ביולי 2018 פרסמנו כתבה עם טייסי קרב במילואים של חיל האוויר בוגרי מבצע "צוק איתן" בעזה בה העלו טענות על מצבם של מסוקי האפאצ'י בחיל. הם דיברו על הזנחה חמורה, התריעו כי "מסוקי הקרב לא מקבלים מספיק פוקוס, מדינת ישראל חייבת יותר מסוקי קרב", והוסיפו כי מאז שנסגרו טייסות הקוברה והפכו לטייסות כטמ"ם (כלי טיס מאוישים מרחוק), לישראל יש רק שתי טייסות אפאצ'י. "דרושה תכנית לשיפור משמעותי ומהיר של המצב", הדגישו המרואיינים.

גורמים בחיל האוויר הגיבו בביטול לדברים שהושמעו אז, אך בשבוע שעבר קיבלו הדברים משנה תוקף כשמבקר המדינה הקדיש פרק בדו"ח שלו למערך המסוקים. "תאונת מסוק הפתן הטרגית ב-7 באוגוסט 2017, שבה נהרג הטייס רס"ן מיל' דוד זוהר, מעלה חשש לבעיות במערך האחזקה של מסוקים אלה", כתב המבקר, בין השאר על מערך מסוקי הקרב של חיל האוויר מסוג אפאצ'י. "כמו כן נמצאו ליקויים בשיתוף הפעולה בין מערך המסוקים ובין כוחות היבשה, העלולים להביא לפגיעה של ממש ביכולת המקצועית של כוחות היבשה להפעיל את המסוקים לכשיידרשו לכך בעת לחימה".

על פי מבקר המדינה, "התמונה הנשקפת מן הדו"ח (של התאונה ש.ל) מעלה חשש לבעיה מערכתית במערך האחזקה של המסוקים, שהם אמצעי לחימה חשובים ויקרים, ואף עלולה להצביע על תרבות ארגונית לקויה שיש לה השלכות על חיי אדם, שכן בעובדות המתוארות בדו"ח המסכם יש חריגה מנורמות עבודה תקינות וקבלת החלטות שאינה בהתאם לכללים". יש לציין כי עקב רגישותו הביטחונית של הדו"ח החליטה ועדת המשנה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת, שלא לפרסם חלקים נרחבים ממנו, לשם שמירה על ביטחון המדינה. אולם די במה שהותר לפרסום כדי להבין עד כמה המצב חמור.

"לא הייתה תקיפה כי הדלק נגמר וחזרנו לבסיס"

לאחר דברי המבקר חזרנו השבוע אל אותם טייסים ולקולגות שלהם, ואלה מסבירים: "הליקויים הם רק הסימפטום לבעיה רחבה הרבה יותר". הם מוסיפים כי דו"ח מבקר המדינה הוא למעשה חותמת כשרות למה שכולם יודעים כבר כמה שנים. הכתבה המקורית עם אותם טייסי מילואים הייתה אמורה להיות בכלל מור"ק לצוק איתן, אך הטייסים הם שהתנו בזמנו את הראיון איתם בהצפה של הבעיות, מתוך תקווה כי יטופלו במיידי.

כאמור, השבוע חזרנו אל הטייסים וקולגות נוספים שלהם. אלו חזרו על הטענות ואף אמרו שהמצב חמור עוד יותר ממה שמשתקף מהפרסומים בתקשורת. "אנחנו מדברים על כלים שסוגרים 30 שנות שרות", אמר השבוע רס"ן א' "ומטבע הדברים הגיל משפיע עליהם מאוד". הוא מוסיף: "אין בעיה להאריך חיים של כל כלי טיס, אבל ההשקעה במסוקים היא זניחה וזה מה שהביא למצב הזה. להגיד לך שאני עולה לטוס בתחושה של סכנה, לא. אני סומך על החיל. מצד שני, ברור לי שהמצב יכול להביא להתרסקות ומוות, גם זה חד משמעי".

רס"ן ב' מוסיף, "קשה מאוד לדבר על המקום שהוא בית שני שלי אם לא הראשון ושאני אוהב בכל נפשי. באמת. אבל השיח שיש כיום סביב המערך מאוד מזכיר את מה שהיה בשלהי תקופת הקוברה. השיח היה דומה, הסתירו את זה מתחת לשטיח, ואז הייתה התרסקות קטלנית והמערך נסגר. זו עובדה".

