אפריקה – היבשת שבה המגיפות משתוללות, אחוזי הבערות מרקיעים שחקים, תוחלת החיים היא מהנמוכות בעולם ובהתאם – גם הטרור מכסה כמעט כל פיסת אדמה שלווה. ארגוני הטרור הפועלים במדינות השונות ביבשת אפריקה ברובם נאמנים לארגוני הטרור העולמיים – אל-קאעידה או דאע"ש, אבל המעשים האלימים והאכזריים שהם מבצעים הם חלק מסכסוכים פנימיים ושבטיים שמקורם ביבשת. בחרנו ארבעה מאבקים אלימים במיוחד שמתקיימים רחוק מהעין או מהלב, מאבקים שללא ספק – צריך לדבר עליהם יותר.
1. ההתקוממות של בוקו חראם נגד ממשלת ניגריה
בסוף השבוע שעבר ארבע נשות בוקו חראם ביצעו פיגוע התאבדות שגבה את חייהם של 30 קורבנות מחוץ לשוק סואן באי קולפואה שבצ'אד. על האירוע החמור לא בטוח ששמעתם, וישנו סיכוי לא קטן שגם לא הכרתם את בוקו חראם - זאת למרות שדו"ח מיוחד של המכון לכלכלה ושלום שפורסם לאחרונה, קבע שבוקו חראם, לצד דאע"ש, הוא הארגון הרצחני ביותר בעולם. בוקו חראם הוא ארגון טרור איסלאמיסטי קיצוני שמתנגד לחדירת תרבות מערבית לאזורים בו הוא פועל, ומטרתו היא להחיל את חוקי השריעה על ניגריה, בה מתגוררים מעל ל-170 מיליון תושבים ונחשבת לאחת המדינות העשירות בעולם באוצרות טבע. הארגון נוסד בשנת 2002, אך ההתקוממות שלו כנגד ממשלת ניגריה החלה רק 7 שנים מאוחר יותר.
בשנת 2012 התרחבה פעילות הארגון גם למדינות נוספות באזור, כמו קמרון וניז'ר וכאמור גם לצ'אד. הארגון לא בוחל בקורבנות, ומרבה לבצע פיגועים בבתי ספר ובמוסדות חינוך נוספים. ארגוני זכויות אדם טוענים שבוקו חראם כופה על נשים וילדות שנשבו על ידו לשמש כמחבלות מתאבדות תחת איומים שירצח אותן ויפגע במשפחותיהן, כך שיתכן מאוד שהמחבלות שביצעו את הפיגוע הרצחני בשבוע שעבר, בהחלט לא עשו זאת מבחירה. ההתקוממות העקובה מדם הזו אם כן נמשכת מזה שש שנים, ולא נראה שסופו של הארגון האכזרי שאגב נשבע אמונים לדאע"ש, באופק.
2. מלחמת האזרחים בסומליה
הגורם הפעיל העיקרי במלחמת האזרחים בסומליה עליו כנראה כן שמעתם, הוא ארגון אל-שבאב, ארגון שצבר את כוחו על רקע הכאוס המתרחש במדינה האפריקאית מזה 24 שנה, אז פרצה במדינה מלחמת אזרחים. כמעט כמו כל מרד, גם מלחמת האזרחים הזאת התחילה בהדחת השליט (זיאד בארה), שלאחריו החלו כוחות מסוימים במדינה לנסות ולהחזירו לשלטון. כוחות בינלאומיים שהגיעו לאזור ספגו אבידות רבות בשנים שלאחר מכן, ונסוגו.
בשנים שלאחר מכן מספר חבלי ארץ הכריזו על עצמאותם מסומליה, וקמו מספר ממשלות שניסו להשכין שלום בין הגורמים השונים ולהביא לאיחוד המדינה המפורקת. עם זאת, האלימות ביוזמת ראשי הצבאות הפרטיים ובין השבטים נמשכה, ולשלטון הייתה השפעה מועטה ביותר על המתחרש במדינה. ארגון טרור בשם "איחוד בתי המשפט המוסלמיים" צבר כוח רב, אך גם הוא התמוטט בשנת 2006 ולוחמיו התפזרו בין השבטים השונים.
