כשהידיעות על חילופי האש ברצועת עזה רק התחילו לזרום ביום ראשון סמוך לשעה 22:00, ללוחמי חטיבת גבעתי היה ברור - זה צו ה-8 שלהם. שלושת גדודי החטיבה הסגולה סיימו רק לפני כחודש תעסוקה מבצעית ארוכה ורוויית אירועים בגבול עזה ומאז שבו פעם אחר פעם לתגבר בגזרה.
עבור הצנחנים שתפסו את מקומם בקו לאחר תקופת אימונים ארוכה שמותאמת בדיוק לגזרת עזה, המפגש עם הטרור פנים אל פנים כבר הפך להרגל בחודש וחצי האחרונים. פעם אחר פעם הם קפצו לגדר וכעת הם יכולים לרשום לעצמם שורת הצלחות מול ניסיונות הטרור.
נוכח בכוננות המבצעית בימים האחרונים, נפגשו לוחמי שתי החטיבות במוצבים, ביישובים ועל הגדר. יחד, הם מהווים כוח משימה מיומן ומנוסה שגם כשנראה שיש רגיעה נותר מוכן ודרוך להפתיע את החמאס הרבה לפני שיפתיע אותנו.
"בשעת ערב מאוחרת אנחנו המפקדים מתחילים להבין שקרה פה אירוע מורכב", משחזר סמל ירין, מ"כ בגדוד "רותם" (גבעתי). "אנחנו באימון חורף בנגב, שמדמה שורת תרחישי לחימה. הוקפצנו פעם אחר פעם לתגבר בגזרת עזה בחודשים האחרונים, וככל שהשעות רצות והתמונה מתבהרת, מתגבשת אצלנו ההבנה שזה המקרה גם הפעם".
"באחת בלילה הפקודה יורדת", ממשיך סמל ירין, "אני רץ למגורים של הלוחמים שלי, מעיר אותם ואוסף את הצוות לתדריך. אני לא אומר הרבה, בעיקר מזכיר להם כמה אני סומך עליהם ושזה בדיוק הרגע שאנחנו מתורגלים אליו - אחרי חודשים ארוכים של פעילות בעזה הצוות יודע לבד בדיוק מה עושים".
"שעה אחר כך, אנחנו כבר מעמיסים את כל הציוד של הפלוגה ומתחילים לנוע לכיוון העוטף", מתאר סמל ירין. "אבל אסור לטעות, המוכנות שלנו ממש לא מסתכמת בקפיצה מהירה - יש הבנה בקרב אנשים גם מהמודיעין שיצא לי לדבר איתם, שעם כל הניסיון והאימונים שלנו אנחנו כוח איכותי שמכיר את הגזרה מעולה ויודע להתמודד עם התרחישים האפשריים בה".
בעוד הצוות של סמל ירין מתחיל להתמקם באחד מהיישובים ומגבש כיתת כוננות, כמה עשרות קילומטרים דרומה משם קרני השמש, שרק זה עתה החלו להפציע, מאירות את אחד הקיבוצים בגזרה. בין הרחובות השקטים אנחנו מוצאים את דרכנו למועדון, שם בחלל הגדול שבקומה השנייה יושבת מחלקה שלמה של גדוד "צבר" (גבעתי) ומעבירה את זמני ההמתנה הרבים בלשפצר את הציוד.
"בראשון בלילה קפצנו לכאן", מספר רב"ט חן מגדוד "צבר", שסיים מסלול לוחם רק לפני כחודש ומתגורר באשקלון. "לא חשבתי שאתייצב מול תרחיש מבצעי כזה כל כך מהר, אבל זה בדיוק מה שלימדו אותנו בהכשרה הארוכה והכל עוד טרי בראש - אני יודע בדיוק מה עושים בכל מצב. מאז שהגענו אנחנו תופסים עמדות, מבצעים פטרולים ומעמידים כיתת כוננות. אנחנו עושים הכל לשמור על הביטחון ביישוב, והמפגש עם התושבים והחיוכים שלהם זה הכל עבורנו".
אולם לפעילות בגזרת עזה יש משמעות עוד הרבה יותר אישית עבור רב"ט חן, משמעות שהתבהרה לו ביתר שאת בערב שני, פחות מיום לאחר שהגיעו לגזרה. "בשעות הערב אני פותח את הטלפון, רואה את זה ומבין מיד", הוא מספר. "יש וידאו בחדשות בו רואים מרכז באשקלון שנפגע מרקטה - זה המרכז השכונתי שלי שהייתי בו רק לפני כמה ימים ושהיה חלק מכל שישי שלי בבית".
