מתיו מרסינקו פרסם בחשבון הטוויטר שלו כי אביו בן ה-81, ריצ'רד, מת בביתו מהתקף לב בחג המולד. "המורשת שלו תחייה לעד", כתב הבן על אביו. הוא לא טעה: מרסינקו האב היה דמות צבעונית וצבר שלל סיפורי אגדה לאורך חייו הסוערים בכוחות המיוחדים ויחידת אריות הים.
אולם לאחר השרות הצבאי, שמו נקשר בכמה פרשיות שוחד במסגרת עבודותיו בחברות ביטחוניות, עבודה בה עסק במרץ עד יומו האחרון. הוא היה מנכ"ל של חברה ביטחונית בשם "התא האדום", עמד בראש פירמה לייעוץ ביטחוני, מאמן של חברה ימית ומדי פעם הופיע כפרשן מומחה ברשת פוקס. עוד לפני כן פרסם כמה ספרים על השירות שלו ועל יחידת אריות הים.
בתחילת דרכו ניסה מרסינקו להתגייס למארינס, בשנת 1958. שם דחו את בקשתו להצטרף לחיל, משום שלא הייתה לו תעודת בגרות. לאחר מכן ניסה את מזלו בצי האמריקאי, שם קיבלו אותו והוא החל את שירותו הצבאי כמפעיל רדיו בספינות. ב-1961 הוא התקבל לצוות החבלה התת ימי ובשנת 1965 סיים קורס קצינים, אז הגיע לצוות 2 ביחידת אריות הים. בתקופה הזו הוא גם סיים תואר ראשון, שהיה תנאי סף לקצינים בצי.
Last night, Christmas evening, we lost a hero, who’s also known as The Rogue Warrior, the retired Navy SEAL commander AND the creator of SEAL Team Six, my father, Richard Marcinko. His legacy will live forever. The man has died a true legend. Rest In Peace Dad. I love you forever pic.twitter.com/QG0cG2qjoo
הפשיטה בווייטנאם
ב-1967 מרסינקו מתמנה למפקד מחלקה 2 בצוות ונשלח לווייטנאם. שם גילו למעשה את יכולות הפיקוד שלו ובעיקר את אומץ הלב. באחד המבצעים המיוחדים של הצי, הוא הוביל את המחלקה שלו לאזור בו הוויאט-קונג הפעילו סירות סמפן רבות לצורך אספקת הכוחות שלהם דרך הנהרות הרבים שחצו את המדינה. דרך שסייעה להם להתחמק מהמארבים של צבא ארה"ב ובגלל שהנהרות חצו ג'ונגלים נרחבים, הם גם היו מוגנים בלא מעט אזורים מפני תקיפות אוויריות.
אנשי אריות הים אותם הוביל מרסנקו הסתננו לעומק השטח של הוויאט-קונג כדי להשמיד את בסיס סירות האספקה ולהרוג כמה שיותר מחיילי האויב. הפעולה הזו נחשבה למבצע אריות הים הגדול והמוצלח ביותר באותה מלחמה נכון ל-1967, בדלתת המקונג. הם השמידו בין 6 ל-10 סירות אספקה והרגו כמה עשרות מחיילי האויב.
מרסינקו הוביל את אנשיו לסדרה של פשיטות מוצלחות ועל פי מוזיאון הצי האמריקאי, בשיטות פיקוד ולחימה יצירתיות ולא שגרתיות. עד כדי כך שצבא צפון וייטנאם הציב פרס על ראשו, בין שיהרגו אותו או ילכדו. אבל מרסינקו מעולם לא נתפס. חודשיים אחרי שהגיע למלחמה הוא כבר קיבל את עיטור כוכב הברונזה שלו. הראשון מבין ארבעה עיטורים מהסוג הזה שהוא יקבל, לצד כוכב הכסף היוקרתי יותר, מדלית ציון לשבח של הצי וגם עיטורים של צבא וייטנאם.
אחרי חצי שנה הוא חזר לארה"ב לתקופת אימונים, וכעבור כמה חודשים נשלח שוב למלחמה, הפעם כמפקד מחלקה 8 של צוות 2 ביחידה. גם הפעם הוא התבלט בסגנון הלחימה שלו. בסבב הזה המחלקה של מרסינקו פעלה צמוד לכוח דלתא של הצבא ויחידות נוספות של פיקוד הכוחות המיוחדים בצבא ארה"ב.
בסבב הזה הוא השתתף ב"מבצע פיניקס" הידוע לשמצה של ה-CIA. במסגרת המבצע סוכנות הביון העבירה מידע על יעדים שאמורים להיות בכירים בוויאט-קונג ובצבא צפון וייטנאם. המידע עבר לכוחות המיוחדים בהם אריות הים שחדרו לשטח כדי לחסל אותם. למעלה מ-20 אלף וייטנאמיים נהרגו במסגרת המבצע הזה, אולם כיום ידוע שרבים מהם היו אזרחים תמימים שיריבים שלהם העבירו עליהם מידע כדי שיחסלו אותם.
