צה"ל, כגוף לוחם, נדרש ביום יום לעשות פעולות שיש להם פוטנציאל לא קטן של פגיעה בטבע ובסביבה. בתוך כך, פעולות בסיסיות כמו המראת ונחיתת מטוסים, הפלגה בים, נסיעה של כוחות שריון או מטווחים, גורמים לנזק סביבתי כתוצאה מנזקי רעש, זיהום אוויר, זיהום קרקע וזיהום מי הים או מי תהום - ברור שבהיבטים אלו צה"ל לא יוכל להפסיק לזהם בקרוב. לפני ארבע שנים הוקמה בצה"ל מנהלת איכות הסביבה שבאה לעשות את השינוי בצבא, לעורר את המודעות ולעגן את ההגנה על הסביבה באמצעות פקודות ואכיפה. מובן שלא ניתן לעצור כל פגיעה בסיבה בגלל הצורך לשמירה על היכולות המבצעיות של הצבא.
את מהלך ההגנה על הסביבה התחילו בצה"ל לפני ארבע שנים בבה"ד 1, שהוכרז למעשה לדגל והחלוץ של המהלך מתוך מטרה לחנך שם דורות של מפקדים שיובילו את הצבא לימים ירוקים יותר. מעבר לפאן ההסברתי שהבסיס נוקט בנושא, נעשו בבסיס מספר שינויים שיחשבו לסטנדרט לכל בסיס או מתקן שיוקם בצה"ל בעתיד.
בבסיס שמבניו לא חופו בצבע מעולם מתוך אג'נדה חסכונית במטרה למנוע את חידוש הצבע שנה אחר שנה, הותקנו בכל הברזים חסכמים שחוסכים בכמויות המים שצורכים חיילי הבסיס. בנוסף, הותקנו במקלחות ברזים מנתיים – ברזים שניתן להפעיל בכל פעם לפרק זמן מוגבל, כך שאין מצב שבו המים זורמים ללא הפסקה. על מנת לחסוך בעלויות סולר וחשמל לחימום המים לבסיס, הוקמה בסמוך אליו חווה סולרית שכוללת 400 קולטים סולריים שחוסכים לבסיס 90 אלף ליטר סולר בכל שנה. כמו-כן, הותקנו בבסיס נורות חסכניות ועוד.
יש רצון, יש גם הרבה קשיים פרוצדורליים
בה"ד 1, הוא למעשה תחילתו של המהלך שצפוי להשפיע על הצבא כולו, מה שבמציאות הביורוקרטית של ישראל, יכול לקחת לא מעט זמן. גורם במשרד להגנת הסביבה מצביע על אחד המפגעים העיקריים של צה"ל בתחום איכות הסביבה. לדברי אותו הגורם, בסיסים רבים בצה"ל לא מחוברים היום לתשתית ביוב מסודרת והביוב למעשה מוזרם בשטח באופן שמזהם את הסביבה, פוגע בחי ובצומח וגורם להתפתחות של מושבות יתושים שפוגעים בחיילים.
בעניין תשתיות הביוב, התקבלה לפני שלוש שנים החלטת ממשלה לפיה כל מחנות ובסיסי צה"ל יחוברו לרשתות הביוב המרכזיות בארץ – זה על מנת למנוע זיהום בסביבת הבסיסים ופגיעה בבריאותם של החיילים. לדברי אותו הגורם אשר מציין כי צה"ל הוא הגוף הכי מזהם בישראל, במסגרת החלטת הממשלה הוחלט להקצות לצה"ל תקציב של ארבעים מיליון שקל מידי שנה לטובת פרויקט חיבור הבסיסים למערכות הביוב, סכום שעל פי אותו גורם, רובו לא נוצל עד היום בעוד הבסיסים ממשיכים להזרים ביוב לשטחים פתוחים.
