אמבר ג'יימסון בת ה-21 תמיד הייתה ספורטיבית במיוחד. כשהתגייסה לצבא האמריקני מיד עם תום לימודיה בבית הספר התיכון, היא הייתה בטוחה שתעבור את הטירונות בקלות. אך כמה שבועות אחרי שעלתה על מדים, החלו הצרות: בזמן הריצות היא סבלה מכאבי תופת ברגליים. "בכל שבוע יצאנו לריצות משותפות ומסעות של 13 ק"מ עם משקל של 20 ק"ג. לפעמים הייתי פורצת בבכי בזמן הריצות בגלל הכאב".

למרות שמשטר האימונים הקפדני בבסיס הטירונות במיזורי, ארה"ב הוביל אותה לתוצאות מצוינות במתח ובשכיבות סמיכה, הריצות שלה היו גרועות מהממוצע והיא התקשתה לעמוד בקצב. בסופו של דבר היא הצליחה להשלים את ההכשרה, הפכה למפעילת מערכות מוסמכת והתמחתה בתיקון לוויינים ואנטנות, אך הכאב המשיך - והביצועים שלה הוסיפו להתדרדר. המצב היה כה חמור עד שהיא חששה מפיטורים. "התחרפנתי מזה, חשבתי שהקריירה שלי נגמרה. זה מביך מאוד כשכל הזמן צועקים עלייך להגביר את הקצב. אם את עוצרת את נכנסת לצרות. כל יום הייתי צריכה להילחם בכאבים מטורפים".

בשלוש השנים האחרונות ג'יימסון פנתה למספר רופאים שקבעו פה אחד כי מדובר בשין ספלינטס, פציעה הנובעת מעומס יתר על השרירים המקיפים את עצם השוק, והיא ניסתה להחליף מאמנים במטרה לתקן את הטכניקה. רק לפני כשלושה חודשים איבחן אותה רופא בתסמונת הנדירה, שפוגעת באחד מתוך 100,000 בני אדם, וגורמת ללחץ מצטבר בתאים המרכיבים את השרירים עד כדי כריתת אברים. אמבר נאלצה לעבור מספר טיפולים כואבים במיוחד, שכוללים החדרת מחטים באורך 10 ס"מ לשמונה אזורים ברגל. לאחר מכן, הרופאים ביצעו חתכים ברגליה כדי להפחית את הלחץ על השרירים, וכעת רגליה מלאות בצלקות ובחתכים.

מס ג'יימסון, המשרתת במדינות מרכז אמריקה, עברה בחודש שעבר את הטיפול האחרון בסדרה וחזרה לתפקידה. היא מקווה להחלים לגמרי עד ינואר הקרוב. למרות שהטיפולים הפכו אותה למכוערת, לטענתה, היא אסירת תודה לרופאים. "אני שמחה לחזור להתאמן ולרוץ כמו שצריך. המטרה היא לרוץ מרתון בשנה הבאה. אני חייבת להוכיח לעצמי שהקשיים היו בגלל התסמונת ולא בגללי".

עוד בפז"ם:
>> כדי להוציא גימלים: טרק דלת משאית על ידו