מסוק "יסעור" ביא"א 22 (צילום: שי לוי)
ביקורת על מצב האחזקה | צילום: שי לוי

טייס נוסף אליו פנינו השבוע, הוא סא"ל נ'. לדבריו גם העובדה שהמערך לא באמת מוכן לעבוד עם כוחות היבשה זה משהו שצריך להפתיע רבים. "רוב כוחות היבשה לא מתאמנים עם מערך מסוקי הקרב. מדברים הרבה על שת"פ, אבל זה לא קורה במספרים שכולם חושבים עליהם. אז ביחידות המיוחדות אין בעיה וגם לא בחלק מהחטיבות הסדירות. אבל שורה תחתונה אתה רואה באימונים שמה שיש לא מספיק, ורוב הצבא הירוק לא יודע לעבוד איתנו בצורה מקצועית ולהפעיל אותנו נכון. זה מגיע לא פעם לרמות גבוהות מאוד של תסכול".

סא"ל ג' מעיד שיצא לו מספר פעמים להתאמן עם כוח חי"ר: "אתה רואה ומבין שהם פשוט לא יודעים לעבוד עם מסוק, בטח שלא קרב, והפארסה הזו הסתיימה בזה שלא הייתה תקיפה כי הדלק נגמר וחזרנו לבסיס. התסכול שלנו מהאימון עלה בתחקיר שעשינו אחרי וגם בשיחות פנימיות כולל כאלו שהצפנו למעלה. כלום לא השתנה".

סא"ל ג' מוסיף: "יכול להיות לך את הכלי הכי חזק במזרח התיכון עם הטייסים שזכו להכשרה הכי טובה ומתקדמת. אבל כל זה נשאר על הקרח אם מי שאמור להפעיל אותך לא יודע לעשות את העבודה. ושלא יהיה לך ספק, הוא לא אשם. מפקד או חייל טוב ככול שיהיה, אם לא תלמד אותו ותאמן אותו על המשימה אז ברור שהוא לא ידע לבצע אותה או שיעשה את זה באופן לקוי. וכרגע זה המצב".

"כשלא מפיקים לקחים אנשים מתים"

גורם נוסף שפנינו אליו, הוא תא"ל במיל ד', מי שעד היום משרת במילואים, הטיס מסוקים במשך עשרות שנים ואף היה מפקד בסיס של חיל האוויר. לדבריו הבעיה נמצאת בזה שהחיל לא באמת החליט לאן פניו של מערך מסוקי הקרב. "בניגוד למערך הקרב שם יש את מטוסי ה- F-35 וה- F-15, למסוקי הקרב אין על המדף מחליף ראוי. אין בארה"ב שום פלטפורמה שאתה יכול להגיד שזה יהיה המחליף של האפאצ'י".

הוא מסביר גם שזה מגיע בין השאר מ"החלטה של הצבא האמריקאי להאריך את חיים של מסוקי האפאצ'י שלו, רק ששם מדובר במודל E שהוא יותר חדיש ומתקדם". תא"ל ד' חושב שחיל האוויר וצה"ל צריכים לשאוף להביא לארץ את מסוקי מודל E ולשדרג אותם".

מסוק אפאצ'י (צילום: שי לוי)
מסוק אפאצ'י | צילום: שי לוי

סא"ל במיל ג' הוסיף, "אף אחד לא אומר שלא עושים כלום. אף אחד לא אומר שנותנים למסוקים להחליד. הרי אני עולה בעצמי לטוס. אבל מי שחושב שהמצב כיום הוא מהטובים בעולם, שאין בעיה והכל טוב מנותק ולא מבין על מה הוא מדבר. זה כבר תהליך מסוכן, כי זה אומר שלא יפיקו לקחים וכשזה קורה, אנשים מתים. אני כן סומך על חיל האוויר שידע לתחקר את עצמו ולנהל את המשבר, וזה משבר חמור".

לדברי המרואיינים ישנן עוד לא מעט בעיות, כולל בהעברת משימות מהמסוקים לכלים הלא מאויישים. נראה שהליקויים עליהם הם הצביעו כבר ביולי 2018 ומבקר המדינה לפני שבוע, הינם רק סימפטום לבעיה הגדולה, והיא החשיבה כולה סביב עתידו של עולם המסק"ר בחיל האוויר הישראלי.

