מערב – מפקד פלגת הביטחון השוטף 916 של חיל הים, סא"ל ליאב זילברמן

לאלה מכם שהמדים הלבנים זרים להם, נסביר שפלגה 916 של בסיס אשדוד בחיל הים אחראית על הגנת הגבול הימי של ישראל עם רצועת עזה. משימה לא פשוטה, במיוחד לאחר מבצע צוק איתן, אז ראינו כמה נפיץ הגבול הזה יכול להיות כשצוללנים ניסו לחדור מהים לחוף זיקים. לפי סא"ל ליאב זילברמן - האתגר האמיתי עוד לפנינו. "גזרת האחריות שלנו גדולה מאוד, שני שליש ממדינת ישראל. זה מביא אותנו להתמודד אתגרים מבצעיים מהמעלה הראשונה", הוא אומר.

בגזרה של סא"ל ליברמן נמצאת למעשה מרבית אוכלוסיית מדינת ישראל, לצד הנמלים והנכסים האסטרטגיים - אסדות הגז, ועם זאת, האתגר המרכזי של 916 היה ונשאר עזה: "החל מסיום מבצע צוק איתן, אנחנו רואים שהם מפיקים לקחים. ברור לנו שאנחנו מאותגרים בצורה הרבה יותר משמעותית בציר הימי".

אז מה עושים כדי לא להגיע למצב שבו צוללני חמאס יצליחו הפעם להגיע לישראל, מעל או מתחת למים? נעזרים בטכנולוגיה מתקדמת, כמובן. "חיל הים עשה כברת דרך משמעותית מאוד בתחום הזה", מסביר סא"ל זילברמן. "תגברנו משמעותית את כל מערכות האמל"ח התת מימיות. יש לנו כיום יכולת גילוי טובה מאוד של שחיינים וצוללנים ואני מרגיש שאנחנו ברמת מוכנות הרבה יותר גבוהה בתחום הזה".

סאל ליאב זילברמן (צילום: דובר צה"ל)
סא"ל ליאב זילברמן. "החל מסיום מבצע צוק איתן, אנחנו רואים שהם מפיקים לקחים" | צילום: דובר צה"ל

עוד דבר שגורם לזילברמן לאבד שינה הוא תופעת ההברחות - סירות דייגים תמימות לכאורה שמגיעות לרצועת עזה כשהן מובילות אמצעים לייצור רקטות. גם את האיום הזה, הוא מסביר, הם מצליחים לסכל: "יש הבנה בצד השני שההברחות היבשתיות מורכבות יותר לביצוע בעקבות עבודה מצוינת שנעשית אצלנו וגם אצל השכנים שלנו מדרום, במצרים. עם זאת, הציר הימי הפך להיות אטרקטיבי הרבה יותר. זה סוג של מנהרה אינסופית". תנו רגע לדימוי האחרון הזה להלחיץ אתכם.

"כשנכנסים לסיכול של הברחה, אנחנו מוודאים שאנחנו לא פוגעים במבריחים ומשמידים את הסירה רק אחרי שהם נוטשים אותה. עושים הכל כדי להיות מידתיים", אומר סא"ל זילברמן ומדגיש שאנחנו בידיים טובות: "יש פה לוחמים מסורים עם מוטיבציה גבוהה מאוד. הפלגה עושה את העבודה על הצד הטוב ביותר כדי לייצר פה ביטחון ושקט לכל אזרחי מדינת ישראל, בדגש על תושבי הדרום. הקיץ מגיע, החופים הופכים להיות אטרקציה ואתם בהחלט יכולים להרגיש בטוחים להגיע. הגבול הימי מאובטח וסטרילי".

דרום - מפקד גדוד השריון רומח האמון על גזרת אילת, סא"ל בני אהרון

הלוחמים של גדוד 75 (רומח) בחטיבת השריון 7 מוסמכים אמנם להתעסק עם פגזים וגריז - בכל זאת, טנקיסטים - אבל בחודשים האחרונים הם תופסים קו בגבול הדרומי, בחטיבת אילת. בגזרה הזו נמצא הגבול שבין ישראל למצרים וגם הגבול עם ירדן, משולש אסטרטגי שבלב ליבו עומדת העיר אילת - נכס חשוב לתיירות הישראלית.

"אוכלוסיית אילת מכפילה את עצמה בתקופות מסוימות, מה שמכפיל את האתגר שלנו", מסביר סא"ל בני אהרון, מפקד הגדוד. "מה שמטריד אותי כמפקד הגזרה זה איך יוצרים הגנה ותחושת ביטחון לתושבי העיר ולתיירים. האיום העיקרי עלינו הוא כמובן האיום של דאע"ש בסיני, איום שהתפתח מאוד בשנים האחרונות".

