורליאן", הישג מרשים בהתחשב בעובדה שחלפו כמעט 600 שנים מאז מותה. הכינוי שלה, אגב, נובע מכך שנשבעה לשמור על בתוליה עד שהאל יחליט אחרת. האם זאת הסיבה שהפכה למצביאה כה מוצלחת? לא ברור. בכל מקרה, מסופר עליה שהשתתפה בקרבות ואף פיקדה על כוחות בצבא של מלך צרפת שארל השביעי כשהייתה בת שבע עשרה בלבד. עם שריון ובגדים גבריים שהסתירו את נשיותה, היא הצליחה לשחרר את אורליאן מהמצור האנגלי. בהמשך נשבתה והועלתה למשפט בגין קשרים עם השטן והאשמות הגיוניות נוספות. את חייה סיימה על המוקד – לא לפני שניסתה לברוח מהמגדל שבו הוחזקה לפני המשפט, כיאה ללוחמת עשויה ללא חת. 500 שנה אחרי מותה הוכרזה ז'אן דארק כקדושה.
דבורה הנביאה: הייצוג התנ"כי
גם בתקופת התנ"ך לא חסרו לעם ישראל אויבים. דבורה הנביאה הייתה זאת שהחליטה להכריז מלחמה על מלך חצור, שיזם פרעות כנגד עמה. למרות ששפטה את הארץ בשותפות עם שופט גבר, ברק בן אבינעם, היא זאת שיזמה וארגנה את המלחמה כנגד סיסרא והמלך יבין. בקרב העם, כך מספרים בבדיחות, אמרו שהיא הייתה השופטת – והוא היה השפוט. בשירת דבורה הגבורה הנשית מהוללת, וזאת על אחת כמה וכמה כאשר מי שבסופו של דבר רצחה בפועל את סיסרא הייתה גם כן אישה, יעל. גם במקרה שלה, אין ספק שאם הייתה חיה בתקופתנו – הייתה מתגייסת לפחות לקרקל.
חנה סנש: שבה לנקום בנאצים
סנש הייתה לוחמת בנפשה. עוד לפני שהצטרפה לצבא הבריטי, נאלצה להיאבק נגד אנטישמיות, מה שכנראה חישל אותה להמשך חייה, שהסתיימו למרבה הצער בגיל 23. בשנת 1943, שנה לפני מותה, הצטרפה לצנחנים הבריטים במאבקם נגד הנאצים, ליחידה שמטרתה הייתה לצנוח באדמות אירופה במסגרת המלחמה. ב-1944 צנחה בקרואטיה והצטרפה לקבוצה של פרטיזנים. בהמשך אותה שנה עברה את הגבול להונגריה, מולדתה. שם נעצרה חנה סנש על ידי חיילים מקומיים. היא הועמדה לדין באשמת בגידה במולדת והוצאה להורג באותה שנה.
שרה גיבורת ניל"י: לא חשפה סודות
הייתה מראשי ארגון ניל"י, נצח ישראל לא ישקר, שהפעיל רשת מרגלים אשר פעלה נגד השליטים הטורקים בארץ בתקופת מלחמת העולם הראשונה. למאבק הזה הצטרפה שרה אהרונסון אחרי שחזתה במעשי הרצח של הטורקים נגד הארמנים, עמם הזדהתה. ב-1917, אחרי שאחיה עבר למצרים, ניהלה אהרונסון את הארגון כמעט לבדה. בערב סוכות באותה שנה הצליחו הטורקים, אחרי שאיתרו יונת דואר, לתפוס אותה. היא עברה עינויים מספר ימים, אך כיאה לגיבורה אמיתית לא חשפה את הסודות שידעה. אחרי שגילתה שככל הנראה תיתלה – החליטה אהרונסון לשים קץ לחייה. זאת, באמצעות אקדח שהוחבא בבית אחיה, אליו קיבלה אישור להגיע כדי להתקלח ולקחת בגדים. כיום היא מונצחת בביתה שבזיכרון יעקב.
קליאופטרה: שליטה בת 18
תיאה פילופטור הייתה אישה חזקה, כך מספרים. אחרי מות אביה דחקה את אחיה הגברים הצידה והשתלטה על השלטון, בעודה בת 18 בלבד. בגלל כוחה הרב, שכנראה הרתיע לא מעט דברים, מרדו בה אנשי החצר והיא נאלצה לברוח, מכל המקומות בעולם, דווקא לאשקלון. אחיה הקטן הפך לשליט. עם מותו, שאירע בגלל מרד נוסף, חזרה קליאופטרה לשלטון. לפי אחת הגרסאות – היא עשתה זאת דרך המיטה, בעזרתו האדיבה של יוליוס קיסר, ששלט באותה תקופה באזור. אומרים שניסתה לייסד אימפריה באמצעות צבאה ולא רק בזכות מיניותה, ושהטקטיקה הייתה אחת מחוזקותיה.
