מותו המסתורי של קצין אמ"ן יכול היה להימנע אם הפיקוח עליו היה הדוק יותר והיו נערכים חיפושים אשר היו מונעים ממנו לאגור כמות גדולה של כדורים אנטי דיכאוניים וריטלין. כך טוען גורם במצ"ח המעורה בפרטים. "הטעות הכי גדולה היא שההשגחה על הקצין הפכה להיות שגרתית. כלומר הפיקוח עליו בהתחלה היה הדוק מחשש שיפגע בעצמו וכשראו שהוא לכאורה מתאקלם בכלא החדש ושהוא מתקשר עם חיילים אחרים שהיו עצורים אתו בתא אז הם פשוט פחות התעניינו במה שקורה איתו ביום יום".

לדבריו, "רמת הפיקוח עליו הפכה להיות כמו לכל כלוא אחר וזו טעות גדולה. הקצין הזה לא יכול היה להיות כמו שאר הכלואים במיוחד לאור העובדה שזה מאסר ראשון שלו בעבירות רגישות ומסווגות שיכלו להכניס אותו לכלא לשנים רבות. בלחץ שבו היה נתון מבחינה נפשית, היו צריכים להשגיח עליו כמו כספת מלאה ביהלומים וזהב. להיכנס לתא שלו כמה פעמים ביום, לשבת מול מצלמות האבטחה 24/7 כמו תצפיתניות בגבול וכך לדעתי היה אפשר למנוע את מותו".

נקודה נוספת מתייחסת לעובדה שלא עשו מספיק חיפושים בתאו של הקצין. "זה לא הגיוני שאפשרו לו לאגור כמויות גדולות של כדורים אנטי דיכאוניים וריטלין. הרי ברור שבתרחיש מסוים בליעה גדולה שלהם יכולה לגרום למוות. היו צריכים לעשות חיפושים בתא שלו על בסיס יומי כדי לברר שהוא בסדר ולתשאל אותו לגבי כמות הכדורים שהוא אגר מה שלומו. להפגין נוכחות תמידית שלא תגרום לו מצד אחד לגרום לו לנסות לפגוע בעצמו ומצד שני להבהיר שהוא נמצא תחת השגחה מתמדת ומצולם ולא כדאי לו לעשות מעשים חריגים".

כזכור, אמש הגיעו התוצאות החלקיות של בדיקות המעבדה לאחר נתיחת גופתו - ולפיהן נמצאו בדמו שרידים של תרופות נגד דיכאון - אנטי דיכאוניות ואנטי פסיכוטיות - שנטל לאחר שקיבל אותם באמצעות מרשם מפסיכיאטר שטיפל בו. כזכור, על גופתו לא נמצאו סימני אלימות.

כמו כן, השבוע דווח כי בחקירת מותו התברר שמצלמות האבטחה שהיו בתא המאסר שלו ועקבו אחר שגרת חייו למשך 24 שעות ביממה, תיעדו אותו נוטל כדורים – אך סגל הכלא שאמור היה להשגיח עליו כשל בזיהוי בזמן אמת. "לא מדובר בסוהרים מקצועיים כמו בבתי כלא אזרחיים. אני לא רק בא אליהם בטענות אלא גם למפקדים שלהם. לא ייתכן שלא עקבו אחריו במצלמות האבטחה24/7. אני חוזר ומדגיש זה לא עוד אסיר. הוא כמו כספת. ייתכן מאוד והיו צריכים להכניס לתאו 'אסיר תומך' כפי שעושים בבתי כלא אזרחיים שיהיה צמוד אליו כל הזמן כולל בשעות הלילה והיום וידווח על כל דבר חריג שהוא עושה למדריכי הכלואים. נעשו הרבה פה טעויות ויש פה כשלים שצריך לתקן שלא יתרחשו מקרים כאלה בעתיד".

אלוף משנה בדימוס מאיר לוי, ששימש כקצין בכיר במצ"ח, אומר כי היה אסור על הצבא להטיל איפול ומסתוריות על מותו של הקצין אלא לשתף מיד את המשפחה בכל הפרטים ככול שניתן המותרים בפרסום כדי לא ליצור מצב שבו הצבא לכאורה מסתיר מהם מידע.

"הצבא היה צריך לחשוף בפניהם מיד את כל השתלשלות האירועים ולא להסתיר מהם שום פרט. בפועל מה שקרה הוא שכל האיפול והעמימות ודיסאינפרומציה שיצאו החוצה גרמו לכך שהמשפחה לא מאמינה לצבא ומבחינתה בצדק. כי כל יום הפיצו על הבן שלהם מידע אחר שהתברר כלא מדויק. ברגע שההשגחה על הקצין הפכה לרוטינה לדבר שבשגרה פה נולד המחדל. כל כלוא שרוצה להתאבד יכול לעשות זאת בכל זמן נתון אבל איפה ההשגחה? עד שכל הגורמים בכלא התעוררו זה היה מאוחר אפילו ברמה של להציל את חייו".