המעבר מהאזרחות לטירונות בצה"ל הוא קשה בדרך כלל, לעיתים אפילו משבר של ממש. הסיטואציה החדשה דורשת את גיוס כל היכולות וכשהן מאותגרות, חיילים הסובלים מהפרעות קשב נדרשים להתמודדות הקשה מכולם.

מתגייסים עם הפרעות קשב וריכוז מתמודדים עם שאלות על איך יתמודדו, מה יגידו המפקדים על התנהגותם, מה יחשבו החיילים האחרים, האם יוכלו להיות קרביים והאם יחשבו ל"מתפנקים".

הם תוהים האם הצבא מכיר בכלל בתופעה הנקראת הפרעת קשב וריכוז, האם מותר לקחת תרופות להפרעות קשב, אם יש כאלו במרפאת היחידה או שמא מוטב להסתיר מהצבא את הבעיה?

חיילים (צילום: דובר צה"ל)
הגיוס מלחיץ את כולם. חיילי צה"ל | צילום: דובר צה"ל

ראשית, הצבא מכיר בתופעה. כדי לפנות אליו מומלץ לשלוח בדואר ללשכת הגיוס את המסמכים הנוגעים לנושא, כבר עם קבלת הצו הראשון.

כדאי גם לשמור עותקים ולהביא אותם להתייצבות הראשונה בלשכת הגיוס. לאותה התייצבות, כדאי להביא כדורים בכמות העולה על הרגיל, כי היום עשוי להתארך מעבר למצופה.

אפשר גם להיות קרבי עם הפרעת קשב וריכוז, כשזה תלוי בעיקר במידת ההפרעה. אם התרופות מאזנות ואין בעיות תפקוד – אין עילה למנוע פרופיל 97.

אם ישנן בעיות תפקוד, אין להסתיר אותן. קיומה של הפרעת קשב מזכה את החייל בהתאמות למבחנים של קב"א ודפ"ר.

יום הגיוס עצמו הוא חוויה מלחיצה לכל המתגייסים הטריים, בטח למי שמתמודד עם הפרעות קשה וריכוז. נערים אלו יכולים ללכת לאיבוד בתוך שרשרת החיול בלי להבין היכן עליהם להיות.

אך אפשר להתכונן לקראת היום המרגש הזה ולדבר עם חברים שכבר התגייסו ויכולים להכין אותם לקראת העומד להתרחש בימים הראשונים.

עם כל הציוד הנארז לקראת יום הגיוס, יש לארוז גם תרופות לחודש לפחות, ושוב, העתקים של המסמכים הרפואיים.

חייל, דגל, אילוסטרציה (צילום: דובר צה''ל)
אפשר להיות קרבי, אך אסור להסתיר את הבעיות | צילום: דובר צה''ל

עם הצבתכם ליחידה כלשהי, בררו כיצד מגיעים לרופא היחידה ובהזדמנות הראשונה גשו אליו עם המסמכים שבידיכם, לרבות העתקי מרשמים - ריטלין, ויואנס, קונצרטה, אדרל, או תרופות אחרות. רצוי גם לבקש מהרופא הקודם מכתב המיועד לרופא היחידה, ובו סיכום האבחון והטיפולים שהמטופל מקבל.

הצבא מאפשר את המשך הטיפול שניתן לחייל טרם גיוסו. רופא היחידה יכול לנהל מעקב ולרשום תרופות לאחר קבלת האישורים הנדרשים או במידה ויש צורך לשנות טיפול להפנות את החייל לפסיכיאטר או נוירולוג, שהינם המורשים לאבחן ולטפל בקשב. תרופות שאינן בסל התרופות מחייבות בירוקרטיה וכדאי להיערך מראש.

בצבא ההורים לא בסביבה והאחריות לקבלת טיפול נכון מוטלת על החיילים לבדם. עליהם להיות ערניים להשפעה של התרופות עליהם ועל הביצועים שלהם ולאפשרות של תופעות לוואי. זכות החייל או החיילת לחזור ולתבוע את הטיפול הטוב ביותר.

כותב המאמר ד"ר אריה אשכנזי הוא מומחה לנוירולוגית ילדים ורפואת ילדים, מנהל יחידה נוירו התפתחותית בקופ"ח לאומית וכן מנהל מרכז נועם לנוירולוגיה פסיכולוגיה ודידקטיקה ברעננה.