זהרה לביטוב: הטובה לטיס
לביטוב, שהלכה לעולמה מספר חודשים לאחר קום המדינה, הייתה לוחמת פלמ"ח וטייסת בחיל האוויר, עוד לפני הערות ה"מיידלע" של עזר ויצמן, שניסה להבהיר בשנות ה-90 שמקומן של נשים אינו בקוקפיט. הרזומה המבצעי שלה לא היה מבייש את טובי לוחמינו הגברים. היא השתתפה כחובשת בליל הגשרים שבו פוצצו תשעה גשרים ברחבי הארץ. 14 לוחמים נהרגו בפעולה, ולביטוב נפצעה בעינה. אחרי קורס מ"כים, ולאחר שבעלה נהרג בתקרית מבצעית מצערת, עברה לארה"ב והתחילה ללמוד רפואה. עם פרוץ מלחמת השחרור עזבה את הלימודים ועשתה קורס טיס, כשלאחר מכן מונתה לסגנית מפקד טייסת. באוגוסט 1948 התרסקה במהלך טיסה שגרתית.
מולאן: הסיפור שמאחורי הסרט
גיבורה סינית אמיתית שמצילה את חיי אביה. הסרט המפורסם, שיצא בעשור הקודם, מבוסס על סיפור עם סיני עתיק, לפיו מאחר ואביה לא יכול היה להתגייס למלחמה, התחפשה מולאן לגבר ויצאה במקומו להיאבק במתקפת שבט ההונים. את האימונים היא עוברת במקום אביה, וכשזה מגלה את התחבולה שרקמה, אינו יכול לעשות דבר; אם יסגיר אותה, תוצא מולאן להורג כיוון שעברה על החוק האוסר להתחזות לגבר. מולאן עוברת את האימונים של הגברים, ולמרות שמתקשה פיזית, בסופו של דבר – כמו לוחמת רצינית – מסיימת אותם בהצלחה. זאת, אחרי שהתאמנה גם בלילות, לבדה, על מנת להתחזק. היא גם מצילה את חיי מפקדה, וכמובן גם את אלה של הקיסר, תוך הריגת מפקד צבא האויב בתחבולה מתוחכמת שכוללת ירי זיקוקים. אין מה לומר, חיילת למופת.
>> גם בימינו: התפקידים הכי קרביים לבנות בצה"ל
ז'אן דארק: מפורסמת כבר 600 שנה
אין אדם שלא מכיר את "הבתולה מאורליאן", הישג מרשים בהתחשב בעובדה שחלפו כמעט 600 שנים מאז מותה. הכינוי שלה, אגב, נובע מכך שנשבעה לשמור על בתוליה עד שהאל יחליט אחרת. האם זאת הסיבה שהפכה למצביאה כה מוצלחת? לא ברור. בכל מקרה, מסופר עליה שהשתתפה בקרבות ואף פיקדה על כוחות בצבא של מלך צרפת שארל השביעי כשהייתה בת שבע עשרה בלבד. עם שריון ובגדים גבריים שהסתירו את נשיותה, היא הצליחה לשחרר את אורליאן מהמצור האנגלי. בהמשך נשבתה והועלתה למשפט בגין קשרים עם השטן והאשמות הגיוניות נוספות. את חייה סיימה על המוקד – לא לפני שניסתה לברוח מהמגדל שבו הוחזקה לפני המשפט, כיאה ללוחמת עשויה ללא חת. 500 שנה אחרי מותה הוכרזה ז'אן דארק כקדושה.
דבורה הנביאה: הייצוג התנ"כי
גם בתקופת התנ"ך לא חסרו לעם ישראל אויבים. דבורה הנביאה הייתה זאת שהחליטה להכריז מלחמה על מלך חצור, שיזם פרעות כנגד עמה. למרות ששפטה את הארץ בשותפות עם שופט גבר, ברק בן אבינעם, היא זאת שיזמה וארגנה את המלחמה כנגד סיסרא והמלך יבין. בקרב העם, כך מספרים בבדיחות, אמרו שהיא הייתה השופטת – והוא היה השפוט. בשירת דבורה הגבורה הנשית מהוללת, וזאת על אחת כמה וכמה כאשר מי שבסופו של דבר רצחה בפועל את סיסרא הייתה גם כן אישה, יעל. גם במקרה שלה, אין ספק שאם הייתה חיה בתקופתנו – הייתה מתגייסת לפחות לקרקל.