"מהאזעקה הראשונה באשקלון וכמובן אחרי אירוע כזה", הוא ממשיך, "אני מבין כמה הפעילות שלנו פה בגזרה קרובה אליי אישית. באמת שאין לזה תיאור יותר טוב מזה שאני מגן על הבית".
רב"ט דילן מגדוד 101 בחטיבת הצנחנים תופס קו במוצב הסמוך לקיבוץ רק חודש וחצי, אך כבר נפגש פנים אל פנים עם הטרור, בהפרת סדר אלימה לפני שלושה שבועות. "שעת צהריים, אנחנו מגיעים להפס"ד על הגדר. סמוך לחמש העניינים מתחילים להתחמם", משחזר רב"ט דילן. "אנחנו מקבלים פקודה לעלות על הסוללות וכבר מתמקמים בין כוונות. האוויר מלא בעשן סמיך".
"הכול קורה נורא מהר", הוא ממשיך, "אני בקושי מספיק לזהות שזרקו את המטען וכבר מרגיש לידי פיצוץ והכל מתמלא חול. ברגע הבא, אני כבר מתעשת לפעול לסכל את החוליה שמשליכה את המטענים".
כשאני מעלה בשיחתנו את סוגיית הפחד, רב"ט דילן ממהר להגיד שאין לכך מקום. "למחרת הייתי שוב על הגדר וזה מה שעשינו גם בימים האחרונים, בלי שום פחד", הוא אומר. "נתקלתי פנים אל פנים במחבלי חמאס וזה רק הוכיח לי כמה אנחנו מכירים אותם ואת דרכי הפעולה שלהם אחרי כל האימונים, וכמה אנחנו הלוחמים יודעים לתפעל כל ניסיון לפעילות עוינת בקור רוח".
כשאנחנו ממשיכים בנסיעה עוד דרומה משם, מתגלים מהחלון שדותיו של אחד היישובים הדרומיים בגזרה. שם, אנחנו פוגשים את סמ"ר דור מגדוד "צבר" של חטיבת גבעתי, שאיבד כאן את אחד מלוחמיו, סמ"ר אביב לוי ז"ל, במהלך פעילות מבצעית.
"בדיוק התארגנתי לרדת לשטח לאימון במסגרת שבוע המחלקה שלנו סמוך לג'נין, כשאחד הסמלים של הפלוגה קרא לנו להתכנס", מספר סמ"ר דור. "הוא מתאר את האירוע המורכב ואומר שיכול להיות שנקרא לעזה בקרוב, לא ברור מתי. לא עוברת חצי שעה ואנחנו מוקפצים".
כשאנחנו משוחחים על המפגש האפשרי פנים אל פנים עם מחבלי חמאס, סמ"ר דור לא מהסס לרגע. "כבר איבדנו כאן חבר לפני כמה חודשים", מצהיר ס'מ"ר אסרף, "רגעים קצרים אחרי אותו ירי כבר היינו בפטרול על הגדר. מוכנים זו לא מילה, אם מישהו חושב שהוא יפתיע אותנו - הוא ימהר לגלות שאנחנו נפתיע אותו קודם".
"ברגע שחבר שלך נפגע, הרצון והמחויבות שלך להגן ולהילחם במקרה הצורך, רק עולים ומתגברים", הוא מוסיף. "אנחנו נחושים ומוכנים. התאמנו לרגע הזה. גם כשיש רגיעה אנחנו נשארים לגמרי דרוכים".
בין השפצורים, המד"סים, הפטרולים ותרגולות ההקפצה בכיתות הכוננות - אפשר לשמוע את השיחות של הלוחמים אלו עם אלו. הם בטוחים בעצמם וביכולותיהם ולתפעל כל אירוע. בליבם דאגה אחת - דאגה לאזרחים.
"הגזרה הזאת כל הזמן בראש שלנו באימונים, בבית וגם כשאנחנו הרחק הגזרה אחרת, ותושבי העוטף בלב שלנו", מסכם רב"ט דילן, "לא משנה מה יהיה, אנחנו כאן איתכם, נשארים במקום שהפך לנו לבית".