בזמן הזה התעוררה תנועת אל-שבאב, ארגון המסועף לאל-קאעידה שנחשף לעיני הציבור בספטמבר 2013 כשביצע פיגוע המוני בניירובי, בירת קניה השכנה. אמנם כוחות אל-שבאב נסוגו ממוגדישו בירת סומליה כבר בשנת 2011, אך הארגון ממשיך להיות פעיל ולבצע פיגועים באזורים אחרים של המדינה וכן גם בקניה ובאתיופיה, ורודף באלימות אכזרית את כל מי שאינו מוסלמי. כמו דאע"ש, גם הארגון מפרסם מפעם לפעם סרטוני זוועה ובו מציג הוצאות להורג אכזריות במיוחד. כיום אל-שבאב הוא ארגון טרור אלים במיוחד שמאיים לא רק על מדינות אפריקה, אלא גם על המערב, ומונה על פי ההערכות, אלפי טרוריסטים קיצוניים במיוחד.
3. מלחמת האזרחים ברפובליקה המרכז אפריקאית
הרפובליקה המרכזית אפריקאית היא לא אחת המדינות המוכרות ביותר בעולם, אז על מלחמת האזרחים שמתחוללת בה מזה שלוש שנים וגבתה את חייהם של אלפים, סביר להניח שגם לא שמעתם. קבוצת מורדים שנקראת סלקה ("ברית", בשפה המקומית) שמורכבת גם היא ממספר תת ארגונים שונים, נלחמת בשלטונות המדינה וכמו כן גם במיליציות מקבילות. הרפובליקה המרכזית אפריקאית ידועה לשמצה בשל חוסר היציבות ששורר בה ובהפיכות הרבות שמתרחשות בה מפעם לפעם, מאז שקיבלה עצמאות מצרפת בשנת 1960.
המורדים מרבים לבצע מעשים אכזריים ומגייסים לשורותיהם אף ילדים. המוסלמים, מהם צמחה קבוצת המורדים סלקה, מהווים מיעוט ברפובליקה לצד הרוב הנוצרי, שהקים ארגון הגנה בתגובה למעשי ההתעללות מצד אנשי סלקה. שמו של הארגון הוא "אנטי באלקה", והוא מרבה להשתמש במצ'טה, כלי הנשק המועדף על לוחמים במדינה. בין הארגונים מתקיימים קרבות קשים ביותר, והמלחמה הגיעה לשיאה במרץ 2013, אז המורדים הגיעו לארמון שבבנגי, בירת המדינה, וגרמו להדחת הנשיא. כיום למדינה אגב, יש נשיאה, ושמה קתרין סמבה-פנזה.
4. מלחמת האזרחים של דרום סודאן
פאוסטינו קווסארה, חקלאי מכפר קטן ליד העיר יאמביו, אחת הערים המרכזיות בדרום סודאן, שמע השבוע יריות שמגיעות מכיוון ביתו. כשהוא רץ לראות מה קרה, הוא מצא את גופותיהם של בנו ושלושת נכדיו שוכבים בעפר, סתם ככה. למה אנחנו מספרים לכם את המקרה המזעזע הזה? כי טכנית, מלחמת האזרחים של דרום סודאן הסתיימה בסוף אוגוסט האחרון, אז נשיא דרום סודאן, סאלווה קיר חתם על הסכם עם מנהיג המורדים, ריק מצ'אר. הסכסוך המדמם הזה התחיל בשנת 2013 וגבה עד כה את חייהם של יותר מ-10,000 בני אדם. בפועל, המלחמה הזו ממשיכה לדמם.
עד להכרזת העצמאות שלה ביולי 2011, דרום סודאן הייתה רק מחוז בסודאן ששאף לעצמאות, ואכן, באופן לא מפתיע, ההיפרדות יצאה לפועל אחרי משאל עם שבו 99% מהמצביעים הצביעו בעד התהליך, שלווה בהתחמשות מאסיבית של התושבים. לאחר ההיפרדות, החל מאבק פנימי בין השבטים השונים במדינה, כאשר שני האישים שחתמו על ההסכם הנהיגו את שני השבטים המרכזיים: מצ'אר - בן שבטי הנואר, וקיר, בן הדינקה. אם המצב הזה לא נשמע לכם מספיק מסובך, נציין שבאזור חיים לא פחות מ-12 מיליון תושבים בני 64 שבטים שונים, ושכמו כן, דרום סודאן עדיין לא הגיעה לרגיעה מוחלטת עם סודאן, מכיוון שבאזור הגבול החדש מצויים שדות נפט עשירים עליהם נאבקות שתי המדינות. מלבד ההרוגים הרבים, המלחמה הזו הביאה למגפת רעב רחבה ולמחסור בגישה של כמעט חצי מהתושבים למי שתייה ראויים. שלום, תהיו בטוחים, בהחלט עדיין אין שם.