בשיחה עם רס"ן ערן סימון, ראש מדור מחקר ופיתוח סביבתי במנהלת הגנת הסביבה של צה"ל הוא שם את הדברים על קנם. "אנחנו משנת 2010 מיישמים תכנית רב שנתית שמוכרת גם למשרד להגנת הסביבה. מדובר בתכנית שמתוכננת ל-15 שנה", הוא מסביר. "בעניין הביוב – נכון שיש מחנות שלא חוברו. זה תהליך ארוך גם בהיבט הסטטוסטורי ובהיבטי תשתיות". לדברי סימון, הפעולות לחיבור בסיסי צה"ל למערכת הביוב הארצית נתקלת לא פעם בקשיים פרוצדורליים ובחסמים שכרוכים בריבוי הגורמים המעורבים בנושא – צה"ל, משרד הביטחון, רשות המים, הרשויות המקומיות, משרד האנרגיה ועוד. בשיחה עמו, רס"ן סימון מציין לטובה את שיתוף הפעולה עם המשרד להגנת הסביבה אשר מסייע לא פעם בהסרת החסמים הללו. עוד הוא מציין כי עד שינתנו פתרונות קבועים לכל הבסיסים, בבסיסים שלא מחוברים למערכות ביוב מרכזיות, ניתנים פתרונות ניידים כמו מכולות שמגיעות מספר פעמים בשבוע כדי לשאוב את הביוב ממיכלים שנאגרים בבסיסים.
"לא יהיה בצה"ל אסבסט עד לשנת 2018"
אחת הקללות שדבקו בשמו של צה"ל בהיבטי סביבה היא האסבסט. בעבר, האסבסט היה חומר בנייה שהיה נהוג להשתמש בו, אלא שנמצא כי התפוררות ושבירה של אסבסט גורמת להפצה של סיבים מיניאטורים שעשויים לגרום להתפתחות גידולים סרטניים במערכת הנשימה לאחר מספר שנים. במשרד להגנת הסביבה, יחד עם צה"ל, מקיימים פעולה למיפוי מפגעי האסבסט השונים, הסרה שלהם ושימור משטחי אסבסט שעשויים להישבר ולהפוך למפגע מסכן בעבור החיילים.
בעניין האסבסט, בפי רס"ן סימון בשורה – "הסרנו עשרות אלפי מטרים של אזבסט בעשר השנים האחרונות", הוא אומר. "האזבסט הקיים היום מטופל ברמה של המניעה שצריך לשמר אותו כדי שלא יהפוך למפגע", הוא מסביר ומוסיף, "יש אסבסט במכלולים. יש מיפוי שהשלמנו אותו באחרונה, הוא הועבר למשרד בתחום אבק מזיק והוא בונה יחד איתנו תכניות עבודה של איך להסיר את האזבסט מהמכלולים האלו. הרעיון הוא שעל פי הנהלים והחוק לא יהיה אזבסט בצה"ל עד לשנת 2018". הכוונה במכלולי הוא לכלים צבאיים כמו נגמ"שים אשר יש שימוש באסבסט בחלקים מהם.
מעבר לאנרגיה חסכונית ומשאבים מתחדשים
צה"ל, כמו ביתר המגזרים בישראל, מתקדם לטכנולוגיות ואנרגיה מתקדמות וחסכוניות יותר. בתוך כך, בתהליך הדרגתי מוחלפים המזגנים בצבא למזגנים חסכוניים יותר, חוות סולריות יוקמו בשנים הקרובות בסמוך לבסיסים צבאיים, כאשר אלו יגובו במערכות חשמל רגילות לטובת שמירה על הצורך המבצעי, נבחנת החלפת רכבי הצבא לרכבים היברידיים או כאלו הנוסעים על גז ועוד.
בבלוג של צה"ל באנגלית מצוינים פרויקטים סביבתיים נוספים שכבר ננקטו בצה"ל, לדוגמא, הביוב של כלי השיט של חיל הים נאגר ומושלך לים רק לאחר שעבר הליך טיהור ביבשה, מי מזגנים נאגרים לטובת השקיה וביוב של מספר בסיסים מועבר לבריכות טיהור ומשם מי השופכין המטוהרים מוחזרים לשימוש חוזר בבסיס לאחר טיהור. כמו כן, על פי המשרד להגנת הסביבה, בעיר הבה"דים שמוקמת בימים אלו בנגב הצפוני, מתוכננות תשתיות להפרדת פסולת מתכלה ופסולת הניתנת למחזור על מנת למזער את הזיהום הכרוך בהפעלת אותם הבסיסים.