חנה סנש: שבה לנקום בנאצים
סנש הייתה לוחמת בנפשה. עוד לפני שהצטרפה לצבא הבריטי, נאלצה להיאבק נגד אנטישמיות, מה שכנראה חישל אותה להמשך חייה, שהסתיימו למרבה הצער בגיל 23. בשנת 1943, שנה לפני מותה, הצטרפה לבריטים במאבקם נגד הנאצים, ליחידה שמטרתה הייתה לצנוח באדמות אירופה במסגרת המלחמה. ב-1944 צנחה בקרואטיה והצטרפה לקבוצה של פרטיזנים. בהמשך אותה שנה עברה את הגבול להונגריה, מולדתה. שם נעצרה חנה סנש על ידי חיילים מקומיים. היא הועמדה לדין באשמת בגידה במולדת והוצאה להורג באותה שנה.
שרה גיבורת ניל"י: לא חשפה סודות
הייתה מראשי ארגון ניל"י, נצח ישראל לא ישקר, שהפעיל רשת מרגלים אשר פעלה נגד השליטים הטורקים בארץ בתקופת מלחמת העולם הראשונה. למאבק הזה הצטרפה שרה אהרונסון אחרי שחזתה במעשי הרצח של הטורקים נגד הארמנים, עמם הזדהתה. ב-1917, אחרי שאחיה עבר למצרים, ניהלה אהרונסון את הארגון כמעט לבדה. בערב סוכות באותה שנה הצליחו הבריטים, אחרי שאיתרו יונת דואר, לתפוס אותה. היא עברה עינויים מספר ימים, אך כיאה לגיבורה אמיתית לא חשפה את הסודות שידעה. אחרי שגילתה שככל הנראה הוחלט לתלותה – החליטה אהרונסון לשים קץ לחייה. זאת, באמצעות אקדח שהוחבא בבית אחיה, אליו קיבלה אישור להגיע כדי להתקלח ולקחת בגדים. כיום היא מונצחת בביתה שבזיכרון יעקב.
קליאופטרה: שליטה בת 18
תיאה פילופטור הייתה אישה חזקה, כך מספרים. אחרי מות אביה דחקה את אחיה הגברים הצידה והשתלטה על השלטון, בעודה בת 18 בלבד. בגלל כוחה הרב, שכנראה הרתיע לא מעט דברים, מרדו בה אנשי החצר והיא נאלצה לברוח, מכל המקומות בעולם, דווקא לאשקלון. אחיה הקטן הפך לשליט. עם מותו, שאירע בגלל מרד נוסף, חזרה קליאופטרה לשלטון. לפי אחת הגרסאות – היא עשתה זאת דרך המיטה, בעזרתו האדיבה של יוליוס קיסר, ששלט באותה תקופה באזור. אומרים שניסתה לייסד אימפריה באמצעות צבאה ולא רק בזכות מיניותה, ושהטקטיקה הייתה אחת מחוזקותיה.
זוהרה לויטוב: הטובה לטיס
לויטוב, שהלכה לעולמה מספר חודשים לאחר קום המדינה, הייתה לוחמת פלמ"ח וטייסת בחיל האוויר הישראלי, עוד לפני הערות ה"מיידלע" של פרס ויצמן, שניסה להבהיר בשנות ה-90 שמקומן של נשים אינו בקוקפיט. הרזומה המבצעי שלה לא היה מבייש את טובי לוחמינו הגברים. היא השתתפה כחובשת בליל הגשרים שבו פוצצו תשעה גשרים ברחבי הארץ. 14 לוחמים נהרגו בפעולה, ולויטוב נפצעה בעינה. אחרי קורס מ"כים, ולאחר שבעלה נהרג בתקרית מבצעית מצערת, עברה לויטוב לארה"ב והתחילה ללמוד רפואה. עם פרוץ מלחמת השחרור עזבה את הלימודים ועשתה קורס טיס, כשלאחר מכן מונתה לסגנית מפקד טייסת. באוגוסט 1948 התרסקה במהלך טיסה שגרתית.
מולאן: הסיפור שמאחורי הסרט
גיבורה סינית אמיתית שמצילה את חיי אביה. הסרט המפורסם, שיצא בעשור הקודם, מבוסס על סיפור עם סיני עתיק, לפיו מאחר ואביה לא יכול היה להתגייס למלחמה, התחפשה מולאן לגבר ויצאה במקומו להיאבק במתקפת שבט ההונים. את האימונים היא עוברת במקום אביה, וכשזה מגלה את התחבולה שרקמה, אינו יכול לעשות דבר; אם יסגיר אותה, תוצא מולאן להורג כיוון שעברה על החוק האוסר להתחזות לגבר. מולאן עוברת את האימונים של הגברים, ולמרות שמתקשה פיזית, בסופו של דבר – כמו לוחמת רצינית – מסיימת אותם בהצלחה. זאת, אחרי שהתאמנה גם בלילות, לבדה, על מנת להתחזק. היא גם מצילה את חיי מפקדה, וכמובן גם את אלה של הקיסר, תוך הריגת מפקד צבא האויב בתחבולה מתוחכמת שכוללת ירי זיקוקים. אין מה לומר, חיילת למופת.