כן, דאע"ש. אלה שעורפים ראשים וחוטפים נשים וילדים, ממש כאן, מעבר לגדר בשלוחה שהוקמה בשנים האחרונות בסיני. "אנחנו מכירים את היכולות של הארגון הזה, אנחנו רואים היטב בתקשורת מה הוא עושה במזרח התיכון ואנחנו רואים את הפיגועים האיכותיים שלו נגד הצבא המצרי. אנחנו מבינים מה הארגון הזה מסוגל לעשות, והתפקיד שלי ושל החיילים שלי הוא לספק את ההגנה הדרושה".

סאל בני אהרון (צילום: דובר צה"ל)
סא"ל בני אהרון. "בתקופות מסוימות אוכלוסיית העיר מכפילה את עצמה, מה שמכפיל את האתגר שלנו" | צילום: דובר צה"ל

כדי להפחיד אתכם עוד קצת, סא"ל אהרון פורס בפנינו את קשת האיומים האפשרית: ירי תלול מסלול, רקטות שנורות לכיוון שטח העיר אילת (כפי שקרה בעבר), פיגועים מורכבים שכוללים ניסיון חדירה לעיר ופיגוע בצירים שמובילים אליה (כן, גם קרה בעבר), פיגוע ימי.

"הגדוד שלנו לא לבד", מרגיע סא"ל אהרון. "הוא חלק מפאזל שלם של מרכיבי ביטחון שמייצרים את ההגנה על המרחב – כוחות יבשה, כוחות אמ"ן והשב"כ, חיל הים, מערך איסוף של מצלמות ומ"כמים ואמצעים נוספים שעוזרים לנו לגלות כמעט כל מי שמתקרב לגדר, וכמובן משטרת ישראל, כיבוי אש, מג"ב ומד"א. יחד אנחנו יוצרים רקמה שמייחדת את המרחב הזה כיוון שאנחנו רחוקים מאוד מכוחות תגבור ומבסיסים נוספים, וכדי להיות מוכנים לאירועים כאלה אנחנו צריכים לעבוד בשיתוף פעולה חזק".

מרכיב מרכזי בהגנה על הגבול הזה הוא גדר שעון חול שנבנתה לפני כשנתיים והצליחה לצמצם באופן משמעותי של היכולת לחדור לשטח ישראל. "זה מכלול של מרכיבים, חלקם טכנולוגיים וחלקם בשטח, מרכיבים שעוזרים לנו להיות מוכנים לכל אירוע", אומר אהרון ומסכם: "האזרחים יכולים להיות רגועים. בחגים אנחנו לא מסתפקים בהגנה של היומיום, אלא קולטים סד"כ נוסף של חיילים שמגיע אלינו ומעבה את ההיערכות שלנו, ומבצעים כמובן את הסיורים – רגליים ורכובים, חלקם על טנקים. בקיצור, אתם מוזמנים לאילת".

צפון – סגן מפקד חטיבת החרמון, סא"ל יריב אבנעים

מפחיד. זה מה שיש לנו להגיד על הצפון, פשוט מפחיד. בסוריה משתוללת מלחמת האזרחים, נסראללה אוגר טילים והירוק המתעתע של הנוף הצפוני כבר לא כל כך מצליח לתעתע. לקחנו נשימה והרמנו טלפון לסא"ל יריב אבנעים, סגן מפקד חטיבת החרמון. "גזרת החרמון יושבת על משולש גבולות, כך שיש שתי מדינות שאני גובל איתן ומספר קבוצות איום", הוא מפרט. "את צבא לבנון אני רואה בעין, אבל הוא פחות מטריד אותי. חיזבאללה - אנחנו פחות שומעים עליו, אבל כמו שראינו, הוא יודע להפנות את האמצעים שלו אלינו ואנחנו רואים שינוי היערכות, רואים שהוא ער, חי ומתפקד ובהתאם גם פוקדים עליו עין באופן תמידי".

בקיצור, בלגן. כבר יותר מחמש שנים שמלחמת האזרחים בסוריה מתנהלת מעבר לגדר, והסוף לא נראה באופק. "כשמסתכלים מזרחה, אנחנו רואים המון קבוצות שכרגע לא מהוות איום ישיר עלינו, אבל אנחנו משתדלים לבנות את ההיערכות שלנו כלפי איומים עתידיים. אנחנו בהחלט רואים מצב שהם מפנים את הנשק שלהם כלפינו".

