פרויקט עצמאות 2010 סער שיינפיין (צילום: mako)
"התגייסתי לשריון בעקבות אבא שלי". שיינפיין | צילום: mako

פיז"ם: "1990- 1994".

רזומה צבאי:
"התגייסתי לחיל השריון, ואחרי שמונה חודשים יצאתי לקורס קציני קשר. שרתתי כקצין קשר בתותחנים ובחטיבת ג'נין".

איפה זה קרה:
"את כל המסלול עשיתי בדרום, בסיירים ובצוקי עבדה, ואחרי קורס קצינים הייתי הרבה בשיבטה ובג'נין".

למה ואיך הגעת ליחידה הזאת?
"לשריון התגייסתי בעקבות אבא שלי, שהיה גם הוא שריונר והשתתף במלחמות ישראל. גדלתי בבית על סיפורים ומור"קים על קהלני וכאלה".

למה קצונה?
"אני חושב שאם עושים משהו אז עושים אותו עד הסוף, ואם כבר תורמים אז תורמים כמה שאפשר".

הלם בקו"ם?
"
לא היה לי הלם בקו"ם. חיכיתי להתגייס, הייתי 'חם' על זה רצח. חצי שנה לפני הגיוס כבר רצתי עם שקי חול על הגב. בתקופתי הגיוס היה שונה מהיום, יותר פשוט – לא עשו מזה צרמוניה עם ההורים וצילמו תמונות. היית בא לבקו"ם, אומר יפה 'שלום', ומתגייס".

איזה אירוע ברמה הארצית התרחש בזמן השירות הצבאי שלך?
"הסכמי אוסלו. כמה ימים אחרי חתימת ההסכם עברנו בכפרים שהתרגלנו לקבל בהם אבנים, ופתאום זרקו עלינו אורז ופרחים. ימים ספורים לפני ההסכם האנשים שזרקו עלינו פרחים רצו להרוג אותנו".

באילו פעילויות השתתפת?
"לכידות מבוקשים בג'נין".

אירוע מפחיד במיוחד:
"לילה אחד חזרנו מאירוע ועצרנו בקבטיה, כפר סמוך לג'נין, אחרי שחטפנו אבנים על הסיור. פרקנו מהג'יפ והתחלנו לרוץ אחרי מיידי האבנים. הייתי בטוח שכולם רצים אחרי, אבל פתאום אחרי 10 דקות של ריצה אני מוצא את עצמי לבד באחת הסמטאות.
התחילו שריקות בתוך מחנה הפליטים - ככה המקומיים מזהירים אחד את השני – ואני לבד לגמרי. אני רואה צלליות רצות מפה ומשם, ואני בלי מכשיר קשר. בשלב מסויים התקפלתי באיזו פינה וחיכיתי. זו הייתה הרבע-שעה הכי מפחידה בחיים שלי. ברגע ששמעתי ג'יפים, יצאתי מהמקום ורצתי אליהם. תפסתי סיור של מג"ב שיצא לחפש אותי".

פרויקט עצמאות 2010 - סער שיינפיין
אחרי חתימת ההסכם עברנו בכפרים שהתרגלנו לקבל בהם אבנים, ופתאום זרקו עלינו פרחים

רגע שיא:
"תפיסה של המבוקש מספר אחת באיו"ש בתקופתי. המבוקש והשותפים שלו התחבאו במנהרה שנחפרה מתחת לבית. כשהגענו מעל מקום המסתור שלהם, זרקנו פנימה רימוני עשן צבעוניים, והם יצאו החוצה רק בתחתונים, כשהם צבועים בצהוב מכף רגל עד ראש. אלו היו מבוקשים עם מוניטין, רוצחים ידועים, ופתאום לראות אותם ככה, רק בתחתונים, מכוסים בצבע צהוב, זה היה רגע שיא".

רגע שפל:
"נפצעתי בברך כתוצאה ממאמץ יתר, ולכן נאלצתי לעזוב את השריון".

משך הזמן הארוך ביותר בו סגרת בלי לצאת הביתה:
מילואים, במבצע חומת מגן, סגרתי כמעט שלושים יום, ובסדיר בערך 45 יום".

רכיב אהוב במנת הקרב:
"לוף פרוס דק ומטוגן זה המעדן הכי טוב שיש".

מאכל שנוא במטבח הצבאי:
"פתיתים".

פק"ל בכל חופשה:
"הייתי מחפש את הבחורה הראשונה שאני יכול להתפרפר איתה".

מילואים?
"בעבר הייתי קצין קשר ביחמ"ם, ואחר כך קצין קשר של גדוד הסיור בחטיבה הירושלמית".

>> אלירז: "במהלך הצבא הבנתי שאפשר למות"