26 באוקטובר 1995, בעיירה הציורית סליאמה שבמלטה אדם כבד גוף ומקריח צועד ברחוב לכיוון חדר שבבית המלון. לפתע מגיח אופנוע כבד ועליו שני רוכבים. אחד מהם צועק לעבר המקריח, "ד"ר שקאקי?", ורגע לאחר מכן הרוכב האחורי שולף אקדח ויורה לעברו 3 יריות מדויקות ביותר - שני כדורים בפנים ואחד בעורף. תוך שניות הכל נגמר; האופנוע והרוכבים נעלמים, והיו"ר והמייסד של הג'יהאד האסלאמי שוכב מת על המדרכה.
אחרי חיסולו של הד"ר פתחי שקאקי הייתה תחושה שהארגון חטף מכה קשה ביותר, והיום, 15 שנה אחרי, עדיין מדברים על השפעת החיסול. למרות זאת, המתקפה הקשה בדרום וסבב הרקטות הזכיר לכולנו שמדובר בארגון חי וקיים, שמהווה איום משמעותי לאזרחי מדינת ישראל. תכירו את הג'יהאד האסלאמי: האנשים, הרקטות והמטרה.
ארגון קטן וקיצוני
הג'יהאד האסלאמי של פלסטין הוא אחד משלל הארגונים שיצא מבית האחים המוסלמים במצרים. דור המייסדים רצה ארגון קיצוני יותר ודתי יותר שיהיה חלופה לאש"ף החילוני של יאסר עראפת. מי שהקים את הארגון והיה למנהיגו הראשון היה פאתחי שקאקי, רופא ילדים יליד רפיח שרצועת עזה. לאחר שחוסל החליף אותו ד"ר נוסף, רמדאן שלח, מנהיג הארגון כיום שהיה גם הוא מגרעין המייסדים ששולח את ההוראות מדמשק הבטוחה. הג'יהאד האסלאמי נחשב לארגון קטן ביחס לשאר הארגונים הפלסטינים ופועל בצורה מאוד ממודרת - ההערכות מדברות על גרעין עיקרי שמונה כ-60 חברים ועוד כמה מאות מתנדבים שמחולקים לקבוצות ממודרות.
כבר בתחילת הדרך דגל הארגון בפיגועי ההתאבדות - ולמעשה הארגון היה הראשון שיצר את המושג הקרבה (בגלל שההתאבדות אסורה על פי הדת). שלא כמו בחמאס, הג'יהאד האסלאמי אינו משקיע כספים באוכלוסיה המקומית ומתמקד בפעולות טרור קיצוניות.
היסטוריה של פיגועי התאבדות
ניתוח של כותרות הפיגועים השונים מראה כי מרבית פעולות הטרור שכונו "עליית מדרגה" בוצעו על ידי הג'יהאד האסלאמי. אחד מהם היה הפיגוע בצומת בית ליד.
בימי הסכם אוסלו טענו מנהיגי הארגון כי כל דיאלוג עם מדינת ישראל הוא בגידה וניסו לחבל בתהליך באמצעות הפיגועים. ב-22 בינואר 1995 מגיע מחבל מתאבד לבוש מדי צה"ל לתחנות האוטובוס בצומת ונטמע בין החיילים. הוא פוצץ עצמו וגורם לכמות גדולה של פצועים והרוגים. כולם נהרים לזירה בכדי לסייע, ומספר דקות אחר כך מפוצץ עצמו מחבל מתאבד נוסף. בפיגוע הכפול נהרגו 22 אנשים ועשרות נפצעו, זה היה הפיגוע הכפול הראשון שהיה בישראל.