מרסינקו היה שם עם המחלקה שלו במתקפת ה"טט" האכזרית. תחילה השתתף בקרבות שהתנהלו ברחובות הערים כדי לבלום את המתקפה. בהמשך, בשל היכולות הגבוהות שלהם, פעלו יחד עם כוח דלתא בחילוץ בני ערובה ואזרחים מערביים מלב הקרבות.
בסיום הסבב הוא חזר לתפקיד במטה הצי האמריקאי. לאחר מכן הועלה לדרגת לוטננט-קומנדר ונשלח לשרת בנספחות הצי האמריקאי בקמבודיה, שהייתה אז חלק משמעותי במלחמות האזוריות על רקע המלחמה הקרה. מרסינקו שירת שם שנה וחצי ואז חזר לארה"ב כדי לפקד על צוות 2 של יחידת אריות הים.
פרסומים שלא זכו לשום אישור רשמי, טענו כי בין המבצעים המסווגים בהם השתתף היו גם גיחות לאיסוף מודיעין ברוסיה וסין. כך או אחרת, כמעט ולא קיים מידע על תקופת הפיקוד שלו על אחד משני הצוותים שהיו קיימים אז ביחידת העילית של הצי.
הכישלון במזרח התיכון
אחרי שנתיים, ב-1976, הוא סיים את תפקידו ושוב מונה לתפקיד במטה הצי. זאת במסגרת המדיניות של הכוחות המזוינים בארה"ב לשלב בין תפקידי מטה לתפקידים קרביים, כחלק מהכשרת הקצינים שלהם לתפקידי פיקוד בכירים.
הרגע הגדול שלו מגיע אחרי המהפכה האסלאמית באיראן, בשנת 1979. האסלאמיסטים בראשות חומייני משתלטים על המדינה ומגרשים את השאה. בתוך כל הכאוס הזה הם גם משתלטים על שגרירות ארה"ב במדינה ולוקחים כ-400 אזרחים אמריקאים בני ערובה.
באותן שנים לארה"ב לא היה פיקוד כוחות מיוחדים מסודר כמו היום, גם חלק מהיחידות המפורסמות ביותר כיום לא היו קיימות אז. הם מתכננים מבצע צבאי לחילוץ בני הערובה, "טופר הנשר" ומרסינקו מעורב בתכנון במסגרת תפקיד המטה שלו. הוא מוגדר בצוות התכנון כמומחה ללוחמה חשאית ונגד טרור.
המבצע כידוע נוחל כישלון חרוץ בגלל תאונה אווירית קטלנית שהציתה סדרה של תקלות. קצינים וחיילים נהרגים, חלק מהגופות נשארות במדבר האיראני כמו גם חלק מכלי הטיס. המבצע הזה חשף את נקודת התורפה של האמריקאים בכל הקשור לכוחות מיוחדים ולחימה נגד טרור ופעולות לחילוץ בני ערובה.
במסגרת הפקת הלקחים מוקם פיקוד המבצעים המיוחדים המשולבים. הקימו גם את חטיבה 160 למבצעים מיוחדים, שהיא למעשה טייסת מסוקים המתמחה בעבודה עם יחידות עילית ופעולות אוויריות חשאיות. הם מקימים גם את הטייסת הטקטית המיוחדת ה-24 ויחידות מיוחדות נוספות.
גם בצי האמריקאי מבינים שהם צריכים להקים יחידה מיוחדת שההתמחות וכל העיסוק שלה, יהיה לוחמה נגד טרור וחילוץ בני ערובה. הצי ממנה את ריצ'רד מרסינקו להקים את אותה יחידה חדשה מאפס.
באותן שנים היו ביחידת אריות הים רק שני צוותי לוחמים. כיום למשל יש שמונה צוותים. מרסינקו מחליט לקרוא ליחידה החדשה שלו "צוות 6". השם נבחר כדי להטעות את המודיעין הסובייטי, שיחשוב שיש ביחידת אריות הים יותר צוותים ממה שהיו באמת.
כמעט כל הלוחמים נבחרו מתוך שני צוותי יחידת אריות הים ותוך פחות משנה הוא העמיד יחידה מבצעית מקבילה לכוח דלתא, אם תרצו סיירת מטכ"ל של האמריקאים. בתוך הנוקשות והקפדנות של הצי הם היו עוף מוזר. יחידת לוחמים שלא היו קיימים באופן רשמי, לכן לאנשים שלה הותר להסתובב עם שיער ארוך, זקנים ובלי מדים למעט בטקסים רשמיים וסגורים.