בגדול, סא"ל אבנעים מחלק את הפלגים בסוריה לשתי קבוצות: תומכי משטר וקבוצות חמושות, חלקן מאורגנות יותר וחלקן מאורגנות פחות, שמהווים צד אחד במלחמת האזרחים. בצד השני – מורדים על כל הגוונים והצבעים. מגורמים מתונים שבסך הכל רוצים להשתחרר מעול המשטר הישן ועד גורמים קיצוניים שהם לא הכי שוחרי שלום.

סאל יריב אבנעים (צילום: דובר צה"ל)
סא"ל יריב אבנעים. "אנחנו בהחלט רואים שינוי היערכות" | צילום: דובר צה"ל

איך מתמודדים עם כל זה? לא חוסכים, בעיקר. "כל היכולות שקיימות בצה"ל, אנחנו יכולים לעשות בהן שימוש כאן. צה"ל לא חוסך כאן במשאבים, לכל מקום הוא מפנה את כלל היכולות שקיימות וההיערכות היא גם קרקעית – כוחות בשטח שיודעים ליירט איומים ולהגיע למגע פיזי, וגם יכולות טכנולוגיות שיודעות לאתר כוונות ולא רק פעולות של האויב. יש גם יכולות שאפילו אני לא מכיר", אומר סא"ל אבנעים.

לפני כשנתיים נקט צה"ל בצעד דרמטי כדי להתמודד עם האיומים מצפון: הקמת אוגדה 210. "הקמנו אוגדה לא רק כיחידה, אלא גם ככלל המרכיבים: מכשול, גדר מתוחכמת ואמצעים נוספים שהושקעו בגזרה הזו ולא היו קיימים קודם. כולם באו לתת מענה לאיום שעכשיו אני קוראים לו תרחיש ייחוס, איום עתידני, בעיה שעדיין לא התעוררה".

"התפקיד שלי זה להיות מודאג", מסכם אבנעים. "אני נערך להתפתחות שהיא לא שלום, אבל אני מאוד מקווה שיתפתח משהו אחר. כך או כך, אפשר לטייל ברמת הגולן".

מזרח – מפקד גדוד אריות הירדן האמון על גזרת בקעת הירדן, סא"ל יוסף פנסו

עד שחשבנו שהגבול עם ירדן במזרח יביא לנו קצת מרגוע, סא"ל יוסף פנסו - מפקד גדוד החי"ר המעורב אריות הירדן, שהוקם בשנה שעברה ואמון על גזרת הבקעה - מסביר לנו שהמצב קצת אחר ממה שאנחנו חושבים. "חטיבת הבקעה וגדוד אריות הירדן אחראית על גבול המזרחי מול מדינת ירדן, מדינה של שלום. זה גבול של שטחים חקלאיים, ותרחיש הייחוס המשמעותי ביותר שאנחנו נערכעים אליו הוא פיגוע מורכב".

סאל יוסף פנסו (צילום: דובר צה"ל)
סא"ל יוסף פנסו. "אנחנו לא מגנים על הגבול מפני הצבא הירדני" | צילום: דובר צה"ל

לוחמי ולוחמות אריות הירדן מתמודדים ביומיום בעיקר עם גניבות ואירועים חקלאיים על הגבול, וכמובן – ניסיונות הברחה אל שטח מדינות ישראל. "איום הייחוס שלנו הוא פיגוע מורכב מכיוון מזרח למערב. בסך הכל, אני יכול להגיד שהגבול שמר על יציבות מבחינה ביטחונית לאורך השנים האחרונות, אבל עצם גודל הגזרה ותנאי מזג האוויר הקשים ששוררים פה לאורך כל חודשי השנה מציבים אתגר משמעותי בניסיון לשמר את השקט הזה בבקעה".

איך יכול גבול שלום להיות סוער כל כך? "אנחנו לא מגנים על הגבול מפני הצבא הירדני", מבהיר סא"ל פנסו. "גם מצרים זה גבול של שלום ואנחנו רואים מה קורה שם. אנחנו מגנים על הגבול מפני פעולות של מבריחים: כמו שהם מנסים לפגוע בצבא הירדני, הם מנסים לפגוע גם במדינת ישראל".

סא"ל פנסו מעיד שגדוד אריות הירדן מתחזק קשר איתן עם התושבים ועם הרשויות המקומיות. "אנחנו מכירים היטב את התושבים ומכירים בהתאם גם את הגבול ואת השטח שלנו. כולכם מוזמנים לבקעת הירדן, חבל ארץ יפהפה ופחות מוכר".