מחבלי הארגון התפוצצו בשוק מחנה יהודה, בפיגוע ההתאבדות הראשון של האינתיפאדה השנייה; בחדרה, שם פצעו 45 אזרחים; בבנימינה מול תחנת הרכבת, ובעוד לא מעט מקומות. מהנדסי המטענים של הארגון היו אלו שהפכו את ג'נין לבירת המתאבדים והכניסו את צה"ל לאחד מהקרבות היותר קשים במבצע חומת מגן. לאחר המבצע חזרו המתאבדים לערים בישראל ובין הפיגועים המוכרים של הארגון ניתן למנות את הפיגוע באוטובוס אגד קו 830, שם נהרגו 17 בני אדם ועשרות נפצעו; הפיגוע בציר המתפללים, שם נהרגו 12 בהם גם מפקד החטיבה המרחבית אל"מ דרור ויינברג; הפיגוע במסעדת מקסים בו נהרגו 21 אזרחים. בזמן הזה ספג הארגון לא מעט מכות קטלניות על ידי צה"ל וכמעט כל האחראים לפיגועים הללו חוסלו, ומעטים מהם נעצרו על ידי ישראל. על פי מח"ט צנחנים לשעבר, ארצי הלוי, חלק ניכר מאנשי הארגון שאחראים לתשתית בג'נין הם משוחררי עסקת טננבוים.
לומדים מהחמאס: מפיגועים לשיגור רקטות
כמו החמאס, בתחילת שנות האלפיים נכנס הג'יהאד האסלאמי לתחום הרקטות. בתחילה קיבל את הרקטות מחמאס (שהשתמש בג'יהאד כקבלן ביצוע), אולם מהר מאוד עבר לייצור עצמי של רקטות לטווח בינוני. הרקטות הראשונות היו מסוג אל קודס 1, 2 ו-3, בעלות טווח של 16 קילומטר, שנורו בעיקר לאזור אשקלון. לאחר מכן החל הארגון להבריח רקטות מסוג גראד שמגיעות לטווח של 40 קילומטר, אותם ירה לערים באר שבע ואשדוד. גם בזמן שירה רקטות המשיך הג'יהאד לנסות שיטות אחרות ובפברואר 2010 שלח 8 חביות נפץ שצצו אחת אחרי השנייה בחופי הדרום ורק בנס לא גרמו לנפגעים. הג'יהאד האסלאמי היה מעורב גם בפיגוע בכביש 12 בדרום, כשנטל על עצמו את עיקר הירי של רקטות לעבר ערי ישראל.
בידי הארגון כמה אלפי רקטות, הערכות מדברות על 5,000, לטווחים שונים כשבעת הצורך הם יקבלו מחמאס (על פי אינטרס) רקטות נוספות.
הקו המנחה: אין דיאלוג עם ישראל
ארגון הג'יהאד האסלאמי שומר על קשרים הדוקים עם חיזבאללה ואף היה מעורב במספר פיגועים משותפים בלבנון. בנוסף הארגון נמצא ביחסים קרובים עם הסורים, שנתנו בית למפקדת הארגון, ועם אירן, שמספקת לו אימון ונשק. על פי מומחים בתחום בעל הבית האמיתי של עזה הוא חמאס, אולם לג'יהאד לא הייתה בעיה להתעמת עם חמאס, לפעמים גם דרך כוונות הרובים. עיקר המחלוקת בין שני הארגונים הוא סביב היחס לישראל - על פי ראש הארגון, רמדאן שלח, לא אמור להתקיים שום דיאלוג מול ישראל, גם לא לצורך רגיעה.
בשל גודלו, ארגון הג'יהאד האסלאמי אינו שווה ערך לחמאס ולא יכול לו; בשורה התחתונה מי שמחזיק את הכוח בעזה זה ארגון חמאס, שאנשיו עצרו ואף עינו אנשי ג'יהאד. למרות זאת חמאס משתמש מדי פעם באנשי הארגון לצורך ירי על ישראל שלאחריו הם טוענים שלא מדובר באנשי חמאס ושאין להם שליטה על כל הארגונים. אנשי ג'יהאד האשימו לא פעם את החמאס במעצרים ועינויים של אנשיהם; עבדאלה שאמי, בכיר הג'יהאד, אף תקף את ארגון חמאס כשאמר "הם מפארים את ההתנגדות אך רודפים את אנשי ההתנגדות ומענים אותם".
המומחים טוענים כי הג'יהאד האסלאמי הוא עוד כלי בארסנל של מדינות כמו אירן וסוריה כנגד ישראל. מדובר בארגון קיצוני ומקצועי שדבק במטרה, מה שהופך אותו לכלי אמין ונוח להשגת מטרות הלחימה נגד ישראל.