רמת הלחימה שהיחידה הגיעה אליה הייתה גבוהה. את הקבלות הם השיגו במבצעים חשאיים. הפנטגון לא חסך מצדו בתקציב והכסף זרם ליחידה כמו מים ואיתו שלל אמצעי לחימה מתקדמים. הבעיה הייתה שמדובר היה ב"אי פרוע" בלב צבא ארה"ב. בבסיס היחידה ובשטחי האימונים לא היו חוקים, אין דין ואין דיין. קטטות שיכורים היו עניין שבשגרה, אולם לרבים היה נוח להעלים עין מקבוצת הלוחמים הפרועה בשל ההישגים.
ההסתבכויות באזרחות
מרסינקו פיקד על צוות 6 שהקים במשך שלוש שנים, עד 1983. משם הוא המשיך לתפקיד הבא שלו, כשהקים את "התא האדום". היחידה הוקמה על ידי מרסינקו לבקשת מי שהיה אז סגן מפקד מחלקת המבצעים הימיים בצי, אדמירל ג'ימס לאיונס. הוא ביקש ממרסינקו להקים יחידה קטנה שתבדוק את רמת האבטחה בבסיסים ובמתקנים אסטרטגיים, כמו גם תשמש "ביום אויב" שיבחן את הטקטיקה של הצי והצבא.
מרסינקו פיקד על ה"תא האדום" עד 1989 אז נזרק מהצי בשל חשד כי היה עורב לכאורה בכמה פרשיות שוחד מול חברות ביטחוניות. הוא נשפט יחד עם איש צי נוסף, אולם זוכה מרוב האישומים נגדו.
מרסינקו שכבר היה מחוץ לצי טען שמישהו רצה "להוריד" אותו בגלל התפקיד שלו במפקדת התא האדום. לכן "הלבישו" עליו את הסעיפים הפליליים. הצי האמריקאי שאחרי מלחמת וייטנאם לא היה סלחן בתחום הפלילי, גם לא לגיבורים הגדולים ביותר והוא, כאמור, מצא עצמו באזרחות.
רק שזו לא הייתה ההסתבכות האחרונה שלו. שנה לאחר מכן הוא נמצא אשם בהונאת הממשל במסגרת עסקה לרכש רימוני יד. הוא הורשע בניפוח מחירים ונגזרו עליו 21 חודשים בכלא וקנס של 10,000 דולר. גם הפעם הוא טען לציד מכשפות בגלל התפקיד האחרון שלו ב"תא האדום", במטרה לפגוע בדיווחים שלו על רמת האבטחה של מתקנים אסטרטגיים בארה"ב.
אם נחזור לצוות 6 אותו הקים, מרסינקו השאיר צוות שכבר הפך פרוע מדי עבור הצי. היחידה נסגרת ב-1987 ולאחר מכן מוקמת מחדש תחת השם "Warfare Development Group". זאת למעשה היחידה כפי שהיא מוכרת כיום, אולם למרות שינוי השם הרשמי, בעולם, בצי האמריקאי וגם ביחידה עצמה כולם מכנים אותה "צוות 6". השם שנבחר על ידי מרסינקו רק כדי להטעות את אנשי הביון הרוסי.
כיום צוות 6 הם אחת מהיחידות העסוקות ביותר בפיקוד הכוחות המיוחדים של ארה"ב, ובלי ספק מהמפורסמות. לצד המבצעים החשאיים לאיסוף מודיעין ועוד כאלו שעליהם כנראה לעולם לא נדע, הם הפכו גם ל"קבלן החיסולים" של ארה"ב ברחבי העולם.
קצינים ולוחמים לשעבר שהתראיינו לניו יורק טיימס, סיפרו כי בעשור האחרון סד"כ הלוחמים של צוות 6 הוכפל. שהם הפכו להיות מחסלים וחוטפים בכל העולם. "הפכו לשיחת חינם 1-800-תפתור לי את זה", כפי שהגדיר זאת בכיר לשעבר. חלק מהחיסולים האלה נעשו מטווח קרוב, כה קרוב שנעשה שימוש גם בגרזני הטומהוק שמזוהים עם לוחמי הקומנדו של צוות 6, כפי שטען מרואיין אחר.
בטיימס ידעו לספר כי מאז פרצה המלחמה העולמית בטרור "החלו לזרום ליחידה נהרות של כסף". הדבר הביא לכך שהגדילו את מספר הלוחמים מ-150 ל-300 ו-1,500 תומכי לחימה. תצלום שבוצע מהאוויר מלמד כי בסיס היחידה הכפיל את גודלו, נראה כי נוספו לבסיס עוד שטחי מטווחים רבים, מפקדה משוכללת ושלל מבנים - שאיש לא יודע בדיוק מה קורה בתוכם.