תגובת דובר צה"ל לדו"ח מבקר המדינה בנושא מערך המסוקים:

"צה"ל מברך על הביקורת ויפעל למימוש מסקנותיה באופן מהיר. טיוטת הדו"ח התקבלה בצה"ל לפני מספר חודשים ומרבית הפערים שהעלו בה טופלו באופן מידי. מרבית הנושאים המועלים בדו"ח טופלו ותוקנו במהלך ביצוע הביקורת וטרם פרסום הדו"ח. הערות הדו"ח בחלקן יושמו בתוכניות העבודה של חיל האוויר לשנת 2018 וחלקן מיושמות בשנת 2019 ובתוכנית רב שנתית המגובשת בימים אלו לשנים הבאות. חשוב לציין כי גם הנושאים המבוקרים העולים בדו"ח מצויים ברמת מוכנות גבוהה מאוד – לחירום ושגרה.

אשר לטענות העולות בדו"ח, בחיל האוויר הוקמו לפני כשנתיים צוותים משימתיים חייליים להתמודדות עם איומים ולשימור חופש הפעולה ושיפור ההישרדות של מערך מסוקי הקרב. הצוותים מוכוונים לטיפול רוחבי למגוון תרחישים. בנוסף, בשנים האחרונות ענף חקר ביצועים של חיל האוויר הגביר את פעילותו בנושא מערך המסוקים הן בהתייחסות להפעלת הכוח והן בבניין הכוח.

עוד נוסיף, כי כחלק משינוי ארגוני שעבר להק מודיעין של חיל האוויר בקיץ 2017 הוקמו שני מדורים לבצוע משימות מודיעין בעבור מערך המסוקים. מרבית הביקורת עליה מסתמך המבקר בוצעה טרם הקמת מדורים אלו. כל זאת לצד תהליכי התייעלות רבים בכל הנוגע לבניין הכוח, הפעלתו ואחזקת מערך המסוקים.

בנושא היבטים בטיחותיים ואחזקתיים במערך מסוקי הקרב, צה"ל הזמין את המבקר לבצע ביקורת למערך זה שהינו אחד מטובי המערכים האחזקתיים בעולם. המבקר הסתמך רק על דו"ח תאונת מסוק ה"פתן" לפני כשנתיים ולא עסק ביכולת המערך כיום ואנו מצרים על כך. חקירת התאונה בוצעה ביסודיות גדולה שהיותה דוגמא בצה"ל ובעולם לחקירה בטיחותית נוקבת, עם זאת הדו"ח לא משקף זאת.

באשר לטענה על שיתוף הפעולה בין חיל האוויר לזרוע היבשה, בשנתיים האחרונות בוצע תהליך מעמיק בחיל האוויר במסגרתה חלה קפיצת מדרגה משמעותית בשיתופי הפעולה של כוחות היבשה עם כוחות האוויר. מפקד חיל האוויר קבע כי ההכרעה בשדה הקרב מבוססת כוח יבשה, כוח אוויר ומודיעין איכותי ופועל בכל האמצעים על מנת לממש תפיסה זו.

כמו כן, במהלך השנה האחרונה התקיימה השתלמות רב זרועית בהשתתפות כלל פורום המפקדים של זרוע היבשה וזרוע האוויר למקסום שיתוף פעולה זה וטיוב מנגנוני הלמידה המשותפים. בשנה האחרונה זוהתה עליה בהיקף שיתוף הפעולה בעקבות הבנה הדדית של הצורך והחיבור של הטייסות ליחידות היבשה לטובת שיפור המוכנות לתמרון של כוח יבשתי משולב אוויר.

חיל האוויר דוגל בקיום תחקירים איכותיים ומקיפים של כל תאונה בחיל, קלה כקשה, באופן מעמיק ובלתי מתפשר לאיתור כלל הליקויים העולים. לכל תאונה נבנית תוכנית ליישום הלקחים, חלקם באופן מיידי וחלקם במסגרת תוכניות ארוכות טווח.

צה״ל נמצא בשלבי עבודת המטה לרכש המסוקים אשר נמצאת בתהליך אישור. כפי שצוין, צה"ל ימשיך במשימתו להגן על תושבי מדינת ישראל, להתייעל, להשתפר ולהיות פתוח לביקורת עניינית, עמוקה ומקצועית".