תוך שנה – פקודה להגנת הסביבה
הערב תיערך שעת כדור הארץ, במהלכה יכובו האורות בכל העולם כצעד להעלאת המודעות לשמירה על איכות הסביבה בעולם. בשנה השלישית ברצף, צה"ל יכבה גם הוא את האורות משני טעמים, כך מסביר רס"ן סימון – האחד, להעלאת המודעות, השני, למיפוי הנקודות שניתן לחסוך בחשמל עבורם. על פי סימון, לקראת שעת כדור הארץ הערב, כל מפקד ערך היחידה שלו מיפוי של האמצעים שניתן לחסוך בחשמל עבורם וכך נחשף לממדי החיסכון שהוא יכול לנקוט בתחומי היחידה.
עוד מספר סימון כי חיסכון בחשמל בתחומי היחידה הפך בשנים האחרונות למשתלם גם ברמה הכלכלית עבור היחידות. "מפקד שהגדוד שלו חסך בתחום החשמל, זה חוזר אליו והוא יכול להשתמש בתקציב הזה לדברים אחרים", הוא אומר. "יש פה עניין של הרבה מעבר לשיווק. מבחינתנו זה העלאת התודעה של לחסוך בלי הרבה זמן וכסף. לעשות מיפוי: איפה נכון לחסוך ובעצם לבצע מיפוי של איזה מקומות אתה יכול להחשיך".
עם הקמת מנהלת איכות הסביבה, עת בצה"ל המודעות לאיכות הסביבה הייתה דלה, החלו בצה"ל עבודת מטה לניסוח פקודה לחיסכון אנרגטי – פקודה ראשונה מסוגה והראשונה בהיסטוריה של צה"ל אשר תתייחס לאיכות הסביבה. לדברי רס"ן סימון, הפקודה נכתבה תוך התייעצות עם המשרד להגנת הסביבה ותציב ליחידות יעדי חיסכון שנתיים שהם ידרשו לעמוד בהם מידי שנה. "אנחנו אמורים להפיץ כפקודה תכנית לחיסכון אנרגטי במהלך השנה", הוא מספר. "בכל שנה מפקד יודע שהוא צריך להתמודד עם יעדי חיסכון בתחום החשמל, המים והתזקיקים. מתחילים עם העלאת המודעות", הוא אומר ומסביר על תהליך כתיבת הפקודה – "מדובר בעבודת מטה די מורכבת. לקחנו את התכנית של משרד האנרגיה כרציונל ועל פיה ניתחנו את תמונת המצב, עשינו חיזוי כלכלי: יצרנו חיזוי שיכול להגיד מהיום ועוד עשור איפה נהיה. כל שלב המיפוי והבדיקה הטכנו-כלכלית הוא ארוך ומורכב. אנחנו נשלים את העבודה השנה כדי שנוכל להעביר אותה כפקודה בשנה הבאה".
מהבירורים שאנחנו עושים מול המשרד להגנת הסביבה ומול מנהלת הגנת הסביבה בצה"ל נראה שיש הרבה רצון טוב, שהמודעות הצומחת מלמטה משפיעה, אבל שהעתיד עוד רחוק מלהיראות ורוד, או במקרה הזה, ירוק. עדיין קיימים כשלים בתחום איכות הסביבה, בעיות עם ביוב, מפגעי אסבסט ובעיות זיהום. עם כל ההצלחות, הקדמה וההישגים בתחום הגנת הסביבה, נראה ששני הגופים נתקלים בלא מעט קשיי בירוקרטיה ושייקח עוד לא מעט זמן עד שצה"ל יחיה בשלום עם הסביבה. עם זאת, חשוב לציין שהמצב טוב יותר משהיה, נקווה שניתן יהיה להגיד את זה גם בעוד שנה.