1. פפראצי לא מחמיא
היום הגדול הגיע. הגעתם ללשכת הגיוס, נרשמתם בתחנת הקליטה, חיכיתם כמה שעות טובות וסוף סוף אתם רואים את השם שלכם על המסך. אתם מפלסים את דרככם ברחבה העמוסה בין אמהות וסבתות בוכיות, נותנים חיבוק אחרון להורים ולאחים – וצועדים בבטחה לעבר האוטובוס. אלא שברגע שאתם מסובבים את הראש אחורה כדי לנופף לשלום, אתם מזהים בשדה הראייה עדר מצלמות ופלאשים שלא היו מביישים את טקס האוסקר. אם הייתם קים קרדשיאן או עמוס תמם וזה היה היום היפה בחיים שלכם, מילא; אבל אתם לובשים טרנינג ונועלים נעלי ספורט והתיק יותר גדול מכם ואתם באופן כללי מדיפים ריח של פחד. התמונות המהממות האלה, אם תהיתם, בדרך להפצה קמעונאית ברשתות החברתיות ובווצאפ. לא נעים.
2. צרחות בלי סיבה
עליתם לאוטובוס. הנסיעה מתחילה ואיתה מגיעות גם צרחות מבעיתות. לא מדובר במפקד שלכם בטירונות, אלא בסך הכל בחייל שאחראי עליכם בתוך שערי הבקו"ם. בנסיעה הקצרה והמיותרת הזו בתוך שערי הבסיס הוא ינבח עליכם "ברוך הבא לצה"ל", יתדרך אתכם על "נוהל נסיעה צבאית" ושקרים אחרים ויאסור עליכם להשתמש בטלפון. השלב הבא בחינוך מחדש הוא לגרום לכם לעמוד בשני טורים ולהסתדר בח' (שלא באמת נראית כמו האות חי"ת). אבל אל חשש: המפקד שצורח ומתזז אתכם הוא בסך הכל חייל לקראת סוף השירות שקיבל צ'ופר להעביר קצת זמן בבקו"ם. קחו את זה באיזי. זו הצגה.
3. התעללות ממושכת
יום הגיוס הוא הזדמנות מצוינת לוודא שלא תידבקו בכל מני מרעין בישין. אלא שאת החיסון יעשו חובש או חובשת פוחזים, ואתם הולכים להחזיק אצבעות ממש חזק שהם לא יפספסו את המקום של החיסון. אם הצלחתם לשרוד את התחנה הזו בלי להתעלף או להתפנות למיון בבית החולים הסמוך, אתם תעברו לתחנה מזעזעת לא פחות: דגימת דם - מהאצבע שלכם. גם פה תהיו נתונים לחסדיהם של חובש או חובשת שידקרו אתכם, רק שהפעם תגלו תחושה חדשה ומעניינת.
4. פוטורצח
בשלב הזה אתם כבר מותשים ומוכנים לבטל את הגיוס ולחזור הביתה; אלא שעכשיו הגיע החלק שינציח את היום האיום הזה לעד – הנפקת החוגר. אתם תיכנסו לחדר קטן עם תנאי תאורה לא מחמיאים, תעמדו מול המצלמה ותנסו להיראות כמו עצמכם. בפועל אתם תצאו מרוטים ואומללים ותראו כמו עבריינים נמלטים, ולחייל או לחיילת בעמדה לא ממש יהיה אכפת. אלה מכם שחייכו בתמונה מוזמנים להמשיך ולקרוא את הכתבה על היום הראשון בבה"ד 1.
5. שק תפוחי אדמה
הגעתם לתחנה האחרונה בשרשרת החיול. אתם תקבלו 3 זוגות של חולצות ומכנסיים ונעליים צבאיות, ותתבקשו ללבוש אותם בתאי ההלבשה הסמוכים. אלא ששם יתחיל הסיוט האמיתי: לאף אחד (כלומר, אלה שלא תרגלו בבית לפני) אין מושג איך סוגרים את החגורה או איך לעזאזל מכניסים את השרוכים לנעליים הגבוהות. כמובן שיהיו שם כמה חיילים שתפקידם לעזור לכם, אבל אתם תרגישו מאוד צעירים. ברגע שתסיימו, תוכלו להסתכל במראה ולהבין שאתם נראים כמו שק תפוחי אדמה אם אתם לובשים מדי בז', או שק תפוחי אדמה רקובים אם קיבלתם מדים ירוקים.
6. המטבח הצה"לי
ברכות! אם התמזל מזלכם והצלחתם להתחמק מתורנות מטבח, זה יהיה הביקור הראשון שלכם בחדר האוכל צה"לי. סביר מאוד להניח שתחטפו הלם תרבות, וחוש הטעם והריח שלכם יוגדרו מחדש (אלא אם גדלתם בקיבוץ). התפריט המגוון והמזין, שכולל למשל אורז עם כל הירקות שהיו במקרר שבועיים ועמדו להתקלקל, יגלה לכם רק טפח מהעולם הקולינרי העשיר שתגלו בשנים הקרובות באדיבות צבא ההגנה לישראל. לבטן שלכם ייקח כמה ימים להתרגל, אבל אתם תצלחו את זה.
7. צעדת הבושה
זהו. החלק הראשון והקל של היום הראשון נגמר. נסעתם כמה שעות באוטובוס, שוב בנוהל נסיעה צבאית עם מפקד או מפקדת נסיעה שהתפלפו ללא צורך ועם אנשים שאתם לא מכירים (ובכל סיטואציה אחרת כנראה שלא הייתם מחליפים איתם מילה), והגעתם לבסיס טירונות. לילה, חושך מצרים וקור כלבים ואתם מתהלכים עם הקיטבג בשני טורים כשברקע המפקדים צועקים עליכם ובמקביל שהתגייסו שלושה ימים וחצי לפניכם צוחקים עליכם. אבל ברגע מאיים וחסר ודאות כמו זה, אפשר להכריז באופן רשמי - הפז"ם דופק.